טקס פרסי המבקרים רק נגמר אך זוהי תחילתה של עונה, ומוקדם בבוקר בשעון לוס אנג'לס (05:15, ליתר דיוק) הוכרזו במלון "בוורלי הילטון" המועמדים לפרס "גלובוס הזהב", שמוענק על ידי איגוד העיתונאים הזרים בהוליווד. כזכור, בשונה מטקס האוסקר, הפרסים מוענקים גם בטלוויזיה וגם בקולנוע, כאשר בתחום הקולנוע יש חלוקה בין פרס סרט הדרמה הטובה ביותר לבין הקומדיה/מיוזיקל הטובים ביותר. על המועמדים הכריזו יחדיו זוכי "גלובוס הזהב" דון צ'ידל ולורה דרן ואנה קנדריק (שהייתה מועמדת לפרס). זוכה אחת ודאית כבר יש בטקס (שייערך ב-8 לינואר) - השחקנית מריל סטריפ תזכה בפרס למפעל חיים על שם ססיל בי. דה מיל.
5 תובנות מהירות מרשימת המועמדויות:
לה-לה-להיט
זאת כנראה המסקנה הראשונה שקופצת מרשימת המועמדויות. עם 7 מועמדויות הכוללות את הפרסים החשובים ביותר (הסרט, הבמאי, התסריט, השחקן והשחקנית הטובים ביותר) קשה לראות סרט אחר מצליח לגנוב את השנה הזאת מהמיוזיקל המתקתק הזה. אחרי שפרץ ב-2014 עם "וויפלאש" ,דמיאן צ'אזל הוא נער הזהב החדש של הוליווד. אם "לה לה לנד" יעשה לכוכביו (ראיין גוסלינג ואמה סטון) את מה ש"וויפלאש" עשה למיילס טלר וג'יי. קיי. סימונס, הוא גם יהפוך לבמאי שכל שחקן רוצה לסמן סרט שלו ברזומה.
שוב הניינטיז כאן
מה משותף למל גיבסון, אנט בנינג ויו גרנט (בין היתר)? 1. שלושתם מועמדים לפרסים השנה ( גיבסון כבמאי על "הסרבן", גרנט לפרס השחקן הטוב ביותר בקומדיה על "פלורנס פוסטר ג'נקינס" ובנינג על תפקידה ב"נשות המאה ה-20"); 2. שלושתם היו כוכבי ענק בניינטיז שדי נעלמו מאז. הם עברו שנים לא פשוטות בקריירה (גיבסון הפך לאחד האנשים השנואים בהוליווד אחרי שורה של התקפי זעם ואמירות אנטישמיות) לכמות הסרטים שהם משחקים בהם לרדת משמעותית, גם בטלוויזיה עם לא מצאו את עצמם. בנינג הייתה אחת השחקניות האהובות והמצליחות של שנות השמונים והתשעים וזכתה לקאמבק עם "הילדים בסדר" בשנת 2010 אך לא הצליחה למנף אותו, אצל גרנט המצב קשה אף יותר כאשר הפעם האחרונה שהיה מועמד לפרס משמעותי הייתה בשנת 2003 ("רווק פלוס ילד"). השנה שלושתם חזרו עם סרטים שאמנם לא הפכו לשוברי קופות אבל זכו להערכת המבקרים והחזירו להם קצת צבע ללחיים. עוד ראויה לציון: וינונה ריידר שמועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר על "Stranger Things", מי שהייתה אמורה להיות אחת הכוכבות הגדולות של דורה, נעלמה בעקבות התמוטטות עצבים/בחירת תפקידים גרועה וחזרה השנה בענק בתפקיד האם בהתמוטטות עצבים בלהיט של נטפליקס.
משהו מוזר קורה לטלוויזיה
באופן כמעט חסר תקדים, השנה לפרס סדרת הדרמה הטובה ביותר מועמדות ארבע סדרות חדשות ורק סדרה ותיקה אחת ("משחקי הכס" כמובן). מתוך הארבע, שתי סדרות שייכות לנטפליקס ("The Crown" ו-"Stranger Things"), אחת ל-HBO ׁ("ווסטוורלד") ורק אחת לרשת ברודקאסט ("החיים עצמם" ב-NBC). הניצחון של רשתות הכבלים והאינטרנט על התחנות הישנות הוא כבר עובדה מוגמרת, אבל מרשימת הסדרות שמועמדות השנה ניתן לראות שדווקא הדם החדש של הטלוויזיה - זה שכל כך נהוג להלל אותו - לא באמת הצמיח כאן קלאסיקות חדשות. "מר רובוט", "נרקוס" ואפילו "אימפריה" ששלטו בטקס בשנה שעברה נעלמו כמעט כולן מרשימת המועמדויות - "מד מן" חדשה עדיין לא קמה לנו. האם מדובר במגמה? רק נזכיר ששתי הסדרות הכי בולטות של השנה ("ווסטוורלד" ו-"Stranger Things") צפויות לחזור לעונות נוספות רק בסוף 2017/תחילת 2018 כך שגם בשנה הבאה ניתן לצפות להפתעות.
שחור-כזה
השנה אף אחד לא יוכל להגיד שהוליווד מתעלמת מיוצרים ושחקנית כההי עור, רשימה חלקית: הסרט "מונלייט" על סיפורו של גבר שחור וגיי קיבל 6 מועמדויות כולל לבמאי הטוב ביותר (בארי ג'נקינס), הסרט הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר, "אטלנטה", הקומדיה ההיפסטרית של דונלד גלובר (צ'יילדיש גמבינו), זכתה למועמדויות כמוהה גם "שחור-כזה", איסה ריי על "לא בטוחה", טנדי ניוטון על "ווסטוורלד" ועוד ועוד (ועוד).
הבמאי המוערך שזכה להתעלמות והסרט המטופש שהפתיע
עם כל כך הרבה שמות מעניינים שנמצאים ברשימה, קשה לשים לב לשמות שחסרים בה אבל כשמדובר בשם כמו מרטין סקורסזה שסרטו החדש "Silence" לא קיבל אפילו מועמדות אחת, מדובר בשקט שדומה לצרחה. מצד שני - ראיין ריינולדס מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר על סרט הקומיקס הפרוע "דדפול". הסרט האלים והמטופש (בקטע טוב, כן?) של מארוול לא ציפה להיכלל בטקס יוקרתי שכזה ובכל זאת הוא שם ועם מועמדות נחשבת במיוחד. העשורים של ההערכה הביקורתית לסקורסזה? בחוץ. עוד סרט שזכה להתעלמות מפתיעה: "ג'קי" - הדרמה הביוגרפית של פאבלו לארין על חייה של ג'קלין קנדי זכה רק למועמדות אחת, אך לפחות כזאת שמחממת לנו את הלב (פרס השחקנית הטובה לנטלי פורטמן).
הרשימה המלאה:
השחקן הטוב ביותר במיני סדרה/סרט טלוויזיה
ריז אחמד - "ליל האירוע"
בריאן קרנסטון - "All The Way"
ג'ון טרטורו - "ליל האירוע"
טום הידלסטון - "מנהל הלילה"
קורטני בי. ואנס - "פשע אמריקאי: אמריקה נגד או. ג'יי סימפסון"
שחקן המשנה הטוב ביותר בסרט
מהרשלה עלי – "Moonlight"
ג'ף ברידג'ס – "Hell Or High Water"
סיימון הלברג – "פלורנס פוסטר ג'נקינס"
דב פטאל – "סארו - הדרך הביתה"
ארון טיילור ג'ונסון – "חיות לילה"
פס הקול הטוב ביותר
"מונלייט"
"לה לה לנד"
"המפגש"
"סארו - הדרך הביתה"
"Hidden Figures"
השחקנית הטובה ביותר במיני סדרה/סרט טלוויזיה
פליסטי הופמן – "פשע אמריקאי"
ריילי קיאו – "מאהבת בתשלום מראש"
שרה פולסון – "פשע אמריקאי: אמריקה נגד או. ג'יי סימספון"
שרלוט רמפלינג – "London Spy"
קרי וושינגטון – "confirmation"
שחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרה, מיני סדרה או סרט טלוויזיה
אוליביה קולמן – "מנהל הלילה"
לנה הידי – משחקי הכס"
כריסי מץ – "החיים עצמם"
מנדי מור – "החיים עצמם"
טנדי ניוטון – "ווסטוורלד"
המיני סדרה או סרט הטלוויזיה הטובים ביותר
פשע אמריקאי
The Dresser
מנהל הלילה
ליל האירוע
פשע אמריקאי: אמריקה נגד או. ג'יי סימפסון
התסריט הטוב ביותר
דמיאן צ'אזל – לה לה לנד
טום פורד – חיות לילה
בארי ג'נקינס – מונלייט
קנת' לונרגן – מנצ'סטר ליד הים
טיילור שארידן – באש ובמים
הסרט הזר הטוב ביותר
Divines - צרפת
Elle – צרפת
Neruda - צ'ילה
The Salesman – איראן
Tony Erdmann – גרמניה
השחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית/מיוזיקל
רייצ'ל בלום – האקסית המטורפת שלי
ג'וליה לואי דרייפוס – ויפ
שרה ג'סיקה פארקר – גירושים
איסה ריי – לא בטוחה
ג'ינה רודריגז – ג'יין הבתולה
טרייסי אליס רוס – שחור-כזה
הסדרה הקומית הטובה ביותר
אטלנטה
שחור-כזה
מוצארט בג'ונגל
טרנספרנט
ויפ
השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית/מיוזיקל
אנתוני אנדרסון – "שחור-כזה"
גאל גרסיה ברנאל – "מוצארט בג'ונגל"
דונלד גלובר – "אטלנטה"
ניק נולטה – "Graves"
ג'פרי טמבור - "טרנספרנט"
השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה
קטרינה בלפה – "זרה"
קלייר פוי – "The Crown"
קארי ראסל – "האמריקנים"
וינונה ריידר - "Stranger Things"
אוון רייצ'ל ווד- "ווסטוורלד"
שחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט
וילה דייויס - "Fences"
נעמי האריס - "מונלייט"
ניקול קידמן - "סארו הדרך הביתה"
אוקטביה ספנסר - "Hidden Figures"
מישל וויליאמס - "מנצ'סטר ליד הים"
השחקן הטוב ביותר בסרט (קומדיה/מיוזיקל)
קולין פארל - The Lobster
ראיין גוסלינג - לה לה לנד
יו גרנט - פלורנס פוסטר ג'נקינס
ג'ונה היל - כלבי מלחמה
ראיין ריינולדס - דדפול
השיר הטוב ביותר
Can't Stop the Feeling - "טרולים"
City of Stars - "לה לה לנד"
Faith - "לשיר"
"Gold - "Gold
How Far I'll Go - "מואנה"
השחקן הטוב ביותר בסדרה (דרמה)
ראמי מאלק - "מר רובוט"
בוב אודנקירק - "סמוך על סול"
מת'יו ריס - "האמריקנים"
ליב שרייבר - "ריי דונובן"
בילי בוב ת'ורנטון - "גוליית"
השחקן הטוב ביותר בסרט (דרמה)
קייסי אפלק - "מנצ'סטר ליד הים"
ג'ואל אדגרטון - "לאהוב"
אנדרו גארפילד - "הסרבן"
ויגו מורטנסון - "קפטן פנטסטיק"
דנזל ווישינגטון - "Fences"
השחקנית הטובה ביותר בסרט קומי או מיוזיקל
אנט בנינג - "20th Century Women"
לילי קולינס - "Rules Don't Apply"
היילי סטיינפלד - "The Edge of Seventeen"
אמה סטון - "לה לה לנד"
מריל סטריפ - "פלורנס פוסטר ג'נקינס"
סדרת הדרמה הטובה ביותר
The Crown
משחקי הכס
Stranger Things
החיים עצמם
ווסטוורלד
השחקנית הטובה ביותר בסרט (דרמה)
איימי אדאמס - "המפגש"
ג'סיקה צ'סטיין - "Miss Sloane"
רות נגה - "לאהוב"
נטלי פורטמן - "ג'קי"
איזבל הופר - "Elle"
הבמאי הטוב ביותר
דמיאן צ'אזל - "לה לה לנד"
טום פורד - "Nocturnal Animals"
מל גיבסון - "הסרבן"
בארי ג'נקינס - "מונלייט"
קנת לונגרן - "מנצ'סטר ליד הים"