רוקד כשעצוב
"הכל יושב על הבננה, בננה, בננה, וזה מביא לי תג'ננה, ג'ננה, ג'ננה", שר ארקדי דוכין במה שמרגיש כמו "בחוף של טרפטוני" על קראק, כשבמקום הטרדות מיניות יש הומלס שמלטף לך את השיער. השיר הוא מעין שילוב בין להיט מזרח אירופאי שעלול לייצג את מונטנגרו באירוויזיון ובין התמוטטות עצבים פומבית, והתחושה המידית שהוא מעורר היא אי נוחות, שממשיכה בהתלבטות מוסרית - מצד אחד אני רוצה להבין מה קורה כאן, מצד שני אני לא רוצה לשמוע את זה יותר לעולם. מצד אחד זה מוזר, מצד שני זה מזכיר הרבה יותר את "רדיו בלה בלה" מאשר "מי אוהב אותך יותר ממני". האם דוכין לועג לנו? האם מדובר פה במשל אפל וציני על ריקנות וטראש? או שאולי זה פשוט הארקדי החדש ומדובר בהתפתחות טבעית של אמן, כזאת שהיינו צריכים לחזות עוד מהשורה "יש לי חדר משלי ובחדר יש אור"? כמובן שלמרות הלחן, העולץ לסוגו, מדובר ככל הנראה בשיר המדכא ביותר שדוכין הוציא אי פעם (וכנהוג לציין, לא מדובר פה בקריירה עממית ומלאת שמחת חיים). שיר חורף גרעיני במסווה של שיר חוף. כניעה קודרת למציאות חסרת תקווה שכולה חלומות מתים ופרסומות למזרחי טפחות.
הלך וציפר לחבר'ה
מה שחוזר המון בטקסט המעניין של ציפר על ארוחת הערב עם הזוג נתניהו, הוא ההתפעלות ההדדית מהמנטליות והנימוסים. האורחים האזינו למוזיקה קלאסית שנוגנה בפניהם, הזוג נתניהו תואר כבעלי "חינוך אירופאי ללא רבב", איש לא הציץ באייפון שלו, הם דיברו על ספרים ועל אומנות ואכלו מאכלים קטנים, איש לא השתמש במונח "סלפי" והמילים "פסלוני חרסינה", "שטיחי קיר ארגמניים" ו"סקוט פיצג'רלד" הוזכרו כבר בפסקה הראשונה. ופתאום כל התהיות לגבי הקשר בין ציפר ובני הזוג - שהתקבל בהשתאות והרמת גבה – התאדו להן. גם שרה וגם ציפר (לגבי ביבי אין לי מושג), הם אנשים הלכודים בעידן ובאזור שלא מתאים להם. הרי כל שערוריות שרה – החלב, הנרות, ריהוט הגן – מתחילות במציאות יומיומית שלא תואמת סטנדרטים אציליים של המאה הקודמת, שלנו נראים מוגזמים אבל היעדרם, עבורה, הוא שובר לב בהמוניותו. הפער הזה הופך אותה לגיבורה פלוברית, אם ללכת למחוזות ציפריים, ומחלץ ממנה את הג'ננה, אם ללכת למחוזות דוכיניים.
שרה וציפר הם נשמות תאומות כי שניהם חולמים על אירופה הקלאסית או דור הג'ז האמריקאי, על וויליאם בלייק ושופן וטולסטוי ואדריכלות קלאסית ושעת תה עם אוסקר ווילד וכריכי מלפפונים וגזוסטראות ואכסדרות ואנשים שקדים קידה ואז מזמינים אותך לואלס. במקום זה הם תקועים ב-2015 במקום שנראה כמו בית שחי ועם פאר טסי וחיבוקים כפויים מאורן חזן ואנשים שמדברים איתך ויורקים עליך פירורים של בורקס פינוקים. החיבור הוא לא אידיאולוגי או חברתי אלא רגשי, מבוסס על תחושת חוסר שייכות, כמיהה ועידון.
חיות הים החמודות: הטיוח של המאה ה-21
הרשת משתגעת על "ארנבי ים" ופתאום גם על "כבשי ים", ועכשיו השאיפה המרכזית של חובבי היצורים הפרוותיים היא לחבק איזה יציר אוקיאנוס צמרירי רק בגלל שמוצמדת אליו המילה "ארנב" וכי הוא נראה כמו גוש פרווה לבן. אבל! שימו לב שמדובר בהונאה. שוכני מעמקים נוטים להיות לחים, ככל הנראה גם ספוגיים וריריים למגע (טעמם, אם רוצים ללכת למחוזות האלה, כטעמה של אצת הספירולינה). הם נטולי עיניים וייתכן שאוחזים בתכונות דגיות כמו חלקלקות וארומה מעניינת, וגם ייקח להם זמן ארוך מהממוצע להיקשר רגשית ולהפגין תכונות חמודות, אם בכלל. אז לפני שאתם הולכים לאמץ ארנב ים, קחו כמה דקות ותתכרבלו עם חשופית. זה בערך אותו דבר.
ויצים
מסעדת מול ים נשרפה. וחשבנו שהמינימום שאפשר לצפות לו מלובסטר כחול ב-375 שקלים זה לתפוס מטף ולעזור קצת.
כמו כן, מסעדת מול ים כל כך יקרה שהשריפה כובתה בעזרת בקבוקי זכוכית של סן פלגרינו.
זינה הנסיכה הלוחמת חוזרת! הגרסה החדשה תעקוב אחרי חייה הזוגיים עם "ידידתה" גבריאל, הילד שיעשו יחד מתרומת זרע ואכזבתן מהעונה השלישית של "כתום זה השחור החדש".
מסתבר שמשקל הקוטג' לא תואם את המשקל שכתוב על האריזה. בעבור קהל הצרכנים מדובר בתרמית אבל אנחנו, סופרי הנקודות, כבר מחשבים כמה חסכנו בזכות הפער הזה ואם אפשר להכניס שם איזה עוגייה.