הכותרות
♦ רביב דרוקר על שתיקת הפוליטיקאים בפרשת ישראל ביתנו.
הסיבה לדעתי היא שלכולם מרוחה חמאה על הראש בדרך זו או אחרת.
עוד אני מהרהרת והנה, החקירה מסתעפת למשרדים נוספים.
♦ איתן אבריאל מוולווט את העיתונות הכלכלית ויחסה לטייקונים.
…עד לפני שנים בודדות שירתו עיתוני הטייקונים את חברי מועדון הריכוזיות והבנקאים בלי שאיש הבחין בכך. הם הצטרפו לעמדת הטייקונים שלפיה אין בעיית ריכוזיות, אין בעיית הון־שלטון ואין שום דבר בלתי תקין בממשל התאגידי של החברות הגדולות. רוב הציבור היה אז מחוץ למשחק לחלוטין. איש לא הבין מה נעשה בשוק ההון, איך ההחלטות מתקבלות, מי קובע מה יהיה כתוב בעיתונים. מעטים גילו עניין, למשל, ברפורמת הסלולר שהלכה והתגבשה למרות התוצאות הדרמטיות שלה על רווחת הציבור וההכנסה הפנויה שלו.
עכשיו המצב אחר. רבים בציבור מבינים שחלק מהעיתונות בישראל לא מחפש פתרונות עבורם, ושהוא אולי חלק מהבעיה. רבים מתחילים להפנים שהעיתונים הם חלק מרכזי במנגנון מתוחכם ומניפולטיבי, המייצר סדר תקשורתי שמשרת את מוקדי הכוח בישראל: הבנקים, מונופול הגז, ההסתדרות והפוליטיקאים שאוהבים אותם.
בסיבוב הנוכחי, אלפים מקוראי העיתונות הכלכלית כבר מבחינים בהתייצבות של העיתונות הכלכלית נגד גילה והכוונה שלו לנסות בכל זאת להוריד את מחירי הגז…
♦ ינון מגל מצטרף לבית היהודי. והנה דאחקה בסגנון הבית היהודי. תיהנו. במפלגה בכלל לא בטוחים שהוא שווה את השריון שקיבל.
במעריב הספיקו להביא את הידיעה על המגעים בשער.
1. המהלך מסביר את השתלחותו של מגל בנוני מוזס בימים האחרונים. הנה ידיעה קורקטית על הצטרפותו ב-ynet.
1.א חראם, מגל יכול לשכוח עכשיו מאיזשהו כיסוי בידיעות, ואם יזכה לכיסוי, הרי שהוא יהיה שלילי. שום רז שכניק לא יראיין אותו ל-7 לילות על חציית הקווים, שום סימה קדמון לא תעשה זאת בהמוסף לשבת. איי איי איי, זה יכאב ברמות.
1.ב אלקנה שור אומר שאבל כבד שורר ביהודה הימית.
2. מומלץ לאילן ישועה לא לחפש עורך חדש במקום מגל, הרי ישועה הוא גם העורך בפועל, אז למה להעמיד פנים. ככה יחסוך עשרות אלפי שקלים בחודש, וגם עימותים אלו ואחרים. לפחות יוציא את המרצע מהשק ולא יצטרך להעמיד פנים.
3. עכשיו מגל הוא למעשה יריב של אלדד יניב.
4. מגל אינו היחיד שמדלג מיום אחד למשנהו מכס העיתונאי לכס הפוליטיקאי. כל מי שדילג לפוליטיקה תוך שהוא שומט את המקלדת על הרצפה עשה זאת בהרף עין, בשנייה אחת, ללא יום אחד צינון. הקטע הוא שלעולם לא נדע כמה זמן אחזו בשני הכובעים הללו, ובחשו בקדירת הפוליטיקה תוך שהם מציגים עצמם כאנשי תקשורת טהורים וזכים. אוי, הגועל אין לו סוף. לטוהר יש ויש.
♦ עמית סגל ואטילה שומפלבי: כולם חברים של כולם, אה?
♦ ידיעות לא שוכח לדווח מה אמר יאיר לפיד בשבתרבות בחולון. הכותרת: “לנתניהו לא היה אומץ”.
מה שמעניין זה שגם בישר”ה יש דיווח על כך.
♦ איציק סבן ממשיך להגן על נתניהו. והיום על המדוכה: אולפן שישי והנוני מוזסים. הפרשנות זוכה להפניה בשער העיתון שלו. מה איזה. נו.
לפני פיזור
♦ קודם כל, תזכורת לאצבעות שחורות.
♦ בחצות שבין שבת לראשון חזרתי מסיבוב סופשבוע עם הסרט בצפון. הידעתם? שעה ו-45 דקות בדיוק לוקח להגיע מתחנה מרכזית בת”א לטבעון באוטובוס, ואותו דבר בחזרה.
למה אין אינטרנט באוטובוסים (למה שיקרתם ב-2010 שבעוד כמה שבועות יהיה?)? ושקעים לטעינת סלולרי או מחשב? וברכבות (שקעים יש, תודה לאל)? הרי מזמן (לפני שנתיים) אמרתם שיש. מה זה השקר הזה? בכל נסיעותיי ברכבת בשנתיים האחרונות לא נתקלתי בשום קו שיש בו אינטרנט. בשום שעה של היממה.
שקרנים, נמאסתם.
♦ לוח ההופעות של איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן? בינואר.
|