איך להתמודד עם כל האמוציות האלה: המדריך למספידן הפייסבוק
- חכו עם ההספד כדי לוודא שהוא באמת מת. אם בסוף יתברר שמדובר במתיחת רשת או סתם צנתור, תאלצו למחוק פוסט עם פוטנציאל למאות לייקים שזה לא רק מביך אלא גם מצער, יעידו מאות פוסטים מרגשים שכוללים סלפי עם פרס.
- אם המת ישראלי, שתפו את הרגע שלכם איתו. גם אם ראיתם אותו פעם מרחוק על דיזינגוף זה רגע. בהיעדר מפגש שכזה פשוט המציאו אחד, זה לא שהוא יוכל להכחיש. הרי מאז מותו של אריק איינשטיין גילינו שעיסוקו העיקרי היה להטריד אנשים מחסוי, ואם אפילו לצל היה מפגש מרגש עם יוסי שריד - גם אתם יכולים.
- המת > המת ואני > אני. זכור, אתה לא באמת מספיד את המת כל עוד אתה לא מעצים את עצמך. הוא כבר לא יחזור, ככל הנראה גם לא יקרא את זה, אז אתה יכול להקדיש את השורות האלה למה שבאמת חשוב – אתה. לדוגמא: "אריק איינשטיין היה האדם שגרם לי להאמין בעצמי. דיברנו לילה שלם, לילה שגלש לבוקר ולצהריים ושהסתיים בעסקית בכתר המזרח, מפגש שבמהלכו הוא הסביר לי, בסגנון הייחודי שלו, למה אני מדהים. הוא נתן לא מעט סיבות, למשל...".
- אם המת חו"לי, העצימו את האופן שבו הוא השפיע על חייכם. לא הכרתם, נכון, אבל אתם עדיין חשים אליו קרבה. אז מה אם שמעת פעמיים בחיים שלך שיר של לו ריד, ברגע שהוא מת זה עדיין השיר שגרם לך לצאת מהארון.
אריק אמר לי שאני מדהים | צילום: חדשות 2 - השתמשו בלשון רבים. "אנחנו", כי אתם קולו של דור. איזה דור? איזה שבא לכם. כמובן שתמיד תכתבו כאילו אתם בני שבעים ואל תבחלו במשפטים כמו: "עברו הרבה שנים מאז ההופעה של דיוויד, שאחריה נמלטנו אל האוויר הלונדוני הקר שבידר את שיערנו הארוך והמתריס וחדר אל מתחת למכנסי הפדלפון. שתקנו, היינו עסוקים במחשבות, בזכרונות, באנשים שאיבדנו ואלה שעוד נאבד, בדור הזה שפעם חלם על שלום והיום מרגיש כל כך תלוש" - אתם בני 24, כן, אבל אל תתנו לזה לעצור אתכם.
- צרפו שיר, אבל נדיר. כי ברור שאתם חולים על הלהיטים, אבל לעשות שר ל"צ'יינה גירל" זה קצת צ'יפי, עדיף לגרד איזה בי סייד נדיר שאף אחד לא מכיר ולדהור עליו על תקן "השיר שהכי אהבתי של דיוויד".
- אל תתביישו להביע רגש, אבל אל תתבאסו על הדאחקות. האובדן שלכם אותנטי והכאב שלכם לגיטימי, מי שהצפת הפיד מפריעה לו מוזמן להתנתק מפייסבוק ליומיים. אבל קחו בחשבון שיש אנשים שהכאב שלכם פחות מדבר אליהם או שסתם לא התחברו לדיוויד/יוסי/אריק, ושאולי יבחרו שלא להגיע לשבעה הוירטואלית שארגנתם. אל תעלבו, תתמודדו, תכילו. יום אחד אדם שהם אוהבים ימות ואז תוכלו לנקום בהם בעזרת מם פוגעני.
אל תהיה יוסף, תהיה רון אלוף
בבואנו להכיר אדם לעומק בידינו שתי אפשרויות – לשבת אתו לשיחה ולהתעניין בו מכל הלב, או לחטט לו בפייסבוק שנים אחורנית באופן אובססיבי. האפשרות השנייה, כצפוי, קוסמת יותר. אז ברוכים הבאים לתת מדור חדש ואטרקטיבי, שבמסגרתו אשלב את תחביב הסטוקינג בפייסבוק עם תחביב הפרנסה. שפן הניסוי: רון אלוף, הסיבה: הוא חתיך ממש. הנה עשרה דברים שאפשר ללמוד מעמוד הפייסבוק שלו:
- אימוג'י אהוב: סמיילי קורץ. קצת מפתיע, בהתחשב בכך שמדובר באדם שמעולם לא הזדקק להדרכה ב"המכון לאמנות הפיתוי".
- הפנמת הדיכוי: חולה על הטרמינולוגיה של הישרדות, כולל "השורדת האמיתית" (כשמבקר ילדים בבית חולים), "מי שלא קונה מודח" (על שער בפנאי פלוס) ושלל רפרנסים למילה "מסע". די, הודחת, עכשיו זה כבר סתם מרגיש כמו תסמונת שטוקהולם.
- הוא האדם הכללי ביותר בעולם. ההוכחה לכך היא רצף ההאשטאגים הבא המלווה סלפי אקראי: #eyes #greeneyes #israel #tlv #s#jerusalem #tlv #telaviv #winter2015 #winterשממנו אנחנו למדים שיש לו עיניים, שהן ירוקות, שהוא בעד תל אביב, ירושלים, חורף וישראל.
- הוא חולה על העיניים של עצמו, ותמיד ישמח להדגיש אותן בתמונות על ידי משחקי גבות ותקריבי מצח. ובצדק, העיניים הן החלונות לנשמה ובעוד לרובנו יש נשמה חומה, עכורה ולא ייחודית, לרון אלוף יש נשמה ירוקה בהירה עם קונטרסט מושלם לגוון העור.
חלונות לנשמה | צילום: ערן לם - האקסית שלו מאוד יפה, לא ברור למה הם נפרדו אולי בגלל שלאורך 2013 -2011 היא חנקה לו את הוול עם תמונות זוגיות והכיתוב "פצ'וני שלי" ו"בייבי קטן" ושירים של מנור שבת. כצפוי, הם כינו זה את זו "בעלי" ו"אשתי" באופן פומבי, שזה בערך כמו לקעקע את שמה על העורף – בסוף אתם תיפרדו וזה יישאר שם לנצח.
- יש לו על הוול קצת יותר מדי פרסומות למיטות שיזוף ומעבדות שירות לטלפונים סלולריים, מה שאומר שחברים יחצנים תפסו ממנו מוביל דעה עוד לפני שכיכב ב"וילת המושבעים" ביוטיוב. השנה הוא הפנים שכשאנשים שמים לך זבל על הוול נהוג למחוק אותו, ועכשיו יש שם רק פרסומות לסמסונג שהוא מעלה בעצמו.
- בראשון לינואר 2013 הוא חגג בסוהו בראשון. בדצמבר 2012 חבר שלו בשם אור העלה איתו סלפי (שתויג ב- richon le sion ככל הנראה עיר קיט צרפתית) שבה הוא כתב "אתם עוד תשמעו עליו". אוראקל.
אלבום תאילנד, אילוסטרציה | צילום: יריב פיין וגיא כושי - הוא חבר בקבוצת "כל האמת על פרשת רצח תאיר ראדה", האם יוביל לפריצת דרך בתיק? וגם, עשה לייק לקבוצות: "שורדים עם טילטיל", שמעון אמסלם – לנצח ולהישאר בן אדם" ו"מושיק גלאמין ללא הפסקה". לא עשה לייק: לטיטי.
- הוא אדם מתוק שזוכר מאיפה בא, ולכן נוהג להודות באופן נרגש למעריצים, לרוב בתוספת סלפי פנים (עיניים) או גוף (ללא חולצה). סימני פיסוק: אופציונלי.
- יש לו אלבום תאילנד, שבו הוא לא הפנים את היחס הרצוי בין תמונות גוף לתמונות נוף (כשאתה רון אלוף, יחס אופטימלי הוא 90%-10% לטובת גוף, כל אדם אחר: 60%-40%).
ילד הודי שגרתי. והאדם שמחובר אליו | צילום: Sanjay Pandey
ויצים
האם אי פעם נולד בהודו ילד בלי גידול שהוא למעשה התאום שלו שנספג ברחם?
מחקר חדש: שמאלניות לא רוצות תרומות זרע של לוחמים. זרע מועדף: ג'ובניקים, סקנדינבים ונשאת מלחם.
התגובה של דיקפריו לזכייה של ליידי גאגא בגלובוס הזהב. ניחוש: בערך כמו התגובה לתמונות החתונה של בר.