10 ציטוטים שאני הכי שונאת אצלך

ידעתי את זה מהפעם הראשונה שנגעתי בה. זה היה כמו לחזור הביתה, רק לבית שאף פעם לא הכרתי. פשוט לקחתי את ידה כדי לעזור לה לצאת ממכונית, וידעתי. זה היה כמו... קסם ("נדודי שינה בסיאטל")

אהבה ממבט ראשון - ניחא, אבל אהבה משמיעה ראשונה זו כבר היסחפות. אנני (מג ריאן) שומעת את וידוי האהבה של סם (טום הנקס) לרעייתו המנוחה, שמשודר בתוכנית רדיו ארצית. היא פחות או יותר הופכת לשלולית כשהיא שומעת אותו מתאר את רגע המפגש עם בת הזוג לשעבר, ואת הרגע העדין שהבהיר לו שהיא האחת. או, יו נואו, הייתה האחת. ועל אף שהנקס מקסים כתמיד בסרט ולמרות שמג ריאן מופלאה בסצנה הזו בה אין לה פרטנר והיא רק מגיבה לדברים שהיא שומעת ברדיו, ברור לנו שאף אחד לא מדבר ככה. זאת אומרת, הלוואי שהיו מדברים ככה עם צירופים יפים כמו "בית שמעולם לא הכרתי", אבל לא. סורי. לא קורה ולא קרה.

רמת אמינות: הכימיה של ניקול ראידמן ורון שחר בקליפ החדש שלה

עבורי, את מושלמת ("אהבה זה כל הסיפור")

אה… תראו. במנותק מכל מה שקורה בסרט, To me you are perfect הוא ציטוט חמוד ביותר, עם סנטימנט הגיוני ביותר בליבו: אנחנו לא מחפשים פרטנר מושלם למערכת יחסים, אנחנו מחפשים פרטנר מושלם עבורנו. משהו שאפשר לעבוד איתו, בניסוח קצת יותר סרקסטי. הבעיה מתחילה במעמד: אחרי שהיה מאוהב בה תקופה ארוכה למרות שהיא נשואה לחברו הטוב ביותר, מארק (אנדרו לינקולן) מופיע בפתח ביתה של ג'ולייט (קירה נייטלי) ומבקש ממנה שלא תסגיר בפני בן זוגה שהוא שם. כדי לא להשמיע קול הוא נושא ערמת שלטים כתובים בהם רגשותיו ומחשבותיו כלפיה, וכשהוא מסיים להשליך אותם בזה אחר זה, הוא עוזב. ג'ולייט רצה אחריו ומנשקת אותו פעם אחת ויחידה, ונרמז שהשניים לא יממשו לעולם את המשיכה האסורה שלהם. ואמנם ניתן לדמוע רק מלקרוא את תיאור העלילה הזו, אבל אפילו שנייה אחת של היגיון בסצנה הזו. קאם און, מי היה נסחב ככה עם שלטים כבדים בשיא הקור של לונדון בדצמבר? ובכל זאת, נחמד לפנטז

רמת אמינות: אליאב אוזן מספר שהחליט לטוס לתאילנד בהתראה של רע, נטש את עגלת הקניות שלו בסופר ונסע ישר לשדה התעופה

אני רק בחורה, שעומדת בפני בחור, ומבקשת ממנו לאהוב אותה ("נוטינג היל")

לא כל האהבות הגדולות מתחילות מנקודה שוויונית, וזה באופן מובהק המקרה של "נוטינג היל", שעוסק ברומן בין מוכר ספרים אנונימי לאחת מכוכבות הקולנוע הגדולות בעולם, שבמקרה נראית כמו ג'וליה רוברטס. בסצנה המדוברת, אנה (רוברטס, שהבטחנו שתחזור) מבקשת מוויליאם (יו גרנט בשיא הגמגום החינני שלו) לתת לה ולמערכת היחסים שלהם צ'אנס נוסף, למרות כל ההבדלים. הוא מסרב כי קומדיות רומנטיות חייבות כמה סיבוכים, וגם נשק יום הדין - המשפט על כך שאנה היא בסופו של יום אישה רגילה שרוצה לחוות דברים רגילים כמו זוגיות - לא עוזר. קשה לדמיין מישהו מסרב בנחרצות להזדמנות הזו, וקשה עוד יותר לדמיין איך מישהו, ולו המבוהל ביותר, לא יימס מול משפט פשוט ומרגש כל כך. לכן כן, סצנה נהדרת, אבל ציטוט לא מעורר הזדהות.

רמת אמינות: דניאל גרינברג מוחקת את כל התמונות המשותפות עם איילן גולן מהאינסטגרם, סתם ככה, בלי בכלל להתכוון שזה יהפוך לאייטם

הגעתי לכאן הלילה כי כשאתה מבין שאתה רוצה לבלות את שארית חייך עם מישהי, אתה רוצה ששארית חייך תתחיל בהקדם האפשרי ("כשהארי פגש את סאלי")

הם התחילו כאויבים, הפכו לידידים, העמיקו את הקשר והפכו לחברים, שכבו, ניסו להתאהב, לא ממש הצליחו, נפרדו וחזרו. הארי (בילי קריסטל) וסאלי (מג ריאן, ולא לראשונה בדירוג זה) מבינים שהם נועדו זה לזו בשלב מוקדם יחסית, אבל הם מתקשים להבין את האופן בו הם נועדו זו לזו. וזה מצב הגיוני ביותר, כי למרות התפיסה שלנו על מערכות יחסים לינאריות (דייטינג-חתונה-ילדים-מוות), קשרים זוגיים רבים מתקדמים באופן עקלקל ומפותל, עם לא מעט היסוסים, ביטולים והתחלות חדשות ומהוססות יותר. ודווקא בגלל הפיקחות של התסריט של נורה אפרון, הציטוט השמאלצי של הארי קצת צורם. בוא, אחי, כל הסרט היית ציני ונוירוטי אבל עכשיו אתה מאמין בגורל ונפשות תאומות?

רמת אמינות: בן זיני מאחל לטיילור מלכוב יום הולדת שמח מכל הלב

- אתה מאחר
- את עוצרת נשימה
- סלחתי לך ("אישה יפה")

קצת קשה לפרגן לסצנה שבבסיסה הידוק היחסים בין זונה וקליינט, אבל לזכותו הבסיסית של "אישה יפה" ייאמר שהוא שנון ורב קסם, מה שגורם לצופים לשכוח כמה הוא אפל בעצם. הציטוט והסצנה, בהתאם - ויויאן (ג'וליה רוברטס, אלא מה) מחכה לאדוארד (ריצ'רד גיר) בבר, וכשהוא מגיע והיא נוזפת בו על שאיחר, הוא פותר את הסכסוך הזעיר בכך שהוא מחמיא לה על מראהּ החיצוני. היא כמובן סולחת לו מיד, כי נשים קולנועיות אוהבות מחמאות יותר משהן אוהבות חמצן, אבל אנא, אם מישהי או מישהו מבטלים ככה את הזמן והמאמץ שלכם ומנסים לפייס אתכם באמצעות מחמאה - דעו זאת האם-אמא של נורות האזהרה.

רמת אמינות: קלואי קרדשיאן - גבוהה הרבה יותר משנוח להודות

כבקשתך! ("הנסיכה הקסומה")

ציטוט מתעתע יותר ממה שנראה. מצד אחד, ברור שנער האורוות והפיראט לעתיד ווסטלי (קרי אלווס) יעשה כל מה שבאטרקאפ (רובין רייט) תצווה עליו, כי, וול, זו מערכת היחסים שהייתה להם עד אותה נקודה. אבל מהר מאוד, כשבטארקאפ מבינה שהיא נמשכת לאותו נער אורוות ורוצה בחברתו, הציטוט מתחיל לקבל משמעויות נוספות, ומפסיק להיות רק ביטוי של מסירות או לעג לנרפות וחוסר התושייה של באטרקאפ. וכמו אגדת ילדים שמסופרת שוב ושוב, וצוברת כל פעם איזו תוספת, שינוי או מטען - כך גם As you wish. זה משפטון קטן אך ממזרי ומאוד משכנע.

רמת אמינות: אמרתם "קטן, ממזרי ומאוד משכנע" אמרתם ליטל סמדג'ה

הייתי שלך כבר כשאמרת 'שלום' ("ג'רי מגוויר")

הכי הגיוני שיש. מי יכולה בכלל להתרכז כשטום קרוז - ועוד מודל 97', לפני כל הקרייזי - עומד מולה ומצהיר בפניה על אהבתו הנצחית? קמרון קרואו אמנם שתל בפיו של קרוז מונולוג שלם - שאנחנו זוכרים ממנו בעיקר את You complete , me אבל יש בו הרבה יותר - אבל זה כבר לא משנה. הקסם הקרוזי עובד פה שעות נוספות, ולדורות'י (רנה זלווגר) אין צורך להכביר במילים כי היא יודעת, הקהל יודע, העולם כולו יודע, שהוא קנה אותה כבר במילה הראשונה. זה פאנץ' אלגנטי וקולע שמסכם היטב את הדינמיקה של השניים.

רמת אמינות: ראיון מלא השחרות של אורטל עמר על יחסיה עם בן אל תבורי

אני מחבב אותך מאוד. בדיוק כמו שאת ("יומנה של ברידג'ט גונס")

אוי, מי מאיתנו לא נתקל בגבר שהמחמאה הכי גדולה שיכולה לצאת לו מהפה זה "אני מחבב אותך"? מי מאיתנו גם לא יצא איתו שמונה-תשעה חודשים והכיר אותו להורים? אבל חוויות נוראיות בצד, אחרי אוסף סצנות משפילות עבור גיבורת הסרט (רנה זלווגר, שגם מפציצה פה), שניסתה שוב ושוב לצאת הכי קלאסה בפני מארק דארסי המאופק (קולין פירת') והתרסקה על הפרצוף, לפעמים פשוטו כמשמעו, כל מה שיש לדארסי להגיד לה זה שהוא מחבב אותה. אתם יודעים, כמו בסולם האהבות בבית הספר היסודי, אצבע אחת מעל "מסמפט". האישה הממוצעת הייתה אולי סוטרת לדארסי אחרי ציטוט כזה, אבל ברידג'ט מבינה שעבורו, מדובר במחווה סופר-סוחפת, והיא נותנת לו להשלים מונולוג קצר בו הוא מודה ברגשותיו כלפיה, והזוגיות שלהם יוצאת לדרך.

רמת אמינות: הבכי של אנג'ל ברנס במפגש הראשון עם אביה אחרי שהשתחרר מהכלא