"לכל אישה שמנמנה יש בעיות של שומנים בגוף", מסבירה אילנה אביטל בעודה עומדת מול כיור מטבח, ומדגימה לנו כיצד להתעמל תוך כדי רחיצת כלים או שיחה עם חברה בטלפון (שתי הפעולות העיקריות של נשים בחיים), ומיד לאחר מכן מדגימה גם תרגילי בטן שאפשר לבצע על הספה תוך כדי צפייה בטלוויזיה. ומי שלא מתעניינת בשאריות מסטודיו סי, אל חשש, בעוד בדיוק שתי דקות אילנה אביטל תדגים איך מנקים עלים של עציצים בעזרת חלב.
בבואנו להעמיד קלאסיקות במבחן הזמן, רובנו לא נלך אוטומטית ל"אשת חיל", קלטת ההדרכה הנשית של אילנה אביטל מ-1996. בעיקר בגלל שאיש לא יודע על קיומה. היא לא קלאסיקה. היא ההיפך מקלאסיקה, אם יש דבר כזה. היא הייתה גרועה גם בזמן אמת ונשארה קוריוז, פיסת קאלט שנידונה לשייט בבדידות נצחית באזורים הפחות אופנתיים של יוטיוב. אבל האם התהליך יכול להיות גם הפוך? משהו שבזמן אמת היה זבל יכול, כעבור 23 שנים, לקבל איכויות חדשות? אם קלסיקה יכולה להעלות עובש, האם עובש יכול להפוך לקלאסיקה? בוודאי, יש הרבה דברים שהקדימו את זמנם, שגאוניותם לא הוכרה בזמן אמת, שבאו לעולם מוקפים בקריאות בוז אבל נולדו מחדש, שנים לאחר מכן, כיצירות מופת. זה לא המקרה.
"אשת חיל" זמינה לצפייה ביוטיוב. הקלטת מחולקת למספר חלקים, כל אחד מהם בן 15 דקות והאחרון, הרביעי, עובר כעבור מספר דקות להקלטה ישנה של פרק בסיטקום "סוף סוף סוזן" בכיכובה של ברוק שילדס. גם הוא, בטח תשמחו לגלות, לא עובר את מבחן הזמן. אבל מוכרחים להודות שהרעיון עצמו - קלטת לייף סטייל של סלב שחולשת על כל תחומי החיים, דווקא נשמע הגיוני היום. כולנו קוראים ספרי עזרה עצמית ומתעניינים בנקבוביות ובהאקים לקיפול ג'ינסים. גם המטמורפוזה של סלבס לכוהני לייף סטייל, עם גורואים כמו גווינת' פאלטרו או מיכל צפיר, היא עניין שגור בעשור האחרון. אז הנה, אילנה אביטל הקדימה את זמנה, דבר שאי אפשר לומר על הופעתה בהצגה "איזה מן שיפוצניק" לצד יוסי בובליל.
וזה לא מאוד מפתיע בהתחשב בכך שאילנה אביטל היא אישה שנגעה בהכל, הייתה הכל ועשתה הכל - שחקנית, זמרת, יוצרת, מנחה, משתתפת ריאליטי, סופרת ספרי ילדים. את הכל היא עשתה באופן הקצת גדול מדי, טיפה מוגזם, לא מעודן מספיק, כיאה לנשמה עתיקה שהטרגדיה שלה היא שנולדה מאה שנים מאוחר מדי, באופן שלא אפשר לה לחלוש על מופעי בורלסק או לככב במולן רוז'. ובטח תשאלו את עצמכם מי, בעצם, ירצה לקבל עצות לחיים מאילנה אביטל? ובכן, מדובר באישה שהשתתפה, מרצונה, גם ב"היכל התהילה" בערוץ 24 וגם ב"המופע של סטיב", ככה שהתשובה היא - מי לא?
קלטת הלייף סטייל שלה, כמוה, מפוזרת לגמרי. היא מנסה להסביר לנו הכל על החיים במקטעים של 2-4 דקות שמוקדשים לבישול, אפייה, איפור, מסיכות פנים, התעמלות, עציצים, צמות סיניות ואפילו סיוד קיר (כולל הדגמה צורמנית של שפשוף נייר זכוכית על קיר שתהרוג כל מי שיגיע עד לשם) . כי אמנם מדובר בקלטת "נשית" שכבר ב-1996 בטח הייתה נתפסת - אם למישהו היה אכפת - ככזו שלוקחת את המין הנשי שני עשורים אחורה, אבל מי אמר שנשים לא יכולות לסייד? תוך כדי שהן שומרות על עצמן מטופחות כמובן, כי "אישה צריכה להיראות טוב גם בבית".
אביטל מראיינת אושיות טיפוח לוכסן חברים שהסכימו להשתתף כמו פנינה רוזנבלום, המעצב דני מזרחי ופרסונת האיפור ירין שחף (בשיחה של פחות או יותר עשר דקות, אבל שרגשית נדמתה כמו נצח, כולל השחרה של נשים שמשתמשות במייק אפ כהה מדי ונראות כמו "נשים משבט זולו"). תוך כדי משתרבבים משפטים נפלאים כמו "יש לי ציצי גדול, מה לעשות", או "תן טיפ לנשים עם מימדים גדולים איך להיראות נורמליות" או "כמו שסבתא שלי ז"ל הייתה אומרת - לעשות גבינות זה לא סיפור גדול". הכל, כצפוי, נראה כאילו הופק בשקל וחצי, העיקרון האסתטי המוביל - הזנחה.
כשאביטל מכינה את הגרסה שלה ל"פאייה" ספרדית, על משטח עבודה מלוכלך ועם פרודוקטים צ'יפיים, הדבר היחיד שברור לצופה זה שהוא לעולם לא יכין את הפאייה הזאת. וזה בסדר, קלטת לייף סטייל גם יכולה להסביר איך *לא* לחיות, זה אפילו חדשני. זה אולי לא מדריך הלייף סטייל שהיינו רוצים, בניינטיז או בכלל, אבל הוא כל כך מחוספס, ישראלי ומרושל, שאולי זה מדריך הלייף סטייל שמגיע לנו.
הקלטת מסתיימת בהבטחה של אביטל לתת גם טיפ לחדר המיטות, אבל אז היא מכבה את האור בצחקוק ואומרת לילה טוב, הקלטת מסתיימת. וחבל, יותר מסקרן לשמוע ממנה טיפים לסקס מאשר לפאייה, או מלהיחשף לשימוש האקססיבי בטלק בתהליך האיפור שלה. נקווה שאם בעוד 23 שנים תתגלה במרחבי יוטיוב קלטת הדרכה נוספת של אילנה אביטל, או סתם כמה סטוריז אבודים, הם יתמקדו גם בנושאים כמו חיי מיטה, אולי גם הזדקנות, וקצת על המופע המשותף עם מייקל הרפז ואדם.