הכותרות
♦ המרדף המשונה עם הלשון בחוץ של עיתוני הדפוס, לפחות חלקם, בעקבות הנעשה בפייסבוק ובטוויטר, ממשיך.
הכותרת העליונה של ישר”ה הבוקר מתייחסת למה שצייץ נתניהו (כלומר לשכתו) אתמול. חדשות ישנות שקוראי הרשת (או לפחות הבלוג הזה) מכירים כבר כמעט 24 שעות.
אם תקראו את הידיעה המרכזית הזו תבינו מה המשמעות של עיתון מגויס.
אני חוזרת שוב: מה ההבדל בין להחליף את השלטון להפיל את השלטון? מחליפים: באקט דמוקרטי של בחירות. מפילים: באופן אלים. לטענת ישר”ה כל הנכתב בידיעות הוא בגדר רכילות, ולמען מטרותיו העסקיות של המו”ל, נוני מוזס.
ישר”ה מקצה את שתי הכפולות הראשונות שלו למאבק בידיעות, ולמאבק של נתניהו בידיעות (צילומים בהמשך הגלילה).
כשדרור אידר כותב: “אתם בזים”, “המשיכו לזלזל”, “אבדה לכם הבושה”, “תפסתם מונופול על הדמוקרטיה”, למי הוא מתכוון? לעובדי ידיעות? גם אמילי עמרוסי מזכירה את נוני מוזס בטורה כמהנדס ההמונים יחד עם לבני והרצוג.
ד”ר חיים שיין מרגיש רדוף:
נראה שלעיתון “הארץ” יש חשבון פתוח עם “ישראל היום”. במשך שנים הודפס “ישראל היום” בבית דפוס “הארץ”. המשאב הכלכלי העיקרי של “הארץ” נגמר כש”ישראל היום” היה לעצמאי בהדפסת העיתון. המימון הזר לא הפריע ל”הארץ” כאשר הוא הופנה אליו, אך עתה לפתע הוא החל להציק. כשאנשי עיתון “הארץ” מדברים על מקורות מימון זר, כדאי מאוד שייטלו צלב קרס מבין עיניהם. משפחת השותפים שלהם וקשריהם לשלטון הנאצים בגרמניה מוכרים וידועים; גם המקורות הכספיים של שותפים אחרים לוטים בערפל כבד. פתאום “הארץ” מתחסדים. שייערב להם.
“ידיעות אחרונות” ו”הארץ” לא לבד במערכה נגד נתניהו והימין, אליו הצטרפו בשמחה מופגנת נשיא ארה”ב ברק אובאמה, יהודים שמאלנים גלותיים בארה”ב, אבו מאזן, עלי חמינאי ואיסמעיל הנייה. לכולם אינטרס משותף – ממשלת שמאל רופסת בישראל.
זה מוזר. אלו באמת הדברים שעומדים שרומה של המדינה, או של העולם? המאבק הקצת פאתטי הזה?
(משני הצדדים, לא מכחישה).
צריך לזכור: לישר”ה אין דאגות כלכליות. יש לו מו”ל שיחזיק אותו לנצח.
למוזס יש ויש. נשאלת השאלה הכלכלית: אם יימחה יום אחד ישר”ה מעל פני האדמה (ואני לא רואה את זה קורה), האם ישתפר מצבו הכלכלי של ידיעות?
בצילומים: שתי הכפולות הפותחות של ישר”ה הבוקר.
♦ מי שמצדד במהלך של נתניהו נגד מוזס הוא דווקא נתי טוקר במארקר, עם ניסוחים חמורים:
…שאלנו “איך זה שאנשי ציבור ועסקים שנחקרו או הורשעו קיבלו מ’ידיעות אחרונות’ תמיכה ואהדה?”… שנה לאחר מכן, אג’נדה זו נותרה גמישה וחמקמקה, אך דבר אחד ברור בה – “ידיעות אחרונות” מקדם… את כל מי שעשוי לסכן את שלטונו של בנימין נתניהו… שוחחנו עם לא מעט עיתונאים… כולם סיפרו… כיצד אינטרסים שונים… גרמו להטיות בוטות באופן הסיקור… כיצד קבוצת ידיעות פועלת לטובת …מקושרים ובעלי הון… ובכך פוגעת באינטרס הציבורי. אלא שמרבית הסיפורים האלה לא עלו על הכתב… המקורות שלנו פחדו… אלה לא היו רק עיתונאים. אישי ציבור, פוליטיקאים בכירים, רגולטורים, עורכי דין ולא מעט גורמים אחרים… אפילו חברת מחקר גדולה… סירבה… לפרסם נתונים השוואתיים על אופן הסיקור… בידיעות…
[...]
…נתניהו הרי יודע הרבה יותר ממה שהוא אומר. אם נתניהו מעוניין לבצע מהלך אמיתי של מיגור הכוח המשחית (ההדגשה שלי, V) של “ידיעות אחרונות” – הוא לא יכול להסתפק בפוסט בפייסבוק. הוא חייב לפתוח הכל ולספר את כל מה שידוע לו על הפגישות, הטלפונים, הלחצים, האינטרסים, העסקות וכל מה שהיה מאחורי הקלעים בינו לבין מוזס עד כה. גם יועצו הקרוב… ניר חפץ, יכול לתרום לא מעט…
♦ אם בוחנים את שער ידיעות הבוקר, הרי שהוא רק מאשרר את טענות ישר”ה (שגם הוא מצדו מתהלך כשחמאה מותכת נוזלת מראשו ומטה ומכתימה את כל עמודי העיתון).
כותרת הגג מביאה את דברי אובמה על נתניהו: “גם את אנגלה מרקל לא הייתי מזמין שבועיים לפני בחירות, והיא גם לא הייתה דורשת הזמנה”.
הכותרת שמתחת, כלכלית, ומטרתה לתאר את המצב הקטסטרופלי בנגב: “מכת פיטורים בנגב”. 140 עובדי תרכובות ברום פוטרו. כי”ל מוסרת שהכל בגלל ועד העובדים שמחבל במאמצי ההתייעלות, ושהשכר הממוצע הוא יותר מ-40,000 ש’ בחודש לעובד (מה?).
וכותרת תחתונה: “יום אחרי שלשכת רה”מ הדיחה שופטים מהוועדה שבוחרת את הזוכים בפרס לספרות – הודח גם שופט מוועדת הפרס לקולנוע… מקורבי נתניהו: אחד המודחים תומך בסרבנות”.
הידיעה המתפרסמת בע’ 8 היא בעצם פולואו לכתבות מאתמול בהארץ (מהיום: מכתב למערכת מחנוך ברטוב).
♦ זה מה שצייץ על כך דן מרגלית. צילומסך ליתר ביטחון. בישר”ה אין רמז לענייני הפרסים והדחת השופטים. אף מילה.
ז’דאנוביזם: ע”ש אנדריי ז’דאנוב (ע”ע).
בציוץ קודם מרגלית נגד התעקשותו של נתניהו לנאום בקונגרס.
היום לא כותב מרגלית בעיתון המודפס.
משתכשכים בביצה
♦ הטענה היא שעיבוד השער הזה רץ ברשת. אני לא ראיתי, אבל זה לא אומר כלום.
♦ נפתלי בנט הגיש תביעה נגד דרור פויר, כפי שהודיע. תקציר הפרקים הקודמים.
ובטוויטר: כולנו פויר.
♦ יוסי גורביץ מראיין את חנין זועבי “בלי הסנן של התקשורת הישראלית”.
יש עורכים בבית?
♦ כפי ששאלה חב”ה בפייסבוק: מדוע פוקסלו פניו של חסיד סאטמר לשעבר, יואל ברקוביץ’, מימין, כשמשמאל פרצופו הנאה ואף שאר איבריו גלויים לכל?
יום השנה
♦ הפקולטה לעיצוב ב- HITמכון טכנולוגי חולון תפתח ב-15 בפברואר, 19:00, בגלריה ויטרינה את התערוכה עדיין אופטימיים: אמנים מציירים דודו גבע לרגל עשור לפטירתו. בתערוכה משתתפים מעל 100 מאיירים ישראליים. בפתיחה תופיע להקת נאג׳ חמאדי העיתונאית. יוסי פולק יקריא קטעי מכתבים שכתב המנוח.
לפני פיזור
♦ עמק יזרעאלים? באה לפגוש אתכם היום. 20:00 במזרע.
תל אביבים? איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן? הבוקר, 11:30 בסינמטק’ל.