זהו זה, ילדודס. טור אחרון. מחר נטע כבר תסקר את הגמר, אבל אני סיימתי. אחרי חודשים של צפייה באמזונים נאבקים במשימות פסיכיות, נתלים על תהומות ונדרסים לתוך תלי טרמיטים, גם אני עברתי חוויה קיצונית כשהתעוררתי הבוקר וגיליתי שהכיור מלא תולעים. הכול זה מלמעלה, ואלוקים כנראה רצה שאזדהה עם המתמודדים לקראת הטור האחרון, אז עשיתי הגר וצרחתי ובכיתי ובסוף האשמתי את מימי. הייתה חוויה.
בקבוצת יגוקונדה מתכוננים לדו-קרב המרובע, הקרוי גם "משימת כתר נוצות הקונדור לא הגזמנו בכלל". הארבעה צריכים לעמוד על קורה עם עכברוש מת ביד ולראות מי ייפול ראשון. כולם מאזנים את עצמם על הקורה חוץ מאביאל שרוקד עליה מצד לצד ללא הרף. "הוא גבר מגושם", אומרת מיטל בדאגה, מתפללת שאהובה יצליח, ולעומתה רותם צוהל בחשאי "אביאל תיפול, אביאל תיפול". ידיד אמת.
וברגע הקריטי הזה, ריי נזכר פתאום שלפני שני פרקים בחרו בו לדו-קרב, ושכבר מזמן הוא לא יילל על זה כמו תינוק פחים. כבר בטור של אתמול התפעלתי מהנודניק הזה, שמתעקש לקחת באופן אישית תהליך הכרחי של המשחק. היו חייבים להקריב שניים מתוך ארבעה, כולכם חברים טובים, שניים היו נבחרים בכל מקרה, תפסיק להתנהג כאילו בישלו לך את הילדים והגישו לך בצ'ולנט. "אני שבור! המשפחה שלי בגדה בי!" הוא זועק שוב בטסטות, אבל הפעם הקינה הזאת משמשת אותו גם כתירוץ נהדר ללמה הוא פאקינג נפל מהקורה לפני כולם. "לא יכולתי להתרכז, ההרגשה ששברו אותי היא בטח אחת מהסיבות שלא הצלחתי בדו-קרב", הוא ממהר להסביר. בארור.
אחר כך הוא מאשים את לי בהפסד שלו, כי היא בחרה להקריב אותו: "אני הייתי יכול לנצח, ואת גזלת ממני את זה!" לא, חמוד, לא היית יכול לנצח. כי עובדה שלא ניצחת. ארבעה אנשים היו במשימת הכתר-וואטאבר הזאת, ואתה נפלת ראשון. מי הפריע לך לנצח? עונה שלמה אנשים מוקרבים, עושים דו-קרב וחוזרים, זה המשחק, וכמו כולם גם אתה הוקרבת, עשית דו-קרב – והפסדת. מה קשורה לי עכשיו? לא לומדים להפסיד בכבוד שם בחוג פראנה לכיתות ז' שלך? בנאדם חופר מיליון שנה על כבוד עצמי ובסוף נופל מקרש ובוכה שהפריעו לו לנצח, אין לתאר את הפאתט.
אחרי ריי נופלת בתיה, שזה מוזר כי אביאל דווקא התנדנד כל הזמן וכי אלוקים החזיק אותה מאחורה. מה שאומר שלצערו של החבר הכי טוב רותם, אביאל עולה לגמר, יחד עם הגר שזה הלם לכולם, כי אף אחד לא חשב שהיא תשרוד אפילו את השאטל מנתב"ג למטוס של ההפקה. כולם מתחבקים וקופצים, ולמחרת מתכוננים לקראת המשימה האחרונה – כולם חוץ מלי, ששוכבת מפורקת באוהל. משימת החבל של אתמול חתכה לה את העור בידיים וברגליים והפצעים הזדהמו, או כמו שלי אומרת: "איי טוק דה ראבאק טו פאר". רופאת ההפקה בודקת אותה ופוסקת שאסור לה להשתתף במשימה, מה שאומר בעצם שהיא עפה מהתכנית. וואו, השחוּר של ריי עבד ממש מהר.
מה אגיד לכם, נפלה תסרוקת ראשינו. לי הייתה אחת הפייבוריטיות שלי לגמר. גם חמודה, גם חזקה וגם מחרבשת טסטות חיננית במיוחד. לנצח נזכור את פניני ה"ווי דו דה משימה" של הנערה ש"טוק דה ראבאק טו פאר". לי מקרטעת לעבר חבריה במינימום גפיים, מבשרת להם על עזיבתה והם אומרים "אוף חבל" ומדלגים משם בהתלהבות למשימת הגמר, משאירים אותה מתייפחת מאחור. כעבור דקה מקפיצים את בתיה חזרה מהנשייה כדי להחליף את לי בגמר. אנטיקליימקס מאץ'? חבל שככה נגמר המסע שלה, אבל אפשר לסמוך על לי שהיא תצליח לקמפיין את דרכה לפסגה בחיים שאחרי התכנית, בהנחה שעדיין יישארו לה זרועות. אני לא דואגת לה. קיפ דה ראבאק בייבי.
אמרו
"במסע הזה יצא לי איזשהו שם שאני חלשה ונתמכת באחרים" (הרפתקאות הגר בארץ האנדרסטייטמנט)
"לא ראיתי כזה רעל בבחורה, ועוד דתיה!" (מיטל מקבלת את השונה)
"לריי מאור מגיע להיות בגמר, עם כל זה שהוא טמבל" (יהודה מפרגן)
"אני מפחד להסתכל על עצמי במראה, אני לא יודע איך אני נראה" (נחסוך לך ריי, אתה נראה כמו הומלס. לך תסתפר)
"אוקיי מי השאיר את קערת הבולונז הרקובה בכיור?!?!" (רחלי רוטנר סוף סוף באה על עונשה)