טוב, משפחת זגורי - אין לנו עוד כל כך הרבה פרקים ביחד, ויש עוד המון דברים שאדיפוס אמור לעשות לאמא שלו ולאבא שלו. חייבים להיות כנים כלפי העונה הזאת ולהגיד שהיא התחילה בפיצוץ גדול, עם פרק "זגורי ביום השואה", והמשיכה באופן מבולבל ואיטי מעט. אנחנו כבר יודעים שקרה משהו ביום כיפור עם פינטו ועם אלברט, אבל כל מיני דברים מכניים - כלומר הקשר הגרוע של ליזי ואביאל - מונעים מאיתנו לשמוע את כל הסיפור. וזה פחות או יותר מה שקורה עם כל קווי העלילה - למעט העלילה של מירי שפתאום תפסה תאוצה, שלא לומר כיוון אחר לגמרי.
בפרק של יום חמישי שעבר סוף סוף חיכה לנו טוויסט אמיתי ומשהו שיכול להניע את המשפחה קדימה: גילינו שוויויאן איבדה את שפיות דעתה ושהיא תעשה הכל כדי להשאיר את משפחת זגורי ביחד ולקיים את הצוואה של סבא. אני צוחקת כמובן - העובדה שוויואן הלשינה על אביאל (ולא שוג), לא משנה יותר מדי את מצב העניינים. הרי במשך כל הפרקים האחרונים היא לא עשתה שום דבר חוץ מלשבור ביצים לאנשים על הראש, לזרוק קמח בבית ולגנוב לב של שימפנזה. אז נכון, היא הרסה לאביאל את הקריירה הצבאית, אבל וואלה - הוא היה עושה את זה יפה מאוד גם בלעדיה.
הייתי מתה לעשות לך הפלה
אז מה בכל זאת קרה בשבוע שעבר? מירי יוצאת עם הדבר הכי קרוב לערבי מבחינת הזגורים: תימני. האהבה הגדולה שלה לחמוד החזיקה, אם הבנתי נכון, שבועיים, ועכשיו צריך להתקדם. הלא היא רווקה בת 60 (במניין באר שבע) ואין לה זמן לבזבז. לכן היא מסכימה לצאת עם בחור נחמד, חתיך, יפה ומעוניין. אפילו שיגאל עמיר רצח את רבין.
לפי החישוב שלי, אבישג אמורה להיות כבר בחודש הרביעי להריונה, אבל מושג הזמן מאוד אמורפי בימים אלה (ראו מקרה השבועיים שעברו בין חמוד למירי), ולטענת הסביבה ולטענתה היא בכלל בחודש השני. כמו רוב הרווקות בחודש השני להריונן גם היא יודעת שזה הזמן המושלם להתחיל סיפור אהבה חדש עם עבריין שכיכב בתוכנית של "עובדה". דינו הוא גבר "אגרסיבי, שלא יחזר אחרייך", כמו שאומרת לה ויק - ושוב, קשה לעמוד בפני הנתונים האלה.
החברות של ויק ואבישג היא אחד הדברים היותר כיפיים ב"זגורי", ואיזה מזל שהיא חזרה. נאום ה"הייתי מתה לעשות לך הפלה" שהיא נתנה לאביתר - רגע מושלם של רומנטיות ועוקץ. היחס של הסדרה אל הפלות לא היה עד הסוף ברור - למה שוג לא מפילה בעצם? לא נראה שיש סיבה אמיתית חוץ מהדחקה. בסדרות אמריקאיות ברור שהפלה היא לא ממש אופציה, בגלל ששם הנושא יותר שנוי במחלוקת מיום השואה, אבל מה הסיבה שבגללה אבישג לא עושה את הצעד ההגיוני ופשוט מסיימת משהו שהיא בבירור לא רוצה?
השיחה בין ויק לבין שוג הראה שלא מדובר בהחלטה אידיאולוגית, אלא סתם בבחורה די מבולבלת. ומעתה אני מתכננת לקרוא לכל החברות שלי "פורטוגזית מהממת", גם אם הן לא נראות כמו חן אמסלם.
הסיפור עם אבישי אביחי פיטר, גם הוא מהסיפורים המעניינים של העונה הקודמת. במשפחה שמקללת כל כך הרבה, תמיד נחמד הניואנס שדווקא על הבעיה האמיתית אסור לדבר. ולאט לאט הבעיה של אבישי תוססת עד שבפרק האחרון הוא הצהיר שנשבר לו ושמעכשיו הוא יחייה חיים מוגנים פחות.
הבעיה כרגע מתנקזת בעיקר אל ליזי ואביאל - הזוג המוזר שהביא לנו את הביטוי "ביצי אורז". נראה שאפשר היה לזוז הרבה מאוד צעדים קדימה אם הם לא היו מתעקשים ליצור סיבוכים טיפשיים ביניהם. כל הרגעים שבהם ליזי כמעט אומרת לאביאל משהו, אבל בסוף לא אומרת כלום - נכון שזה הלחם והחמאה של הדרמה היומית, אבל בתור מעריצה של הז'אנר, אי אפשר שלא לתהות מה היה קורה אם ליזי פשוט הייתה אומרת לאביאל את מה שהיא יודעת, והיינו מתקדמים קצת יותר מהר. הרי גם ככה יש ביניהם את הבעיה שהיא לא רוצה לקיים יחסי מין, אז הקונפליקט לא היה נפתר.
פיוס עם ארץ ישראל היפה?
הרגע המקסים של שלושת הפרקים הקודמים היה ריקוד הפיוס של אבי, גולי ובבר. הכוריאוגרפיה הייתה שחזור מדויק של הצעדים של נעמי פולני (הכרואוגרפית המיתולוגית של "התרנגולים"), וקריצה לטראומה של משפחת זגורי - הרעיון של ארץ ישראל היפה והטובה שהייתה פה פעם. יש סיכוי לפיוס בין הזגורים לבין בן גוריון? נראה שלא, אם לשפוט על פי כמות החפצים שנשברו בסוף הסצנה.
ומה הלאה? בעונה הקודמת בני המשפחה פחדו מהקללה שתחריב אותם. בעונה הזאת הם לא מסתפקים בלפחד, ומתחיל להיות באז רציני סביב אחרית הימים וגאולה. כמה רציני? אבישי תולה פוסטרים של ישו בכל באר שבע. ככה רציני. אז מה בדיוק יקרה באחרית הימים של זגורי? האם מלך הלאפל ומלך הפלאפל יתאחדו? אני אסתפק בשיחה נורמלית בין ליזי ואביאל, שלא תתפוצץ על שטויות.
עוד ב-mako תרבות:
