למה שמישהו ירצה גור אריות? טוב, אולי שאלה מדויקת יותר היא למה שמישהו לא ירצה גור אריות - שזה, כפי שהוכח מדעית, הדבר הכי חמוד בעולם. בעצם, כל מי שמגדל חתול שואף בסתר להתחבק עם גור אריות, אבל מרסן את עצמו משלל טעמים. למשל: העובדה שזה לא חוקי, שגור אריות עולה 100 אלף שקל בשוק השחור ובגלל הקונבנציה הידועה שלפיה גור אריות הופך, בשלב מסוים, לאריה. כלומר לחיית טרף ששוקלת 250 קילו וזקוקה למרחבים משתרעים שמולם תוכל לעמוד על סלע בשיער פזור ולדגמן לאומנות AI גרועה.

אז כן, היום אנחנו עם הברחת חיות בר אקזוטיות לפזורה הבדואית על גבי רחפנים, שזו תפנית עלילתית שלא צפינו. ובתפנית עלילתית הכוונה היא להסחת דעת מהחזרה ללחימה במי יודע כמה חזיתות. מה"הותר לפרסום" שתיכף ישוב לחיינו. מ-24 חטופים חיים שכבר היו כל כך קרובים אלינו ועכשיו שוב נמוגים. מעוד לבנה שנפלה בחומת הדמוקרטיה עם הניסיון לפטר את ראש השב"כ.

סליחה מכל אלו. ארגז הייאוש כבד מדי והוא הוצנח לנו על הראש על גבי רחפן, במקום גור קופים כפי שמקובל בפזורה. קופים על רחפנים, כמו שהטבע התכוון. האמת שכבר לפני שנתיים, כשהייתי בסיני, ננשכתי קלות על ידי קוף שהתעקשתי לחבק. לא עצרתי לתהות מדוע יש קוף בחושה בסיני, כי סיני היא גם ככה מרחב סוריאליסטי שממוקם מחוץ לזמן ומקום מוגדרים. ומתברר שלא רק סיני, כי מתחת לאפנו שוקקת תעשיית הברחות ענפה של חיות פרא: קופים, גורי אריות, תנינים ועוד חיות שנופי ישראל לא רגילים להתאבזר בהם. חיות מוגנות, אקזוטיות ויקרות במיוחד, שאיכשהו מגיעות ליישובים העניים ביותר בישראל. וזה מעניין, כי יש משהו נובורישי בחיות יקרות מאוד. מיד קופצים לראש כלבי מגדלים מיניאטוריים או פוחלצים בדובאי, וזה רק הופך את הפער לנוכח יותר. דמיינו באמצע ערערה אדם מסתובב עם תנין ברצועה, במעין הכלאה משונה בין "טייגר קינג" ל"הלוטוס הלבן". 

אגב, גם למשה דיין היה גור אריות. לפי שלל כתבות הוא קיבל אותו מאיזה אציל צרפתי, וכשהוא החליט שכל העסק גדול עליו הוא נתן אותו במתנה לרחבעם זאבי, שהיה אז אלוף פיקוד מרכז, והוא גידל אותו בתוך כלוב בבסיס צבאי. וזה לא פלא שמדובר דווקא בשני מכלי הטסטוסטרון האלו - כי האריה הוא גם סימן לגבריות, לעוצמה, לחוזק, לשליטה. התהדרות באריות מחמד היא מאפיין של חברה פטריאכלית. 

ובכלל, כנראה שזה די מובן מאליו, אבל החיות האלו הן קורבנות וחלקן יישארו כאלו. גורי האריות האלו לא למדו התנהגות חברתית או מיומנויות האופייניות לבני מינם. לחזור לטבע אין להם סיכוי, לא בטוח גם שיצליחו להשתלב בלהקה. לא ברור גם מה יעלה בגורלם של הקופים, שחלקם נמצאו כבולים בשלשלאות, בתוך בורות, עם ניבים שבורים.

המחיר הגבוה הופך את החיות המוברחות לסמל סטטוס ולמשהו להשוויץ בו, ההשווצה היא גם זו שחושפת את הפשע. הרי איך המשטרה הגיעה לחיות? בעקבות סרטוני טיקטוק שהעלו איתם האנשים שמחזיקים בהם. שזה טבעי, אי אפשר להתרועע עם חיה אקזוטית בלי לעשות איתה סטורי. והמשטרה לא חפה מזה בעצמה - הדבר הראשון שהשוטרים עושים לאחר חילוץ החיות, זה סלפי איתם לשלל אתרים ועיתונים.

גם העיסוק העיתונאי בזה ממשיך את הטיקטוק של המחזיקים בחיות ואת התמונה הקבוצתית של השוטרים: הרי כמה ערך עיתונאי כבר יש באייטמים האלו? זה מקליק וכיפי, אבל בסוף זה סתם ניצול של חיות שממשיך להתגלגל, מטיקטוק לסלפי לידיעה עיתונאית, לטור מגזין. תמונה של שוטרים מחייכים שאוחזים בגור אריות, המקבילה העכשווית לתצלום קבוצתי עם חיטי פיל או גופת דוב לאחר ציד מוצלח.