בימים אלה קל יותר לצפות ב"זגורי אימפריה" במחשבה שיש משהו שאנחנו אמורים להבין או ללמוד, מאשר מתוך דרישה שמשהו יקרה. אפילו שליזי אומרת לאביאל שהיא לא רוצה לראות אותו יותר, ויום למחרת היא כבר מציעה שהם יהיו ידידים. אפילו שמירי בוחרת בחמודי, ובפרק הבא הם בטח ייפרדו כבר. אם היה לנו ספק שאנחנו בבית ספר, הוא נעלם כשמתגלה שהרמז האחרון של סבא פינטו מכניס אותנו לשיעור תנ"ך מכיתה ז' - לישעיהו, לפרק שכולם זוכרים ומצטטים, "וגר זאב עם כבש" וכו'. אם זה לא היה ברור עדיין, משפחת זגורי מחפשת גאולה.
יש עוד מסר בפרקים האחרונים, שעובר בצורה יותר עדינה ופחות מפורשת: מעשה בצביקה הדר, שהיה ילד שמן והתרוצץ ברחובות באר שבע אחרי ממתקים, ואחר כך הפך להיות מפורסם ושכח כמו כפוי טובה את כל מי שצחק עליו שהוא שמן. זה הסיפור שמספרת אלגריה לאביאל, כשהיא מנסה לשכנע אותו להיות סלב או מוכר בפלאפל. "האח הגדול" או פלאפל - שני הדברים נחשבים להצלחה בעיניה - השאלה היא רק אם אתה עושה משהו עם החיים שלך. גם בסעיף הזה רוב האחים נכשלים טוטאלית.
מפקד שירות לקוחות
אז שוג ממשיכה לעבוד בפלאפל. בעצם, להגיד עובדת זאת קצת הגזמה - מדי פעם היא מתאפקת ולא זורקת פיתה בפנים של הלקוחות. היא בהריון, אבל מתלבשת כמו ילדה בת ארבע, ומאיימת על כל מי שהיא פוגשת בווטאבר נראה לה שיפחיד אותו: על בבר היא מאיימת שתעזוב את הבית, על החבר שלה בפרידה, ועל דינו - שלא תדבר איתו. אני נוטה להאמין שהחיים שלה היו משתפרים פלאים אם היא הייתה מממשת את כל האיומים האלה, אבל אנחנו כנראה לא רואות עין בעין.
בינתיים, אביאל ממשיך להצחין בבית של אלגריה. רגע צחנה בלתי נשכח מגיע כשהוא צופה איתה ועם אביר ב"הלגונה הכחולה" ונזכר בימים היפים בהם צפה ב"הלגונה הכחולה" עם אחותו ועם ליזי. טוב, למשפחת זגורי יש גבולות פחות ברורים מלמדינת ישראל.
אחרי משל צביקה הדר של אלגריה, אביאל מנסה את מזלו בראיון עבודה ומתפאר בניסיון הפיקודי שלו (סצנה מעולה, אגב. הזכיר לי את עצמי). אבל אביאל מגלה, כמו שליזי אומרת לו, שבאזרחות הוא יכול לפקד מקסימום על דוכן של "אורנג'" (ניכר שהיא לא יודעת שגם שם לא פשוט לעבוד. אני ניסיתי פעם להתקבל לעבוד בשירות הלקוחות של "yes" ונדחתי בגלל שנכשלתי במבחן הכמותי). אניווייז, אביאל מנסה לעבוד לרגע כמאבטח אבל עוזב מיד (כמובן). זה לא העתיד שתכנן לעצמו. הוא מעדיף לשחק בחפש את המטמון.
מירי מחליטה (בערך) להיות עם חמודי, אבל זאת גם לא ממש החלטה. היא יותר מחליטה לא לעשות מסאג' לאחים הקטנים שלה. ואז היא עוברת לאלגריה, ופתאום מתמודדת עם ההבנה שהחבר שלה הוא מוסלמי ושחמודי זה מוחמד, ולכן היא נפרדת ממנו. ויויאן עדיין רדופה בגלל סיפור הקללה ומפזרת מלא קמחים של קמח בבית. אה כן, ודודה מסעודה מתה.
מה רוצים הזגורים?
איך כל זה ישנה את חייהם של בני משפחת זגורי? קשה לדעת. מה שהפך ברור זה שאין שום דבר מובהק שהאחים (למעט מירי ואביתר) רוצים עבור עצמם. הם רוצים כסף - לצורכי קיום או טיול - אבל מה חוץ מזה? לא שלום בית ולא אהבה ולא מקצוע, ואפילו לא להסיר את הקללה. יכול להיות שהם מרגישים שהם לא ראויים ליותר.
הזגורים מוסרים את החיים שלהם כאילו היו כדור. מירי מעבירה את החיים שלה לסבתא אלגריה, ואז לחמודי, ובימים הקרובים בטח תחזור לבבר. שוג נמצאת אצל בבר, אבל אולי תתחתן עם מה-שמו, אם יהיה לו קצת כסף. אבישי מתחיל להאמין בישו כי הוא חושב שהוא רב חשוב, ואבי מאבד את מישל וישראל בגלל אמא שלו, וכל מה שיש לו להגיד לה זה "זה לא יפה מצידך!". אביאל נזרק מצד לצד, מליזי לשחר, מהצבא לבית, ועכשיו פותח שוב את "מלך הלאפל".
אני מהמרת שעוד כמה פרקים נראה את אביאל בתור משתתף חדש בבית "האח הגדול" - מאלה שמכניסים באמצע העונה ומעיפים אחרי כמה פרקים, וכל מה שזוכרים ממנו זה את "ההוא, ששתק הרבה ודיבר כל הזמן על הצבא". כישלון ב"האח הגדול" נשמע כמו לקח של משפחת זגורי: הרי ההצלחה עוברת דרך שלום בית, לא דרך פתרונות קלים. וגם עדיף שלא תשכח את מי שקילל אותך כשהיית שמן.
הימורים לשבוע הקרוב:
מירי תחזור הביתה (כבר בפרק של הערב, אולי).
שוג תעבור לבית של אלגריה, אביאל יחזור לבית הזגורים.
ויואן תטוס לאומן ותחזור משם כופרת - כי היא תבין שהדרך היחידה לבטל את הקללה היא להפסיק להאמין.
עוד ב-mako תרבות: