מכה קלה בכנף
השבוע נפתח בתמונות של אביבית בר זוהר מוכה וחבולה. אין צורך לדרוש אליבי מליהיא גרינר, כי מהר מאוד התברר שמדובר בעבודה של בן זוגה של בר זוהר, שהפכה למחווה לא נעימה לריהאנה. אביבית אמנם נפרדה מבן הזוג, לפחות זה, אבל היא מסרבת להגיש נגדו תלונה. זכותה והכל, אבל בניגוד לכל דבר אחר שמתרחש בחייה, את הנושא הזה קצת בעייתי להשאיר בגבולות האייטם בגיא פינס. גם לא את התשובה "אין תגובה", כשנשאלה אם דבר כזה קרה לה בעבר. למעשה, אם זאת הייתה כל מיני סלב אחרת - נגיד כזאת שלא מסתובבת עם אוגר מת על העפעף ומשמיעה צווחות "דיימונדז!" מקפיאות דם - סביר להניח שזה לא היה נתקל בכזאת אדישות ציבורית. אבל זה בדיוק העניין – נכון שלא מדובר פה ברול מודל נורמטיבי עבור בחורות סבירות, אבל גם הפחות סבירות לא צריכות להרגיש שזה בסדר לחטוף כאפה פה ושם.
אין כמו במבה
עשרה קבין של מעפניזם ירדו לעולם, תשעה לקחו הפרסומות. אין ספק שגם הפרסומת לחטיף שוש בפנים, אבל מה שיותר מעפן ממנה זה הזעם הציבורי בו היא נתקלת, שלא הסתפק בתיעוב חרישי ופאסיבי אלא הוביל להגבלת שידורה לשמונה בערב. יש כאלה שאפילו הכריזו על חרם צרכני על המוצר, והכל בגלל הפעוט החמוד שמכריז שאנחנו לא מחליטים עליו. ברצינות, זה מה שמקפיץ אנשים? לשנוא את הפרסומת כי היא מעצבנת זה לגיטימי, זה תקף לתשעים אחוז מהן, אבל להכריז עליה כמזיקה או כחותרת תחת סמכות הורית זה כבר קצת משונה. הפרסומת הזאת לא תהפוך אף ילד לנודניק וכאפות (כלומר, יותר מהרגיל), הטרחנות המעצבנת של ההורים שלו כן.
ואיזה מסכנים הגולשים שחופרים להם בפיד
השבוע נסגר במותו של אריק איינשטיין, שאם יש לקח שכולנו נלמד ממנו זה לא להיכנס לפייסבוק כששלמה ארצי ילך. ברור שהאבל הלאומי מוצדק, הכיכר המלאה ריגשה והפריים טיים היה נטול חן כצפוי, אבל הרשתות החברתיות הובילו לגעגועים בלתי נשלטים לימים פשוטים יותר, שבהם להרבה פחות אנשים היו הרבה פחות אמצעים לבטא את עצמם ובכך נמנעה מאיתנו ההכרה המדכדכת בבנאליות של הצער. שלבי האבל האינטרנטי כוללים, מסתבר, את אותה תגובה המומה, לאחריה שיתוף שיר ולבסוף זיכרון הקשור באופן מעורפל לנפטר אבל הוא בעצם על עצמך, או לחילופין קינה אמוציונלית על ארץ ישראל הישנה והטובה של אנשים שנולדו חמישים שנה אחריה. לגיטימי, אבל כשהפיד כולו הופך למפעל הנצחה רפטטיבי, מנג'ס וממלכתי, נותר רק לנשום לרווחה על כך שלא היה אינטרנט ברצח רבין, ולהתנחם בכך שפרס לא ימות לעולם.
ויצים
מוקי מחליף את אייל גולן ב"הכוכב הבא". טוב, אחרי כל כך הרבה שנים של לא להיות כוכב, הוא בטוח כשיר לזהות אנשים שלא נשמע עליהם אחרי זה יותר לעולם.
ואגב, אם הוא מחליף את אייל גולן גם בדירות המסתור, יש לא מעט בחורות שישמחו לאיזה סמס עם הכתובת.
הטמאגוצ'י חוזרים! דור שלם של ילדים יוכל לשוב ולהרוג חיות מחמד בלי לחוש אשמה.
עזבו אתכם מטמאגוצ'י: יש כלבלב שנראה כמו היטלר! סלחנו על הכל ואנחנו מוכנים לחיבוקים.
לבת של עידן רייכל קוראים פיליפה הלנה. מוזר, הכי לא נשמע אתיופי.