למה תתחפשו השנה בפורים? למה תחפשו את ילדיכם? בהנחה ואתם לא מהאנשים שמחכים ליום האחרון ואז מאבדים צלם אנוש ועטים זה על זה בניסיון נואש להשיג קשת אוזני חתול ב"ברוריה" בסנטר, ככל הנראה כבר יצא לכם לעבור על המסמך החשוב של השנה: קטלוג התחפושות של שושי זוהר, אישה שנכנסת לחיינו פעם בשנה, כל שנה, ואנחנו שוכחים מקיומה מיד בתום החג. כבכל שנה, מדובר ביצירה מהפנטת שראויה לעיון ודיון מעמיק. באופן אישי, כמובן, אני מעדיפה להשקיע קצת בילד וליצור תחפושת ביתית מחומרים מתכלים שכוללת עבודת תפירה פשוטה והיא גם ייחודית וגם אקולוגית. סתאאאם. קניתי לו וואנזי ארנב דליק.
אלזה. מה שיפה בתחפושת אלזה, שפותחת את החוברת בכפולה חגיגית, זה שהיא שינתה את הצבע הרשמי של הילדות מוורוד לכחול. נכון, יש גם כפולה ורדרדה לברבי, אבל ברור שאלזה יותר שווה. הילדות מוזמנות לבחור בין חמישים גוונים של תכלת ואז לקפוא כי בטח ירד גשם אבל זה בסדר, הקור לא מפריע להן לא חודר. כל הילדות רוצות להיות אלזה ואין עם זה שום בעיה, שמרו את הצקצוקים והטרוניות לעצמכם. כי אלזה היא הנסיכה עם הכוחות שלא צריכה אף נסיך שיבוא להציל אותה ואוהבת את אחותה וגם ככל הנראה לסבית, אז שיהיו אלזה. אה, ויש גם כמה תחפושות של אנה לאחיות הקטנות שקצת פחות אוהבים בבית.
ליהוק. האם כל הילדים שצולמו לקטלוג נולדו באותו מחוז בברית המועצות לשעבר? או שאולי מדובר במדגם מייצג וילדי ישראל באמת הפסיקו להיוולד עם עיניים חומות?
מרצ'נדייז זה לנצח. צבי הנינג'ה, פאוור ריינג'רז, באטמן, ספיידרמן, אפילו ברבאבא וברבאמא (תחפושות מנצחות, אגב) - כולם חברי כבוד בקטלוג. אילולא נציגות כעורה למיניונים וליובל המבולבל היה אפשר פשוט להדפיס את אותו אחד מ-1990.
תמיד נותן שירות. תהיות של הורים: איזה צידוק יש לקיומו של בוב הבנאי לצד זה של סמי הכבאי? איזה ילד יעדיף להתחפש לבוב, ישות אפרורית ונעדרת כריזמה שמשוחחת עם טרקטורים, במקום לפצצת הסקס אפיל הבוערת שהיא סמי?
טעויות נפוצות. צילומי "פיה מהאגדות" בעצם סתם כוללים עוד נסיכות. אחת מהן היא "רפרונזל", שעלולה להיות טייפו תמים או ניסיון לעקוף זכויות יוצרים. כמו כן, צילומי "הקולות של פיראוס" מפגינים יצירתיות גיאוגרפית מעניינת ומוקדשים ל"נסיכת הנילוס", מלכת מצרים, קלאופטרה ו"יפנית בסטייל".
הפקת לקחים. בניגוד לדאחקת ה"חתולה סקסית, שוטרת סקסית, חיילת סקסית" משנים קודמות, השנה התחפושות כוללות הרבה יותר בד. בעצם, לפחות בקטגוריית התחפושות למבוגרים, קצת יותר מדי. מישהו חייב להגיד את זה: אין מספיק מחשופים בקטלוג. לא שכולן רוצות להתחפש לסטודנטית זונה אבל בואו, אף אחת לא בוחרת להיות "נערת מירוצים" בגלל חיבתה לקארטינג.
פמיניזם. "חדש! ספיידרמן ילדה" ו-"חדש! קפטן אמריקה ילדה" זה כמו ספיידרמן וקפטן אמריקה בנים רק עם חצאית. נחמד והכל, אבל בעולם שבו אמהות מתפללות שהבן שלהן ירצה להתחפש לאלזה כדי שהן יוכלו להעלות לפייסבוק פוסט מרגש על זה שהן מקבלות אותו בכל מגדר, יכלו להשאיר אותן גם עם מכנסיים.
"לוחמי הדרקונים", "גולגולת באדום", "שומר הגולגלות", "החרב הלוהטת". באמת צריך כפולה שלמה רק לנינג'ות? כבר אי אפשר סתם ללבוש טייץ שחור וגרביון של אמא על הפרצוף וללכת להרביץ לילדים מהכיתה עם נונצ'קו?
קצת מורשת. קטגוריית "ואהבת לרעך כמוך" כוללת את שרה אימנו, אברהם אבינו, נחמן מאומן ואינדיאנים, שאותם כולנו מכירים מהתנ"ך.
קייטנת דאעש. שערוריית שושי זוהר השנתית כוללת ילד במדים עם סכין מגואלת בדם שעורר את זעמם של ההורים. כלומר, הם רוצים שהילד יתחפש לחייל, פשוט בלי כל הדם הזה, שיהיה חייל נחמד וגיבור כמו בתחפושת אלאור אזריה שמשום מה לא נכנסה לקטלוג. הקטגוריה, אגב, נקראת "מגנים על המולדת!" וכנראה פונה לילדים חובבי מדים ועם תשוקה לציות שרק מתים להתבגר ולהצטרף ליחידות עילית כמו מג"ב.
תחפושת כאפות. יש כמה שעונות על ההגדרה, למשל "פיראטית בסטייל" או נערת סמיילי", שאפשר גם פשוט לקרוא להן "החרם הבא שמארגנים עליי בשכבה", אבל המקום הראשון שייך ל"ראפר מדליק" - תחפושת שכוללת חולצה שכתוב עליה ראפר באנגלית, שרשרת עם סימן של דולר ואפס מודעות חברתית. יש לציין שבקטגוריית "לא לפחד מהפחד", שכוללת סוגים שונים של זומבים, יש גם תחפושת בשם "ראפר מאי המתים" שכוללת את כל האביזרים של "ראפר מדליק" בתוספת מסיכת גומי שהוסיפו בפוטושופ.
שומרי היער. תחפושות מבוגרים זה תחום מכמיר לב. כנראה שהן נמכרות, אחרת לא היו מוקדשים להן שני עמודים מלאי מדים ומבוכה. העניין הוא שלקנות כנפי מלאך או קרני שטן לאיזו מסיבה זה דבר אחד, אבל להתחבט בין תחפושת זוגית של "שומרי היער" לבין זו של "אצילי היער" שאגב, כרוכה בגוון שונה לחלוטין של ירוק, מרגיש קצת עלוב. כן, גם לרכוש אאוטפיט שלם ומלמלתי של "דוכסים" למסיבה בחברת ההייטק של אשתך. זה ספציפי וגנרי מדי בעת ובעונה אחת. אולי זאת הצ'יפיות שלגיטימית רק אצל ילדים, אולי זאת הרצינות המוגזמת שבה הנושא נלקח (ממש רכשתם את התחפושת והאביזרים הנלווים של "לוחמי הלילה", הא?), אבל התוצאה הסופית היא זעקה נעדרת אירוניה לתשומת לב, עם ווייב סליזי קל של מסיבת חילופי זוגות אצל גילי מוסינזון.
כל התמונות צולמו מתוך קטלוג שושי זוהר
