בחדר כושר בבריטניה נפתח לאחרונה שיעור חדש - אימון שינה, "Nap-Ercise". האנשים שירשמו אליו יגיעו לשעה שתכלול 15 דקות של מתיחות מרגיעות ולאחריהן 45 דקות של שינה על מיטות יחיד בליווי סאונד מרגיש וב"טמפרטורה מעודדת שריפת קלוריות". מה זה אומר? חמישים מעלות? ולמה אנשים משלמים כסף כדי לנמנם בחברת זרים במשך 45 דקות במקום סתם לעשות מנוי לקולנוע לב? זה נשמע כמו הדבר הכי דבילי בעולם, אבל סביר להניח שזה מה שאמרו לפני מאה שנה על פילאטיס. יום אחד זה יגיע לישראל וכולנו נלעג לזה אבל מתישהו מישהו, אולי אפילו אני, יאמר לעצמו "אני באמת ישן מעט וגרוע, אולי זה שווה מאה שקל לשעה".
אלו מכם שמתביישים לישון ליד זרים אבל עדיין רוצים להשתפר בתחום התנומה, מוזמנים לרכוש שלל אקססוריז שיסייעו לשינה יעילה ורציפה, כי לפי הניו יורק טיימס - שינה היא הסמל סטטוס החדש. למשל: ה-Dreem, אמור לצאת בקיץ הקרוב, מדובר ברצועה שמתלבשת על המצח ואמורה לשפר לכם את השינה בעזרת גלי קול. יש גם משקפיים שמקרינות אור ירוק עדין לעיניים שאמור לאתחל את השעון הביולוגי שלכם, קואוצ'ר שינה אונליין, אתם יכולים לרכוש תאורה תומכת מלטונין (כן) שתסייע לאיזון הורמון השינה בגופכם או את ה-sense, כדור קטן שמציבים ליד המיטה ומודד את איכות האוויר בחדר השינה ועוד כמה קריטריונים שמשפיעים על השינה.
כולנו כבר קראנו מספיק אייטמים בערוץ הבריאות על כמה ששינה זה חשוב. היעדרה מחליש את המערכת החיסונית, פוגע בשלל תפקודים קוגנטיביים, גורם לדיכאון, סכרת, סרטן וכל מה שהורג בעולם. רוב ההורים הצעירים יגידו לכם שהדבר הכי נורא בחודשים הראשונים אחרי הלידה הוא המחסור בשינה, לרובנו יש גם איזה סיפור מהטירונות על איך חזרנו הביתה ונפלנו ל- 24 שעות. סביר להניח שיצא לכם להתנסות בנרקוטיקת שינה, בין אם בכדור פה ושם בטיסות או באיזה ליל שימורים, ובין אם בעזרים צמחיים שאינם חייבים במרשם ולא ברור אם פועלים בעיקר פסיכולוגית. לא מזמן עלה גם ה-Napflix אתר סטרימינג שמוקדש לתכנים משעממים עד כדי איבוד הכרה – שעות של בהייה באח מבוערת, אקווריום דגים ואליפות פותרי תשבצים, כולם מבטיחים להשרות עליכם תנומה, שאיכותה תימדד על ידי אחת מעשרות האפליקציות שאתם יכולים להוריד לסלולרי. כולם רק רוצים להרדים אותנו כל הזמן או לפחות שנשקיע כסף בשינה מוצלחת יותר, כי אם מודדים לנו ביצועים בכל תחום בחיים אז למה לא גם בזה.
מדובר במגמה מעניינת, כי עד היום ניסינו לישון כמה שפחות. קראנו כתבות על מצליחנים וגילינו שהמשותף לכולם הוא שעות השינה המועטות, הם נהנים להתרברב באיך שהם מכוונים שעון לארבע וחצי בבוקר ומתחילים את יומם הפרודוקטיבי להחליא יחד עם הציפורים. מדובר באנשים שבוחרים לישון מעט על מנת לנצל יותר שעות מהיממה שבהן יוכלו לעשות דברים כמו להתעשר או להיות מנכ"לים או כל מה שמכניס אותם לרשימות של פורבס. האתוס של איש או אשת הקריירה שלא ישנים כי מוסר העבודה שלהם כל כך גבוה וכי הם רוצים להספיק הכל בחיים הוא נורא אמריקאי (באירופה עדיין יש מדינות שאנשים יוצאים בהן מהעבודה לסיאסטה) כי באמריקה כל אחד יכול להצליח, אם הוא רק יעבוד קשה ולא יהיה עצלן שקם כל יום בעשר. ההנחה היא שככל שנהיה ערים יותר יהיה לנו זמן לעבוד יותר ולקנות יותר, הקפיטליזם זקוק לנו ערים.
אבל ברור שבמציאות מרבית האמריקאים שישנים מעט עושים את זה כי אין להם ברירה. כי הם עובדים בשתי עבודות, מהעבודה השנייה הם חוזרים הביתה בחצות והראשונה מחייבת אותם לקום בחמש בבוקר. גם לישראלים לא קל. אנחנו קמים בבוקר עם הילדים, הולכים לעבודה, יוצאים מהעבודה מוקדם כדי לקחת את הילדים מהגן, משלימים שעות בלילה. זה פוגם בבריאותנו ומקצר את חיינו, אבל מה האופציה? עשירים אוהבים להשוויץ בכך שהם ישנים פחות, לעניים פשוט אין ברירה.
עכשיו, כששינה הופכת לחלק מתחום הלייפסטייל ממש כמו אוכל או עיצוב הבית, היא נחשבת לסממן הצלחה. "אני קם כל יום ב-04:30" הפך ל"אני מקפיד על שבע שעות שינה בלילה". זה כבר לא אומר שאתה עצלן ולא פרודוקטיבי, אלא שאתה בריא ושסדרי העדיפויות שלך נכונים. לישון שבע שעות בלילה זה כמו לאכול רק ירקות אורגניים, חלק מחיים נכונים והשקעה בעצמך. אריאנה האפינגטון, שבמשך שנים ישנה שלוש שעות בלילה עד שהתמוטטה ושינתה לחלוטין את אורחות חייה, כתבה ספר בשם "מהפיכת השינה" שבו היא ממליצה לעובדיה להגיע עם שק שינה לעבודה כדי שיוכלו לחטוף תנומה. גם גווינת' פלטרו הוציאה ספר על חשיבות השינה, שתיהן ייסדו את תחום "השינה הנקיה", שכוללת כל מיני טיפים לשינה טובה יותר כמו לצמצם צריכת קפאין ולהרחיק מסכים מחדר השינה. כי למה לא לכתוב את המובן מאליו ואז להמציא לזה שם ולעשות מזה מיליונים.
התחושה היא שעושים עלינו סיבוב. השינה הפכה מצורך בסיסי לפריבילגיה. בהתחלה לקחו לנו אותה, חינכו אותנו לקצץ בה, המציאו סנוזים וריטלין ורד בול, כי השינה הייתה הזמן היחיד ביממה שבה מישהו לא הרוויח עלינו כסף. ועכשיו מחזירים אותה, אבל בתוספת עזרים שכדאי לנו לרכוש והתחושה שבכלל לא מדובר בפעולה טבעית של הגוף אלא במיומנות. כזאת שכדאי לשכלל על ידי אימונים וספרי הדרכה ואקססוריז שיהפכו את השינה שלנו לטובה יותר ולכן גם את הערות שלנו לפרודוקטיבית יותר. אז תראו, יום אחד אימון הכושר שינה הזה יגיע לישראל ומישהו יגיד לעצמו, אולי מכר, "אני באמת ישן מעט וגרוע, אולי זה שווה מאה שקל לשעה". זה לא. אז תהיו חברים ותנו לו כאפה. כי מספיק, אנחנו לא מקבלים הרבה דברים בחינם בחיים האלה, אבל שינה כן.