שיר הגאווה הכי כיפי שיצא החודש (והיו איזה שלושים, כי משום מה כולם מוציאים שירי גאווה במקום סתם לשבת בבית ולהזמין וולט) הוא "אחלה גבר", של דנה אינטרנשיונל וסטטיק ובן אל. גם בגלל שהוא היה הפתעה (חשבנו שנסתפק ב"שלושה בנות" ו"בשורות טובות" המוצלחים), גם בגלל שהתגעגענו לשיר מוצלח של סטטיק ובן אל (לראשונה מאז "אפס מאמץ") וגם כי הוא כולל את דנה אינטרנשיונל, מה יש לא לאהוב.

עכשיו, עם מילים כמו "זה ממש בסדר, אם את מרגישה, שאת אחלה גבר, אבל אישה", אולי אפשר לערוך סוף סוף השוואה בין כמה שירים, שיצאו בעשורים שונים ושבמרכזן נשים טרנסיות. בסבנטיז זה היה שלום חנוך עם "תפסתי ראש על הבר" (זה לא גברת זה אדון), בניינטיז עברי לידר עם "מרי לנצח" ועכשיו דנה יחד עם סטטיק ובן אל - שיר על טרנסיות שגם כולל אחת, מי חשב שזה אפשרי.

באמצע היה גם איזה שיר של עומר אדם בשם "בחורים טובים" מ-2018, שעורר זעם והוחרם מתחנות רדיו בגלל השורה "וגילינו בתאילנד שהבנות לא בדיוק בנות", שזה בערך כמו "זה לא גברת זה אדון", פשוט ארבעים שנה אחרי שזה נחשב ללגיטימי.

לא ברור אם זו חרדה או פנטזיה

"תפסתי ראש על הבר" של שלום חנוך יצא ב-1978 וזה, ובכן, ניכר. מסוג הדברים שאומרים עליהם שהם לא הזדקנו יפה, לא עוברים היום, כמו איבגי ולהשתזף עם שמן תינוקות ולעשן באוטובוסים. לא פלא שאפילו שלום חנוך עצמו ככל הנראה שלח אותו לגריטה. אבל רגע, נגיע לזה.

הסיטואציה המתוארת ב"תפסתי ראש על הבר" כנראה כל כך נפוצה במנעד החרדות הגבריות, שיש לה אלף גרסאות בקולנוע, בטלוויזיה ובשירים. בקצרה – בחור סטרייט תמים יוצא לבלות, משתכר, נכנס למיטה עם בחורה ומגלה שהיא טרנסית. כלומר, הם לא מתייחסים אל זה כטרנסית אלא כגבר בשמלה ופאה שהונה את הבחור והצליח, בדרכי רמייה עקלקלות ונחשיות, להשכיב אותו.

את הנרטיב הזה אנחנו גם בשיר "לולה" של הקינקס, וכמובן שב"משחק הדמעות" של ניל ג'ורדן, שבו גיבור הסרט מגלה שהאישה אליה נמשך היא טרנסית, מה שגורם לו לתגובת גועל עזה עד כדי חשק להקיא. בכולם הגברים נורא נמשכים אל האישה הטרנסית, פשוט כל הזמן הזה לא היה להם מושג שהיא כזו, הוסף כאן אימוג'י קורץ ומוציא לשון.    

מיותר לציין שלא בטוח אם מדובר בחרדה או בעצם בפנטזיה, כי גם אם הגיבור לא ידע שמדובר בטרנסית (ואפשר לתהות לגבי זה), הכותב בטוח ידע וברור שמראש הייתה כאן משיכה ארוטית לסיטואציה. אבל בכל זאת, שנת 1978 חייבת לתת לנו חומרים לסלוד ממנה עוד ארבעים שנה, אז הלכו על הטרנספוביה הבנאלית שבאה לידי ביטוי גם בראיית הטרנסית כאדון בתחפושת, וגם בהנחה שטרנסיות מרמות גברים כדי שישכבו איתן.

בהערת אגב, הגרסה הנשית לנרטיב הזה היא שטרנסיות הן גברים שמחופשים לנשים כדי להסתנן לשירותי נשים ושם לאנוס אותן. ההנחה, בשני המקרים, היא שטרנסיות הן גברים בתחפושת שמטרתן האחת היא לא לחיות את חייהן או להיות מי שהן, אלא להפתיע גברים ונשים תמימים עם בולבולים בפרצוף.

באופן מעניין, גם ל"מרי לנצח" של עברי לידר יש בדיוק את אותה עלילה. מרי לנצח נכלל באלבום הראשון של לידר ב-1997, שיצא כשלידר עוד היה בארון, שנה לפני שדנה זכתה באירוויזיון. אבל במקרה הזה, הסיפור מגיע אלינו מנקודת מבטה של הטרנסית. "מרי לנצח" הוא שיר עצוב, לטרנסית יש שם – מרי - ואף שלום חנוך זחוח לא קורא לה "אדון" (אם כי היא מעידה על עצמה שהיא "בעצם בחור") או מתייחס אליה כאל יצור קרקס, אבל עדיין יש בשיר מרכיב הונאה ורמייה. מרי לוקחת בחור הביתה בלי לספר לו שהיא טרנסית ובסוף היא בוכה במקלחת כי יודעת שהוא בחיים לא ירצה אותה אם יידע את האמת.  

הטרנסית כבר לא צריכה לרמות אף אחד

בפודקאסט המוצלח "שיר אחד", שכל פרק בו מוקדש לשיר ישראלי משמעותי אחר, הקדישו פרק מרגש במיוחד ל"מרי לנצח", שבו אנחנו מגלים שהשיר הפך ללהיט מועדוני גייז לאחר שלידר יצא מהארון וכשזכה לרמיקסים של הנרי ושל עופר ניסים. נעשה לו סוג של ריקליימינג, "המשמעות של השיר קיבלה קהילה", הוא מספר בפודקאסט. השיר הפך להמנון גאווה כי יותר מסיפור ספציפי, הוא מבטא את תחושת חוסר השייכות, הזרות, הניכור והפחד לא לזכות לעולם לאהבה.

בפרק מתראיין גם גל אוחובסקי, שמזכיר גם את "תפסתי ראש על הבר" (כאמור, אותה עלילה), ומספר ששלום חנוך לא שר את השיר הזה יותר בהופעות. טוב לדעת. אז אם "תפסתי ראש על הבר" הוא שיר ששר סטרייט על טרנסית ויש בו לעג במסווה של הומור, ו"מרי לנצח" זה שיר ששר הומו על טרנסית ויש בו רגש וניסיון להעניק נקודת מבט, ב"אחלה גבר" הטרנסית כבר לוקחת את זכות הדיבור ולא צריכה לרמות אף אחד.

"אחלה גבר" חוגג את הזהות המגדרית הטרנסית, האווירה היא של מסיבה וכיף. הדיאלוג בין דנה לבין סטטיק ובן אל הוא פלרטטני וסקסי, היא מדגישה ש"אין לי שום בושה", וסטטיק לוחש לה "את אמיתית וזה עובד עליי מאוד". אלו חיזוקים שמעידים על התבגרות, שכן מודעים לכך שפעם כן הייתה בושה ושטרנסיות נחשבו לנשים לא אמיתיות, אבל שאנחנו בדרך למקום הרבה יותר סבבה. יותר מכך, השיר מנרמל סקס של סטרייטים עם טרנסיות, שזה דבר די שגור בשטח אבל לא מאוד מדובר (למרות שדנה כבר מזמן שרה על כך שיש לה "לאב בוי"). ב"אחלה גבר" לא רק שברור שהטרנסית היא טרנסית, היא גם מחוזרת והיא שווה ורוצים ללכת איתה הביתה בידיעה שהיא כזו.

השירים האלו מבטאים את המעבר ההדרגתי והאיטי מאוד – בכל זאת, לקח 45 שנה - מלראות טרנסיות כאיזה יצור טורפני ונכלולי, לבני אדם. נשים שאפשר לנהל איתן דיאלוג לתפוס איתן ראש על הבר (אם אתם ממש בומרים) ולחשוק בהן בלי שזה ממש יהיה אישיו, ובלי שאף אחד בסוף יבכה במקלחת.