האמת? שם טוב. כלומר, בהתחשב בכך שאנחנו חיים במדינה שבה הכל צריך להישמע כמו מבצע צבאי, "כנף ציון" זה בהחלט השם שיוכרז בפאתוס הראוי לצד מילים כמו "חרבות ברזל", "האיום האיראני" ו"רעייתי". נכון שלאורך השנים, ככל שתפחו ההוצאות על המטוס הנשיאותי, התברר שמדובר במקבילה של "אייר פורס וואן" רק מאתר Temu (= דגמים צ'יפיים וסיכוי לעקיצה כלכלית), אבל זה כבר סיפור אחר.
ואגב, למה קוראים לו המטוס הנשיאותי? זה המטוס של ביבי ושרה, הם אלו שקיבלו את טיסת הבכורה, את בוז'י אפילו לא ישדרגו לביזנס, גג יביאו לו ערכת שינה ממותגת של אל על ופחית זירו מיניאטורית. וגם ככה, בסוף, מה שנשאר מ"כנף ציון - המטוס הנשיאותי", זה פשוט "כנפצי". כינוי חמוד, מצחיק, קיבוצניקי, קליל. ככה אולי נשכח שמדובר במטוס בן 24 שנים שאיכשהו הצליח לעלות לנו יותר מ-700 מיליון שקלים.
השבוע יצאה לדרכה טיסת הבכורה המבצעית של כנף ציון לוושינגטון, לרגל נאומו של ראש הממשלה בקונגרס. על המטוס, מלבד רה"מ ורעייתו, היו גם נועה ארגמני, אביה, שלי שם טוב (אמו של החטוף עומר שם טוב) ועוד נציגים של משפחות החטופים. על ארגמני אפילו העזו להעביר ביקורת על כך שהצטרפה לטיסה, אבל אם יש משהו שאפשר להסכים עליו מימין ומשמאל זה שלחטופים ולקרובי חטופים מותר לעשות הכל - לטוס עם נתניהו, לטפס על מכוניות או לחסום כבישים. לנו מותר רק להרכין ראש ולהתנצל על כל מה שהם עברו ועוברים.
נחזור לכנפצי. לאורך השנים יצא לנו לראות תמונות של מנהיגים ממטוסים. יש תמונה מפורסמת של בגין מנמנם במטוס. על כיסא, אגב, לא מיטה, באותו אופן לא נוח שבו גם אנחנו ישנים בטיסות רק כדי להתעורר, שעה וחצי לאחר מכן, עם צוואר תפוס והבל פה של גוויה. יש גם תמונה של רבין אוכל פירות בטיסה ושל אובמה מחלק כיפים לפמלייתו במטוס. טיסה מספקת הזדמנות למנהיגים לצאת אנושיים. אולי על הקרקע מדובר באזרחים חזקים וחורצי גורלות, אבל באוויר כולנו אותו הדבר, קופים מגונדרים שמצאו דרך לעופף.
אבל לא ביבי. בכל תמונות הטיסה שלו, הוא תמיד מעיין בכובד ראש במסמכים מסווגים, מקסימום קורא ספר. תמונות שנועדו לשדר עבודה ורצינות. עבורנו טיסה היא מקום לנשנש בו בוטנים, לעלעל במגזין "אטמוספירה" ולזפזפ בין סרטים גרועים, בשביל נתניהו זה עוד מקום לתכנן בו תקיפה אווירת. העולם כחדר ישיבות, כולל הכיסאות המשרדיים ושולחנות המהגוני.
היה משהו כל כך מהונדס ומלאכותי בתמונות היח"צ מטיסת הבכורה של כנפצי, שזה כבר נראה כמעט פארודי. נתניהו יושב מול שולחן, מעלעל במסמכים מטושטשים בעודו אוחז עט. הכל מאוד נקי, נקי ברמת בית ב"בואו לאכול איתי". על השולחן כובע שעליו כתוב "טוטאל ויקטורי" מבית ינון מגל, ועל דש חליפתו סיכת חטופים. מה בעצם המשמעות של סיכת חטופים אם מצטלמים איתה לצד כובע של "ניצחון מוחלט"? הרי כבר הבנו ששני הדברים סותרים זה את זה.
לצדו של נתניהו יושבת - שלא תחשבו שפספסנו - רעייתו שרה. כי המסמכים אולי מסווגים עבורנו, האזרחים הפשוטים, אבל משרה אין סודות. ומי שיטען שכן, ובכן, נקווה שהתאבזר במצנח וערכת הישרדות. על השולחן במטוס מונח אגרטל קטן עם מים ופרחים. גם בתמונה אחרת של שרה מהמטוס יש כלי זכוכית קטן עם פרח ומים. טוב, מי לא מביא איתו עציצים למטוס, הרי אין כמו להיקלע לכיס אוויר לצד אגרטל זכוכית. בתמונה שלה לבד, שרה כבר החליפה לפיג'מה ועלעלה בעצמה במסמכים מצונזרים. האם מדובר באותם מסמכים שנתניהו עיין בהם לפני, או בנגלה אחרת של דפי A4 ששודכו על ידי דוברת עייפה?
את תמונת הפיג'מה - שככל הנראה נועדה לשדר נגישות וחום אבל רק הזכירה שמדובר במטוס עם אגף שינה ומקלחת - העלתה שרה גם ברשתות החברתיות שלה. בפוסט היא סיפרה כי דיברה עם משפחותיהן של שתי חטופות, שבשמותיהן הצליחה איכשהו לטעות: נכתבו בטעות שמות אמהותיהן, שזה מוזר, כי מי לא מכיר את השמות לירי אלבג ודניאלה גלבוע? כבר תשעה וחצי חודשים שהשמות האלו מלווים אותנו, בצעקות ובבכי ובכאב, איך השמות האלו חרוטים לנו על הלב ולהם לא?
ובסוף, העניין עם כנפצי זה שהוא בדיוק כמו הבתים של הזוג נתניהו, או השיפוץ בבריכה. משהו שעולה יותר מדי, שהאזרחים משלמים עליו, שלא מפסיקים לשמוע על תקלות שמוצאים בו ושלאף אחד לא ממש ברור למה צריך אותו. ביבי ושרה צריכים מטוס נשיאותי בערך כמו שהם צריכים יאכטה נשיאותית או צוללת נשיאותית. טוב, כזאת יכול להיות שכבר יש. כל סממן פאר וכבוד כזה רק מנתק את הזוג נתניהו עוד יותר מהעם, מהמצב, מאנשים אמיתיים, מחטופים שכולם מלבדם יודעים את שמם. ככה זה כשמסתכלים על הכל ממרחק כה גדול, דרך חלון זעיר של מטוס. כולם קטנים מספיק כדי להיראות כמו נמלים.