לא. זה לא ייתכן. הג'ונגל זועק מרה, יוסי ביילין מספיד, מיטל נופלת על ברכיה מתייפחת: מימי לא עמנו עוד. "היא הייתה כמו אימא בשבילי", בוכה מיטל לאביאל, "היא הייתה כמו אימא בשבילי", היא בוכה להגר, "כמו אימא בשבילי היא הייתה", היא בוכה ללי, "אימא בשבילי הייתה היא כמו", היא בוכה למרגלות העץ, "איז מאדר לייק פור מי", היא בוכה על גדות הנהר, ואז חוזרת על הסבב מהתחלה. ספרי לנו עוד על הקשר שלך עם מימי, זה נשמע מרתק. היי שלום מימי, לעולם לא אשכח את מה שלימדת אותי: "את יכולה להיות אישה חזקה, עם שלושה ילדים, שני כלבים וחתולה". טוב.
לא השן הכי חדה בג'ונגל
אבל הסיפור העיקרי של הפרק הוא מלחמת האגואים של ריי ואביאל. פתאום משומקום ריי נזכר שהוא דוש ומתחיל לפתות את מיטל בלחישות כמו "יש לך נשמה ותיקה", "את צריכה להקשיב לגוף שלך", "למה בעצם צריך להגביל את עצמנו רק לאהבה אחת" ושאר משפטים שמצא בספר "בולשיט אירוטי למתחילים". תיכף גם יבקש לקרוא לה בכף היד או יבקש ממנה להרים עיפרון שנפל לו בטעות לתוך המכנסיים. למותר לציין שבבחירה בין הפח והפחת, אני במחנה אביאל. אמנם גם הוא, כמו ריי, לא השן הכי חדה בג'ונגל, אבל כוונותיו טובות, ובניגוד לריי הוא לא עושה לך חשק להוריד לו מחבת על הראש כל פעם שהוא פותח את הפה, שזה הדבר העיקרי שאני מחפשת בגבר.
כך תקועה לה מיטל בין גבר שאומר מֵח במקום מוח (מה לעזאזל) ובין גבר שאומר "אני פירומן, פירומנים אוהבים לעשות דברים מסוכנים" (אלוהים תסתום), והשניים נבחרים להילחם זה בזה במשימת משיכת חבל. בעיקרון מיטל לא ממש קשורה לקרב הזה, זו משימה קבוצתית, אבל אביאל רושף לעבר ריי "זה בשביל מיטל" וריי עונה "כן... תסתכל עליה!", כאילו התסריטאי של ג'יימס בונד חטף פיגור בשלב הדיאלוגים. ריי נכנס חזק לדמות הנבל המצויר וממשיך לנהום טראש-טוק מביך, "בוא אליי יא 80 קילו, תסתכל תיכף מתפוצץ לי הווריד, יש לי כוח ועוד אכלתי הבוקר, אבל אתה נראה טוב כפרה". אביאל האומלל מנסה להשיב אך נזכר שאין לו אוצר מילים (ככה זה כשיש לך מח במקום מוח), ומסתפק בלעזוב את החבל כדי שריי יפול לבוץ וייראה טיפשי. כן, הראית לו מה זה אביאל, הוא נראה כל כך טיפשי כשהוא יושב בבוץ עם כל השרירים האלה והניצחון במשימה והבחורות שקופצות סביבו וצועקות שהוא מדהים. הוא לא יתעסק איתך יותר!
נקמתה של מימי
אבל לאנקונדה יש צרות גדולות יותר מההפסד של אביאל. למימי לא כל כך מתחשק להתאמץ במשימה, כעונש על כך שהקריבו אותה, ויהודה מביס אותה. יחד עם ההפסד של אביאל ושל מיטל בקרבות, אנקונדה הולכים שוב לטקס הקרבה. באווירת הג'יימס בונד השוררת במחנה, מימי מגבשת תכנית נקמה מפוארת: היא ומיטל יקריבו את רותם, וכך סוף סוף היא תוכל להילחם בו בעצמה, בלי מתווכים, רק היא והנמסיס שלה בידיים חשופות על קצה צוק תלול שמתחתיו לבה בוערת, בקרב לחיים ולמוות שרק אחד מהם ייצא ממנו בחיים. לרותם יש תכנית פחות הירואית בנושא: הוא החליט שכואבת לו הברך. וגם הוא עייף מהמשימות אתמול. וגם הוא דרך על פירור וטרם התאושש. הוא מחליט לשכנע את אביאל להקריב את עצמו כדי שיילך לדו-קרב עם מימי וינצח אותה במקומו.
לרוע מזלו, התירוץ המופלץ שהוא ממציא לאביאל הורס לרותם את התכנית. ברגע שמיטל שואלת את אביאל למה הוא רוצה להקריב את עצמו, ואביאל מדקלם שזה כי אין אף אישה שאפשר להקריב, ומיטל אומרת למה מה עם הגר, הוא שוקע בשתיקה מבולבלת, כי באמת מה עם הגר. וכך מוקרבת הגר במפתיע, וכנראה לראשונה בחייה תצטרך להתמודד עם איזשהו אתגר.
אה רגע, לא. רותם מתנדב להקריב את עצמו! ברכותיי הגר, עוד יום של עשיית כלום עבר בהצלחה. זה קצת מרגש לראות את רותם מתאמץ להוכיח את עצמו, במקום פשוט להחליק את דרכו בשמנוניות על פועלם של אחרים. וסוף סוף מימי תזכה לחנוק במו ידיה את אויבה המושבע, בקרב לחיים ולמוות על צוק בלהבות וכולי. צדק הג'ונגל!!!!
אה רגע, לא. משימת הדו-קרב הפעם היא לא לעשות כלום. מימי ורותם צריכים לשבת בצל בעוד מיטל ואביאל נלחמים במקומם. וואט. אני לא מבינה את ההיגיון הזה. גם מימי לא. במקום להסתער על רותם בדרך לניצחון, היא נאלצת לנמנם שנ"צ בזמן שמיטל מחפשת שיניים על עצים. למה איך הכיצד. חיכינו כל כך הרבה זמן לשואו-דאון המכריע הזה, אימא נגד אבא, לוחמת נגד אל תגעי לי ביד בדיוק שמתי קרם! מה יהיה?
יהיה שאביאל מצא את כל השיניים או וואטאבר, ומימי הפסידה. "לאאא!" בוכה מיטל, "היא הייתה ממש כמו אימא וכולי". אחר כך קורסת באוהל וממלמלת כמו אוסקר שינדלר "יכולתי להציל אותה.... אם רק הייתי יותר מפוקסת.... אם רק הייתי פחות בוכה..." כך מוצא אותה אביאל, מפורקת ואדומה מבכי, והוא לא ממש יודע איך לנחם אותה. "אני לא טוב בבכי, אני לא מבין מה לעשות", הוא אומר, נבוך. אבל בסופו של דבר, לא צריך להגיד הרבה, והם נכנסים יחד למיטה, מתחבקים ומתכרבלים, הוא מלטף אותה והיא נרגעת. נראה שלמרות הכול, אביאל בכל זאת ניצח הפעם.
אמרו
"ריי, אתה מאוד גמיש" "אין לך מושג כמה" (ריי שותל זרעי פלרטוט גם אצל בתיה, ליתר ביטחון)
"ריי, אתה חזק, אתה מאסטר, אתה כולך מפוצץ בצ'י!" (ריי, לעצמו. בבקשה קח איתך טישו)
"זה כמו שהרצל אמר: הכול מתחיל במֶח" (תשמור על עצמך אביאל, מסגרייה זה מקום מסוכן)
"אני אישה. בדקתי היום בבוקר וכל בוקר" (מיטל לא סומכת על המזל)
"אני אתפלל גם עלייך, כי אומרים שהמתפלל על חברו נענה תחילה" (רותם מנסה לתחמן גם את אלוקים)
"את עשית הכול, עזבי את זה שהיה גרוע, יכול להיות שהכי טוב שלך זה גרוע" (יהודה אל תנחם אותנו בחיים)