השיער של איציק זוהר. אתם יודעים למה אני מתכוונת - אותה בלורית נחושה שהפציעה על המסך, גאה וזקורה, ב"אופירה וברקוביץ". מראה מהפנט, במיוחד עבור צרכן תרבות הפופ האדוק שאצר במשך שנים את קורפוס הקרקפת השלם של איציק זוהר: מפרצים, קרחת, זקיקים, נקודות קטנות, קעקועי זיפים, משולש על הקרקפת, מוהוק חלוש שגרם לו להיראות כמו הגרמלינס הרע. את כל הדרך הזאת עברנו אתו עד לשיער הסמיך והצפוף שנארז בג'ל ונלקח אל אולפן הטלוויזיה.
זה אמור להיות הפוך, הרי. גברים אמורים לעבור ששת שלבי אבל אסתטיים מגוחכים עד לקרחת, אבל זוהר סיים אותם עם שיער. ושיער שעושה רושם די מלא, שיכול להיות פרוע בבוקר או להיראות טיפה ארוך במקלחת. פשוט שיער, של עצמו, לא פאה או שזירה או תרומה. פתאום קם אדם ויש לו שיער. לא ייאמן. אודיסאוס השלים את מסעו ושב לאיתקה עם פן.
העולם ניצח את ההקרחה. זה סופי. מצאו דרך להצמיח שיער. כאישה, יש בזה משהו כמעט מקומם. שתי בעיות היו לגברים לאורך ההיסטוריה - אין אונות והקרחה. שתיהן נפתרו על ידי ויאגרה ונסיעה לטורקיה. נשים יתמודדו לנצח עם כאבי מחזור ולידות וחרא הורמונלי, כי העולם עסוק בלטפל בבעיות של גברים. הרי אם לגברים היה מחזור, הנושא היה מוסדר כבר ממזמן. אבל אוי אוי אוי נשים משותקות מכאב יומיים בחודש? סורי, אנחנו פשוט מצמיחים זקיקים בטורקיה כרגע, כל המעבדות שלנו קודש לחיזוק בטחונו העצמי הסדוק ושלמות רגשותיו של הגבר המקריח.
לא שצריך לזלזל בזה, אגב. קרחת מביאה גברים למצבי קיצון. תחשבו על החיסכון וההלוואה הסגלגלים והמגוחכים של ביבי, ועל אייל גולן! הבנאדם מסתובב עם קעקועים של עיניים, למען השם. לפי השמועות, הלוק המטומטם הזה הוא כולו תוצאה של טרללת קרחת. להקריח זה קשה, אבל אנחנו חיים בישראל, רוב הגברים קירחים פה החל מגיל מסוים. כאילו, הישראלים כל כך קירחים והמין הנשי כל כך סתגלן, שהן הצליחו ליצור אמונה כוזבת שקרחת זה סקסי. שזה: א. מקסים ואם זה היה הפוך גברים בחיים לא היו עושים את זה בשבילנו. ב. ברוב המקרים פשוט לא נכון. וכהוכחה, ברגע שתהיה אופציה אסתטית זמינה להיות לא קירח, יהיו הרבה פחות קירחים.
תודעתית, השתלות השיער בטורקיה הן קצת כמו הבוטוקס והמילויים של הנשים, רק עם פחות אפשרות להכחיש את ההליך. כלומר, כולנו יודעים שאיציק זוהר לא התעורר ככה, ולא ממש אכפת לו שכולם ידעו. וכך ראוי. השף אבי לוי העלה תמונות מהפרוצדורה בטורקיה, ליאור נרקיס גם חיזק שורשים, כבר לפני חמש או שש שנים נוצרה תיירות שלמה שמבוססת על השתלות. זה מתחיל מלמטה, מהקטנים, מפליטי הריאליטי וכל מה שאנחנו מגדירים כפוראח, ומכאן זה יטפס. כמו הנרמול של הפרוצדורות הפלסטיות אצל נשים, גם כאן התנועה היא מהשוליים למרכז.
יש בהיעדר הבושה הזה משהו בריא הרבה יותר מלראות על המסך נשים מתוחות, מבריקות בצלופניות בוטוקסית, וממלמלות עם שתי ההבעות שנשארו להן - "אני? אני רק מקפידה על לשתות המון מים ולמרוח קרם הגנה". אפשר להתקדם כבר לעידן של גאווה, או לכל הפחות אדישות כלשהי כלפי הבחירות האסתטיות השונות. בשנייה שהזרקות יהפכו, תודעתית, מהפגנת חולשה לסתם עוד איזה לק ג'ל או ציפויי שיניים, חלק משגרת הטיפוח, יהיה לכולנו הרבה יותר קל. אחרי הכל, במה יש להתבייש? בזה שלא מתחשק לנו להזדקן? למי כן?
גם מבחינה תרבותית הגברים כבר לגמרי שם - אסי כהן, המודל (העגום) לגבר הישראלי ב"ככה זה", עובר בפרקים האחרונים בעונה השניה השתלת שיער. וזה יפה, אנחנו כבר לא בעידן של ששי קשת ויהורם גאון ואבי טולדנו, של בדיחות פיאה ושזירות והכחשות ובושה. להיפך, איזו גאווה, הצמחנו שיער יש מאין. הבעיה נפתרה ולכן כבר אין עניין, אפשר לצאת מארון הקירחות היישר אל הצ'ארטר לטורקיה. כך הולכים השותלים, וחוזרים עם ראש דשא שצומח לאיטו לכדי כרבולת עשירה, יפהפייה ומלאת ברק.