צפיתם ב"צל של אמת" ואתם ממש חייבים לדעת מי זאת א.ק? שמעתם על שר בכיר שמעורב בפרשת שחיתות אבל לא אומרים לכם את השם שלו? מישהי רוצחת את אחותה התאומה ואתם חייבים לגלות קצת יותר על כל העסק? אז נכון, אתם לא שוטרים, אבל יש לכם משהו שלהם בחיים לא יהיה – את היכולת לחפש דברים בגוגל. ועוד עם מרכאות. כי רוב הסיכויים שבבדיקת רשת פשוטה תצליחו לגלות כל מה שאתם רוצים, אפילו אם מדובר במה שמכונה בעגה המשטרתית "פרטים מוכמנים". כי אין שום דבר מוכמן יותר בחיים האלה, הכל בפייסבוק. אז יאללה תקשורת ומשטרה, מי בכלל צריך טובות. הנה הטיפים שיעזרו לכם להגיע לכל המידע לו אתם זקוקים:
איך להשיג שם של אדם?
עקבו אחרי עיתונאים בטוויטר. תמיד כשיש צו איסור פרסום הם מפרים אותו, במיוחד כי נורא דחוף להם להשוויץ לעולם שהם יודעים דברים.
אל תזלזלו בטוקבקים. נכון, זה מצריך קצת נבירה, אבל בינות להררי הזבל תמיד יש מישהו שיודע יותר ושישמח לספק רמזים ברורים לחלוטין שמאשרי התגובות שכחו לסנן. אחרי זה תצטרכו להתקלח, אבל סיכויים גדולים שתסיימו את זה עם שם.
אתם חייבים לפחות קבוצת וואטסאפ אחת של אנשים מעודכנים. כאלה שיספרו לכם ראשונים שמישהו חשוב מת או כשסתם יש להם מידע. כי הכל עובר בוואטסאפ ולהשיג שם זה כמו להידבק במחלת מין, אתם צריכים רק אדם אחד שיש לו.
בפייסבוק, חפשו לא רק פרופילים אלא גם את כל התוצאות, כך תוכלו לראות כל מה שנכתב על משהו על ידי אנשים אחרים. נגיד, אם אתם מחפשים "א.ק" בפייסבוק, אתם מגיעים מיד לתגובה עם השם המלא שלה וקישור לאינסטגרם.
אם יש קבוצת פייסבוק בנושא – הצטרפו אליה. בין אם זה צבא האמת של שי חי או צבא האמת של תאיר ראדה, תמיד נחמד לבלות בחברת אנשים אובססיביים אפילו יותר מכם. ובכלל, מהרגע שבו מישהו מעלה תגובה שיש בה את השם המלא פלוס תמונה ועד לרגע שבו המנהלים מוחקים אותה עוברות כמה דקות. בדקות האלה אתם יכולים ללמוד הרבה.
יש לי שם, מה עכשיו?
נתחיל במובן מאליו: כל אחד מתחת לגיל 50 נמצא בלפחות רשת חברתית אחת. מצאו את האדם בפייסבוק, בפייסבוק בעברית, בטוויטר ובאינסטגרם. ברגע שתקלידו את השם בפייסבוק גם תראו פתאום ש"63,000" מדברים עליו, ותדעו שזה השם הנכון.
אם מדובר בסלב, קחו בחשבון שעל כל עמוד רשמי שמנוהל על ידי יחצ"ן חלקלק, יש גם פייסבוק לא רשמי. הוא תמיד יהיה מעניין יותר. נכון, רוב הסיכויים שגם בו לא תיפלו על פוסט חושפני במיוחד, אבל תמיד תוכלו לראות תיוגים של חברים על תמונות לא מחמיאות ולהגיד לעצמכם "בר הזאת, יואו, איזה כונפי".
האדם המבוקש נעל את הפרופיל? לא נורא, הציעו לו חברות. אלא אם כן הוא/היא עשויה להיות רוצחת סדרתית, במקרה כזה – אל תציעו לו חברות. החיים שלכם חשובים יותר.
בין אם הוא אישר את הצעת החברות שלכם או לא, אתם יכולים לחטט ברשימת החברים שלו. יכול להיות שהם בדיוק כתבו סטטוס על הפרשה וגם אם לא, לכל חשודה ברצח יש לפחות חברה אחת שמתחרמנת מהתהילה ותשמח לפטפט אתכם בפרטי.
האדם המדובר השכיל להעלים את עצמו מכל רשת חברתית רלוונטית? חפשו אותו ב"במה חדשה" ופורומים לא פעילים של תפוז או הייד פארק. גם אם הוא זוכר שהוא כתב שם פעם, הוא כבר מזמן שכח את הססמה ולא יכול למחוק את עקבותיו. וכך, לצד העמקת ההיכרות שלכם עם החשוד, גם תזכו להציץ בשירים איומים שכתב בכיתה י'.
דרך פייסבוק אתם יכולים לראות את האירועים אליהם הלך האדם או, חשוב מכך, מתכנן ללכת בעתיד, ואז להיות שם בעצמכם במקרה. אגב, אם מדובר באירוע שכבר התרחש והאדם רק סימן את עצמו כ"אינטרסטד", זה אומר שהוא לא באמת הלך אליו ולכן אין לו אליבי. חשוב במקרים שבהם אתם מחליטים לנהל חקירת רצח קטנה משל עצמכם.
אינסטגרם הוא כלי חשוב, בעיקר בגלל שכל התמונות ממוקמות על מפה (סימן הטיפה הקטן מימין למעלה), כך שאפשר לדעת בדיוק איפה כל תמונה צולמה או, במילים אחרות – לדעת איפה האדם גר. ואז ללכת אליו הביתה. ואז בדרך להבין שיש לכם בעיה ושאולי עדיף שתטפלו בעצמכם.