באלי פינת עלייך
ראש עיריית אור יהודה קרא רחוב על שם המאהבת שלו ומוכרחים להודות שזה די רומנטי. תזכורת מרגשת לאהבתם האסורה שעכשיו תחיה לנצח. אמנם בסמטה באזור התעשייה של אור יהודה ועדיין - רחוב על שמה. מקום שאנשים יכולים לגור בו והומלסים ככל הנראה ישתינו בו, וכולו זכר לרגעים יפים שאישה חלקה עם הבוס הנשוי שלה שכינה אותה בשם הסליזי "באלי". מה בא לו? למה המהלך המוניציפלי הזה לא יכול להיות קצת יותר מפורש? יכול להיות שהתשובה טמונה באחת הסמטאות המצטלבות, אם כי שיטוט בגוגל מפות מעלה רק תוצאות עצובות כמו "אריק סאונד לרכב" ו"אקווה בלו – בניית אקווריומים". נקווה שחשיפת הפרשה והאישומים כנגד ראש העיר לא יובילו לשינוי השם, כי זה בטח יהיה לשם גנרי ואדיש כמו זן של ציפור או אבן חן או הרצל, שבטוח יהיה הרבה פחות כיף לגור בהם מאשר ברחוב באלי.
ז'ה סווי קים
החופש הגדול – ימים של אושר. לא עבורי באופן אישי, אבל בטח יש כמה שנהנים. אני, לעומתם, אבל את החודש הקרוב בהשתרכות אחר פעוט בן שנה וחצי החובב גינות, משחקיות (שבהן אני עומלת על המסה שאיש לא ירצה לקרוא לעולם: "הפעלטון – ספארי גומי מגודר ומעורר חזותית שבו צומחים מנהיגינו העתידיים") ודברים שאפשר להתפלש בהן. והשבוע, בסופו של עוד יום שבו ניערתי מעצמי חול, אבטיח, קיא של אבטיח, ענב לעוס, במבה, פתיתים, חיפושית, פתי בר, נזלת ועלים, התרגשתי לגלות שנורת' ווסט הרסה לקים מעיל בשווי 4500 דולר. קים, קניה ונורת' בילו בקולנוע (מי לוקח ילד בן שנתיים לקולנוע? ומה נשאר מהקולנוע אחרי שעתיים במחיצת פעוט?) ונורת' לעסה להנאתה פופקורן שמנוני. את ידיה, כנהוג, ניגבה במעיל ה-4500 דולר של אמה. ולמרות שיש ל מעט הבדלים בין חייה של קים לאלו שלי (ומחירו של המעיל הוא רק אחד מהם) עדיין נחמד לגלות ששתינו, בסופו של דבר, מסתכמות לכדי ישויות שאפשר למרוח עליהן דברים.
קיפוח = עוד לא היית בחדשה של אייל שני
כמה פריבילגי אתה? שאלו בבאזפיד לפני שנה וחצי, באייטם שמשום מה הפך לויראלי רק עכשיו והציף את פייסבוק. כצפוי, המטרה היחידה של כל מי שענה על השאלון הייתה לצאת כמה שפחות פריבילגי. פתאום כולם העלו באוב איזה רבע מזרחי (והחליטו שגם ס"ט עובר, פחח), ונזכרו שבילדותם מישהו לעג להם על מאפיין פיזי בולט. כולם רוצים להיות האנדרדוג, זה נותן לך עומק והופך אותך לקצת יותר מעניין מהסטודנט הממוצע בבין תחומי שנוסע לפאנג'ויה וההורים קנו לו ג'יפ והוא הרע בכל סרטי הנעורים. כשאתה פריבילג גם נורא קל לבטל כל דבר שאתה אומר. להיות קצת אנדרדוג, גם אם זה בא לידי ביטוי ברסיסי קיפוח מזעריים ("מעולם לא הייתי במחנה קיץ"), מיד נותן לדברים שלך תוקף. עברת דברים בחיים, אי אפשר לבטל אותך בטיעון שאתה ילד שמנת שמעולם לא חווה אפליה. תרבותית, להיות פריבילגי זה פשוט לא מגניב אבל מעשית, בין אם אתה שחור, לבן או גיי - אם במהלך חייך נקלעת לפוזיציה שבמסגרתה אתה יושב מול מחשב או אייפון ולוקח 20 דקות כדי לענות על שאלון בשם "כמה פריבילגי אתה", כנראה שאתה די פריבילג.
ויצים
עוד 15 שנה יגיע עידן קרח נוסף בואו נתחיל לאגור שומן כבר מעכשיו!
משה פרץ לא מחליף חיתולים עם קקי לילדה שלו. אל חשש! שכשהוא יהיה זקן הילדה תודיע שהיא מחליפה לו רק חיתולים עם פיפי.
עמנואל רוזן עובד על פורמט לתכנית בישול. ילווה בקובץ מתכונים בשם "מהמטבח בהטרדה".
יונית לוי בהריון. ניחוש: הלידה תיפול בול על החזרה של אברה מנגיסטו הביתה.
מאיה בוסקילה נגד גלגלצ: אם זה מעודד, לא רק את מאיה אף אחד כבר לא שומע, גם את גלגלצ.