השבוע טסו וויל וקייט לניו יורק ופגשו שם את ביונסה וג'יי זי במשחק כדורסל. אצולה בריטית ישנה, נבוכה ולוהטת עם אצולה אמריקאית חדשה, עשירה ורותחת. והאמת שלא ברור איך החיכוך הזה לא הוביל לשרשרת תופעות פיזיקליות מסתוריות, כמו עלייה פתאומית של הטמפרטורה במנהטן למשך שעה, התפוצצות כל הנורות באולם של הברוקלין נטס, ייחום משותף של כל החולדות בסאבוויי וליקוי חמה. כי המפגש המהמם הזה הוא המפץ הגדול של הקוליות, כזה שאחריו חייבים להתחיל ספירה מחודשת מתוך הבנה שלא באמת התרחש משהו בעל טעם במאות האחרונות.
ומה שמבאס זה שאם יום אחד וויל וקייט יבואו לארץ, אין לנו זוג משלנו שיצור איתם כזאת כמות של חשמל סטטי. את מי נצמיד להם, את אייל ורוסלנה במשחק של מרמורק? את יאיר וליהיא לפיד בהופעה של רמי קליינשטיין? הרי הם ינתקו איתנו את היחסים הדיפלומטיים ואז יתאבדו. בר רפאלי ועדי עזרא? טראש מדי. שלומי שבן ויובל שרף? אצולה בעיני עצמם ובעיני עוד שלושה אנשים בפייסבוק. אורלי וגיא? כמה עוד אפשר לשמוע על הפריות. אין לנו אצולה. אין פה אף זוג חזק (אוקיי, מאז שהדצים נפרדו) שיוצר שלם שגדול מסך חלקיו ובאופן כללי מהחיים. אנשים שנעקוב אחרי כל צעד שלהם בהערצה ובחיבה ובידיעה ברורה שכל דבר שהם עושים הוא בסך הכל די מושלם כי הם פאקינג ביונסה. ואנחנו צריכים כאלה, בבהילות. כי במצב הנוכחי, אם וויל וקייט מגיעים הם נתקעים עם בוז'י ולבני בארקפה בשוסטר. הבושות.
נוטינג איף
כולנו נברנו השבוע בחדווה ברומן הרכבת הוירטואלי של הללי ז'בוטינסקי ושלומי הגבוה מהבין תחומי. ולאלה שאינם כולנו – בחור ובחורה מפלרטטים בתחנת רכבת, היא עולה על רכבת בלי שהם מחליפים טלפונים, ואז מרימה את פייסבוק כדי למצוא אותו. זה נגמר במפגש מחודש ברכבת פלוס נשיקה. חמוד ופמיניסטי וקסום? הכי. אם זה היה קורה לנו זה היה נגמר בצו הרחקה? ברור. כאילו, נשיקה על רציף רכבת זה הסיום הרומנטי, אבל היינו שם – בסוף הכל מתפוצץ בפרצוף כמו צינור נפט בערבה. תיכף הוא יגיד שכל החיפוש הזה אחריו קצת הלחיץ ושהוא צריך לחשוב, ואז הוא יסנן אותה שלושה ימים ובסוף יפרד ממנה בוואטסאפ עם סמיילי עצוב.
או שזה בכלל יבוא ממנה, כי בכל זאת - להפוך את הרשת בשביל למצוא אותו ואחרי דקה ללכת לכל תכנית אפשרית כדי לספר על אהבתכם פלוס לפתוח עמוד פייסבוק? הלב רוצה להאמין, המוח חושד שמישהי ממש מנסה להתקבל לעונה הבאה של "מחוברים". כמובן שנשמח לגלות יום אחד, בטח בסטטוסים מצייצים, שהם חיים באושר ועושר ועם מלא לייקים, אבל עד אז הם יאלצו לסלוח לנו – כולנו גדלנו על "נוטינג היל", אבל אז גילינו שהחיים הם "דייט בחשיכה".
ברייס יורסלף
בוז'י עושה דברים חמודים, פי אלף יותר עצמה לישראל (שקמו לתחייה מהבחירות הקודמות) מועמדים שעדיפים על ביבי, לא מתעסקים עם הבוז'י, ומדברים בחירות עם מת'יו מקונוהיי הם רק חלק מעמודי הפייסבוק שבטח כבר הספקתם לעשות להם לייק, ועכשיו אתם בעיקר משתדלים להתעלם מהם בפיד. בטח גם אפשר לסמוך עליכם שהטרלתם את מחולל הממים של בנט ושעשיתם לייק לאספירציות הפוליטיות של פנינה רוזנבלום. בקושי שבוע עבר מאז שפיזרנו את הכנסת ואנחנו כבר מוצפים בכל כך הרבה עמודי פייסבוק, ממים והטרלות יצירתיות, שיש סיכוי שנשלשל לקלפי פתק של עמיר שיבי. יהיה מצחיק, ברור, אבל המחשבה על עוד שלושה חודשים שלמים כאלו מצליחה בעיקר להתיש. מערכת הבחירות הזאת נמאסה עוד לפני שהתחילה, אבל זה בסדר, גם הממשלה הבאה נמאסה עוד לפני שבכלל נבחרה.
ויצים: כמה קטנים
מיילי סיירוס: "החתול המת אמר לי לכתוב את השיר". נשמע גם שהוא שר אותו.
אפליקציית השנה של אפל היא Elevate, שזאת אפליקציה לשיפור המיקוד, החשיבה והזיכרון. די מדהים בהתחשב בכך שאלו בדיוק הדברים שאפל הרסה לנו.
אשתו של ג'ורג' קלוני זכתה לתיק על שמה. שזה הישג, על שם יתר האקסיות שלו יש גג נעל.
בפייסבוק מפתחים פיצ'ר שימנע מאיתנו להעלות סלפי מביך כשאנחנו שיכורים. תוסיפו לזה את מחיקת התמונות הנועזות, ופייסבוק הפך סופית לחברה השיפוטית שכולנו שונאים בסתר.
מפלגת כלכלה העיפה את בני גולדשטיין. לפחות הפעם הוא לא המודח הראשון.