לידיעת הנופשים ביוון: אנחנו נילחם על זכותכם לטוס לאן שבא לכם, אבל מספיק עם הסטוריז. די. תעלו אחד שאומר שנסעתם אם זה ממש דחוף לכם, אבל חסכו מאיתנו את יתר העשרה ביום על האוכל והפסיליטיז במלון והים והפינוקים. סבבה שטסתם, עכשיו סתמו קצת.

נכון להרגע, המגזר הכי שנוא בארץ הוא אנשים שנופשים בחו"ל. אם יש משהו שמעורר בנו זעם אפילו יותר מהתקהלות של חרדים בלוויה, זה סטורי מחוף ביוון בזמן שאנחנו מרפרשים אתרי חדשות כדי לגלות אם ירדו מספרי הנדבקים. התוצאה היא שהפיד מלא בסטוריז של אנשים ביוון ובמקביל, בסטטוסים של אנשים שמתאחדים בשנאה כלפיהם ושבואו נודה, אפשר להבין אותם.

כי אנחנו לא בחופשת חגים רגילה, אנחנו במאבק. כל אחד במלחמה שלו - בפרנסה, במגפה, בחרדות, בילדים נטולי מסגרות, במלחמה על העתיד שלנו בהפגנות. כולנו עסוקים בלשרוד משבר, אנחנו בצנע, אנחנו בחיים שהוקטנו וצומצמו לכדי עציצים ואפייה וניסיון לגלות מי השפירית. ובתקופה כזאת, לדחוף לנו את החופשה שלכם לגרון זה לא רק מנותק ולא סולידרי, זה גם חסר מודעות. זה הזיקוקים ממגדל של התקופה, נובורישי וסר טעם.

View this post on Instagram

A post shared by PRINCE LEGAR (@stephane.le.gar) on

קנאה אינה מעלה נאה, אפשר להסכים. אבל כולנו בני אדם ומותר גם להודות שאם פעם חברות הייתה לפרגן בשיניים חשוקות לחופשות של אחרים שחורגות מהתקציב שלנו, היום חברות זה לא להעלות תמונות כאלו. כי זה לא שאתם בחו"ל ואנחנו בארץ והכל סבבה לכולנו. אתם בחו"ל ואנחנו בסגר, בהפגנות, בשקרים לשוטרים בכבישים בין עירוניים, בקנסות, בשקרים של פוליטיקאים. התמונות האלו מחו"ל מרגישות לא במקום, גסות רוח, כמו להעלות תמונות של סטייקים בקבוצה של טבעונים. מה שהיה עד עכשיו סתם שוויץ בלתי מזיק - חלק מדינמיקת רשת טבעית שכולנו לקחנו בה חלק ואז התלוננו על כך שהיא מגבירת דיכאון וחרדות - הפך לסתם וולגרי. כשהפער כל כך גדול, התוצאה של הסטוריז האלו היא לא פומו, אלא אנטגוניזם.

שלא תהיה טעות - ההגבלות על הטיסות אינן לגיטימיות וראוי להיאבק נגדן. גם ההצדקה להגבלת הטיסות - שוויון בין מי שיכול לקנות כרטיסים לבין מי שלא - מטומטמת. לא רק בגלל שאנחנו לא מדינה קומוניסטית, אלא כי אין פה חתירה לשוויון בכלום. מי שנדפק זה תמיד העניים, הם אלו שמצטופפים בדירות חנוקות, הם אלו שנוסעים בתחבורה ציבורית מלאת קורונה, הם אלו שזוכים לקצת פחות מכל מי שיכול להרשות לעצמו מערכות פרטיות. לדרוש רגע של סולידריות במערכת שלמה שנעדרת את זה, כולל ובמיוחד העומדים בראשה, זה לא ריאלי. הדיון על ערך השוויון מול ערך החופש לגיטימי, והרבה פעמים יש להעדיף את ערך השוויון, אבל לא הפעם. לכל אחד יש זכות לטוס, האיסור הזה הוא מניעת זכות בסיסית, הגבלה שאם אין לה הצדקה רפואית היא לא לגיטימית במסגרת החיים במקום חופשי.

העניין הוא לא הטיסה עצמה, תמשיכו לטוס כמה שבא לכם, פשוט שווה לחשוב שניה לפני שמורחים את זה לכולם בפרצוף. שבו לכם בחוף שלכם ביוון עם כוס יין ואל תעלו סטורי שכשוך, אתם תהנו באותה המידה (טוב, אולי טיפונת פחות). אם ממש דחוף לכם להראות סימן חיים, תכתבו פוסט נגד אוחנה או גילה גמליאל. כדי שנדע שאולי אתם לא נחנקים כאן כרגע איתנו, אבל הלב שלכם כן.