אל תבנו

הכותרות

♦ באמת הנשיא, רובי ריבלין, צריך היה לחזור בנאומו הראשון בכנסת על כל הקללות שהטיחו בו שוטי ישראל לדורותיהם?

♦ אף שר לא הגיע להלוויה של קארן ימימה מוסקרה, שנרצחה בפיגוע הדריסה בירושלים. לפי נוהל חבצלת פיגועים, על נציג ממשלה להשתתף בהלוויות נפגעי טרור (איתמר אייכנר, ידיעות).
דיווח קצרצר על כך הופיע אתמול גם בחרדים10.

♦ רשיון להורות לא היה עוזר במקרה הזה.
אם לתשעה מנעה מבנותיה להגיש תלונות נגד אביהן, שאנס אותן במשך 23 שנים, ואף האשימה את בנותיה שפיתו את האנס. האם הורשעה אף היא.

♦ בשער ישר”ה שוב קריאה היסטרית: “רוצים לקחת לך את העיתון” (כך בניוזלטר). ולא רק בשער, גם כפולת 2-3. מה לנו מהומות בירושלים, מה לנו תוכניות הבנייה של נתניהו. יש לנו מלחמה אחרת לגמרי לנהל.

ח”כ איתן כבל שוקל להביא מחר לאישור הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק (שיזם, V) המכוונת נגד “ישראל היום” • כנראה החליט “לעקוף” את ועדת השרים לחקיקה מחשש שלא יצליח לגייס רוב • במצב כזה, על פי התקנון: הקואליציה אמורה להתנגד
[...]
בהצעה נטען כי “מטרת חוק זה היא לקדם ולחזק את העיתונות הכתובה בישראל, ולהבטיח תנאים שוויוניים לתחרות אמיתית והוגנת בין העיתונים”. הצעת החוק מתייחסת לעיתון יומי שיוצא לאור שישה ימים בשבוע (כלומר, לא כולל “ישראל פוסט” של אלי עזור), וכולל לפחות 30 עמודים בימי חול ו־100 עמודים בסופי שבוע. החוק מתייחס גם לעיתון יומי בעל תפוצה רחבה, שהוא אחד מארבעת העיתונים היומיים בעלי התפוצה הרחבה ביותר בישראל.
אגב, התיאור הזה “תפור” לעיתון אחד בלבד: “ישראל היום”. “ישראל פוסט”, למשל, מופיע רק חמישה ימים בשבוע.

למרות שערוץ 10 הוא האויב המושבע של ישר”ה, ושנים שהוא לא מסוקר בביקורת הטלוויזיה של העיתון, הבוקר הוא מוזכר בידיעה הזו: “יש לציין כי בערוץ 10, הכתב נדב פרי דיווח אמש כי יש עתיד מבקשת מכבל להמתין עם הגשת הצעת החוק שלו”.

אבל לא גמרנו בכך את הסיפור. גונן גינת כותב בשבחו של כבל הבוקר. מה-זה שבח, לא היה כדבר הזה.

…נרחיק אל הימים שבהם ח”כ כבל התמודד מול עופר עיני על הנהגת ההסתדרות. בנובמבר 2011 התנהלה מלחמה קשה, עם הטחת האשמות והשמצות יומיומיות. לא היה קל לכבל להתמודד מול המנגנון המשומן ובעל הניסיון של עופר עיני.
לכן ניסה ח”כ כבל לפנות לעזרתם של עיתונאים, בבקשה שיערכו תחקירים על התנהלותו של עיני… הוא תלה תקוות ב”ידיעות אחרונות”, שלפי עדותו ערך תחקיר כזה. אלא שביטאון המושחתים התחמק. כבל לא היה מודע לכך שעופר עיני נמצא ברשימת ה”וי.אי.פי” המוגנים, יקירי המערכת של “ידיעות”.
… כבל לא ויתר – ופנה לעזרת “ישראל היום”. והוא לא רק פנה אישית, אלא הגיע לבניין המערכת… – כן, לאותו עיתון שעכשיו הוא מנסה לסגור. הוא קיים שיחה ארוכה, שבמהלכה – כמובן – שיבח את “ישראל היום”, והביע התפעלות מהישגיו. וכמובן, ביקש עזרה בחשיפת התנהלותו של עופר עיני.
…בסופו של דבר, קרה משהו אחר: ייתכן של”ידיעות אחרונות” נודע על כך שכבל הגיע לבניין מערכת “ישראל היום”, והם החליטו, אולי, שמדובר בטיפוס שיהיה קל לפתות: הם התחילו לעשות כותרות מכל גירוד שלו מאחורי האוזן בלוויית תמונות שהציגו אותו לציבור. שוב, ושוב, ושוב. כבל, אגב, לא שב לבית “ישראל היום” וגם לא מסר חומר כלשהו.

ככל שאני זוכרת, לא זה היה בדיוק סדר הזמנים בו החלו לצ’פר את כבל בידיעות.
ואיך התייחס לדברים הבוקר כבל בפייסבוק? לא התייחס. רק שיבח את חברו בוז’י הרצוג, על שחשף את הבלוף של ממשלת נתניהו.
וגם עמוד 5 (עו”ד דרור שטרום) באותו עיתון מפרשן את המהלך.

♦ לידיעת קוראינו מהימין: תומס פרידמן חוזר בתשובה. בטח חטפו וסיממו אותו.
גונן גינת, פייסבוק:

בפעם הראשונה השם תומס פרידמן נזכר בקבוצת “הארץ” בלי התואר “העיתונאי החשוב ביותר בעולם”. מעניין למה (וחוץ מזה יש לו שם גם טעות של יותר ממיליון בני אדם, אבל קטן עלינו)

♦ במקום להגיד: וואוו, הנה בהארץ מביאים גם את המאמר הזה, חיפש גינת את השלילה. זה נקרא מוולווט אמיתי!

♦ לא התייחסתי עדיין לסוגיית ההפרדה באוטובוסים בין יהודים לפלסטינים, אבל אם זה יתבצע, אי אפשר יהיה להכחיש יותר שמדובר במדינת אפרטהייד.
בינתיים עלה רועי ארד על הקו.
בכותרת הראשית של הארץ: וינשטיין בוחן את חוקיות ההפרדה.

צרות בכותרות

♦ רואים את הכותרת הזו? “טבעונות פוגעת בפוריות הגבר”? היא מופיעה בשער ידיעות. עכשיו, מדובר כמובן בהבל. מה גורם לפגיעה בפוריות הגבר (ואני מביאה את הדברים מתוך הכתבה של ירון קלנר בידיעות, שם התפרסמה הכותרת, לא משום מקום אחר, כן?):

הסיבה היא אכילת יתר של מזון המעלה את כמות ההורמונים הנשיים. לדוגמה: מאכלי סויה, שמכילים כמות גדולה של פיטואסטרוגן, המחקה את פעולת ההורמון הנשי ופוגע בייצור הזרע. במקביל, הימנעות מאכילת בשר גורמת למחסור ב-B12, הוא זה שמפחית את כמויות ההורמון הנשי.

גם אכילת ירקות ופירות מרוססים מגבירה את הפגיעה.
שורה תחתונה: אל תאכלו מאכלי סויה ו”תחליפי” בשר. לא צריך שום תחליפים, ובדקו את מצב ה-B12 שלכם. ולעורכי ידיעות, מה המטרה? להראות שטבעונות זה רע? בשביל מה? למה, אתם מייצגים את איגוד מגדלי הבקר או העופות? למה להטעות את הציבור, שגם כך מבולבל לגמרי?
והנה הכותרת והפתיח היצירתיים של הכתבה בידיעות, שהחיבור שלהם למציאות קלוש, וגם שנינות אין בהם. חבל.

–
♦ כרופאה מטעם עצמי התעניינתי במאמרון הזה של יואל דונחין, שכותרתו פיתתה אותי עד מאוד.

החוקרים לחוצים, והציבור משלם את המחיר
חוקרים ואנשי רפואה, הנתונים ללחץ מדעי וחברתי מתמיד, עשויים ללקות באותו עיוורון שהנחה אלפי שנים רופאים להקיז מדמו של חולה

מה מתברר? שהמאמרון כולו עוסק בהקזת דם, למעט פסקונת זו:

הלחץ על החוקרים בימינו הוא ההכרח לפרסם כדי להתקדם בסולם המדעי והחברתי, אך פעמים רבות הם מסתמכים על מחקרים קודמים מכתבי עת יוקרתיים… לא תמיד מדויקים מבחינה מתודולוגית. לעתים הם גם בוחרים לצטט משפט נטול הקשר מתוך מחקר קודם, מבלי לברר על מה הוא מבוסס. כך הם מעבירים תובנות שגויות מדור לדור…
ולראיה, מחקר שפורסם ב-2007 בכתב העת JAMA בדק מחקרים שעסקו בהשפעת ההורמון אסטרוגן על מחלת אלצהיימר. נמצא כי מרבית החוקרים שציטטו את המחקרים בנושא בחרו לצטט כאלו שהתבססו על תצפיות ולא על ניסיונות מבוקרים, ולא לקחו בחשבון שהתצפיות עלולות להיות לא מדויקות בשל שינויים שחלו בגורמי התחלואה למשל.

כן, זהו. מצדיק את הכותרת לדעתכם? יש לי תחושה עמומה שהמאמרון הזה היה פעם מאמר, ארוך אולי פי שלושה אפילו, ובמסגרת התספורת שעשו לו עורכיו, הפך לזנבון שכזה. מה, לא הייתם רוצים לדעת על עוד דוגמאות לעיוורונם העכשווי של רופאים בימינו?

שלום, ברלין, סער

♦ אפרופו שתי העצרות לזכר רבין, כתבה ב-24 של ידיעות, על עשרות ארגוני השלום הפועלים בישראל (משה רונן). “…לא ברור איך הם רוצים להשיג הסדר עם הפלסטינים, כאשר בינם לבין עצמם הם לא משיגים שלום…”
רעיון נחמד מאוד, מחד, מצד שני, מה חשבתם, שפעילי השלום הם לא בני אדם מלאי אינטריגות, אגו וכאלו? כולם אותו דבר. בני אדם, נו.

♦ מנכ”ל תאגיד גרמני מזהיר את הישראלים לפני שהם אורזים ועולים לברלין. איףףף, אנשים לא מבינים. זו הייתה בועת סבון אווילית, של בחור צעיר ומבולבל שסחף איתו תקשורת משועממת. מה קרה לכם.

♦ בניגוד לגרסתו של יואב יצחק על כך שגדעון סער לא יפרוש כי התחקיר שנערך עליו בהארץ נגנז, בעמוד הפייסבוק של סער יש צילומים וסטטוס על “ישיבת פרידה מוועדת הפנים של הכנסת”:

בישיבה סקרתי המהלכים העיקריים שביצעתי כשר הפנים:
שעון קיץ ארוך.
רפורמה בתכנון ובנייה.
חלוקה צודקת של גבולות והכנסות.
מאבק בלתי מתפשר בהסתננות הבלתי חוקית לישראל.
חיזוק השלטון המקומי.

יש עורכים בבית?

♦ זוכרים את ב. מיכאל, שלגלג על שגיאותיו המביכות של יאיר לפיד? ובכן, זה מה שכתב:
כך במהדורה המודפסת, כך באתר, ואיש אינו פוצה פה ומצפצף.
יש גם טוקבק עם תיקון, אבל זה לא מזיז למאשרי הטוקבקים בהארץ, שהם כנראה רובוטים המזהים רק קללות ומילים גסות.

אפשר לטעות. קורה. אף עורך לא ראה. אבל אם קרא מר ב’ את דבריו בעיתון המודפס, איך לא שם לב ופנה לעורך בזעקות שבר? ונניח לא קורא את המהדורה המודפסת אלא רק באתר. גם פה לא שם לב? מה, ייתכן שהוא לא יודע שזה ת”ח ות”ט, כלומר 1649-1648, התאריך העברי של גזירות חמלניצקי?
(תודה לפרופ’ דוד אסף)

מגיל 45 נשים חשופות להתקפי לב. בהארץ מביאים את התסמינים של התקפי לב אצל נשים, השונים מאלו של גברים. אוקיי? מדובר על נשים בנות 45-75 ומעלה. ומה האילוסטרציה בה בחרו עורכי הכתבה? הנה:

עכשיו תגידו, מה עבר לכם בראש כשזה נראה לכם אילוסטרציה מתאימה? מה?

♦ זה בצחוק או בטעות או ברצינות?
(News1)

(תודה לאיתן)

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

אוי אוי אוי, אריאנה מלמד חושבת שאני פרחה, או לפחות שיש לי שם כזה. אוי אוי אוי. כל כך נעלבתי, אישה כה חכמה ומכובדה ונאורה קוראת לי פרחה. טוב מותי מחיי (רצה למשרד הפנים).

הדס שטייף נפרדת מפינת השחוק שלה בפייסבוק.

אחרי 20 שנה, פינת הפלילים, סותמת את הפה. ביום חמישי הקרוב, ישמעו ההספדים.
עם עליתן לשידור של התוכניות החדשות בגלי צה”ל, הוחלט על ידי מפקד התחנה, שלפינה אין יותר מקום.
לכל מאזיני הנאמנים לאורך כל השנים. מודה אני לכם על הנאמנות .
רבים אהבו את הפינה. בעיקר ילדים שגדלו עליה, שתי דקות לשמונה בדרך לבית הספר. אחרים לא אהבו אותה. חשבו שהיא מיותרת, לא חשובה, “לא נאה לי כתבת המשטרה הבכירה להתעסק בזוטות,” אמרו.
אבל עבורי הייתה הפינה, החיוך של הבוקר, הלב ששמח אותי כל בוקר מחדש.
הפינה תעלם מהרדיו, אבל תוסיף לחיות בתוכי. אשתדל להביא את הסיפורים כאן, להנאתכם. אני מודה לכל מאזיני לאורך השנים. אתם הייתם הכוח שלי… בלי מאזינים? אנחנו כלום.
רציתי לשתף את החברים שלי כאן, לפני שכל כתבי הברנאנג’ות יבשרו לעולם. מגיע לכם לדעת ממני.
אני עוף חול…אמרה ולא יספה.
הדס שטייף

♦ עידן לנדו על סילואן:

איך מועלת התקשורת בתפקידה? (הדברים נכונים לכל כלי התקשורת להוציא את “הארץ”, שממילא פחות מ-5% מצרכני החדשות נחשפים אליו). למשל, בכך שבכל מהלך הסיקור הנוכחי היא מתעלמת לחלוטין מן הפיל שבחדר – “מתחם קדם” המפלצתי שעומד לקום בשטח חניון גבעתי, במרחק 20 מטר מחומות העיר העתיקה, מפלצת תכנונית של פלדה וזכוכית בת 7 קומות ו-16,600 מ”ר בנוי; בכך שאינה חוקרת כיצד ומדוע צמח שטח הבנייה של הפרויקט פי 3 ממה שאושר בוועדת השימור העירונית; וכיצד בכלל התגלגל חניון גבעתי לידיה של עמותת אלע”ד – על אף שהוא נמצא מחוץ לשטח הגן הלאומי “עיר דוד” שבו קיבלה העמותה סמכויות ניהול. התקשורת ממשיכה לפמפם את המיתוס הארכיאולוגי של “עיר דוד” – מיתוס שמושך חצי מיליון מבקרים בשנה והשתפכויות מרטיטות של מנהיגים ואישי ציבור – מבלי להזכיר שעד כה, אחרי 150 שנות חפירה בתל המכונה “עיר דוד”, לא נמצא במקום ממצא ארכיאולוגי אחד שמעיד על מלכות דוד או שלמה(כמו כן, מרבית העדויות לנוכחות יהודית במקום הם מן המאות 7-9 לפנה”ס ולא מתקופת דוד ושלמה, המאה ה-10 לפנה”ס).

דווקא כתב ידיעות ו-ynet הצטרף ל”מנהיגי המהומות בירושלים”, וזו הכותרת הראשית בידיעות: “הרוג נוסף ידליק פה אינתיפאדה”, אך גם פה לא מוזכר מתחם קדם, אליו מתייחס לנדו.

♦ “כשאין חשמל: ניתוח לב פתוח עם תאורת אייפון”

אמיר ירחי: כל מי שהיה פעם בחדר ניתוח יודע שתאורה היא קריטית, אבל היא רק אחת משורה של מערכות קריטיות שתלויות באספקת חשמל סדירה (ועוד בחולה מורדם? מונשם?). את זה שלאפל יש את מכונת יחסי הציבור היעילה בעולם אנחנו כבר יודעים, אבל איזו סיבה לynet ולכתב שהוא רופא בעצמו, לשתף עם זה פעולה? ואיזה צירוף מקרים שהנס הרפואי הנדיר הזה קורה באמצע מבצע ההשקה הגדול בהיסטוריה? (שאלה רטורית, בין הפותרים לא יוגרל פרס אייפון 6)

♦ סיפור די מדהים מהבוקר של יונתן ג’ונסון רוקסון סלע, הכותב מפלומרי, יוון:

…אני ישן, מיטל יושבת בחוץ, לפתע צורחת שמעירים עליה עם זרקור מהים, אני לא מבין מה היא מתרגשת, היא נכנסת הביתה, אני יוצא החוצה, לפתע משפחה ענקית, אולי 35 איש, נשים וילדים עם תינוק, עולים למרפסת, אני מבין מיד שמדובר בפליטים. הם מספרים לי שהם מסוריה. אני מספר להם שאנחנו מישראל.
הם מבקשים מים ושנוביל אותם למשטרה.
חיממנו אותם עם קצת שמיכות ונתנו להם מים. עכשיו אנחנו בדרך למשטרה איתם.

♦ מייסד ווטסאפ, יאן קום, מתנצל על מה שעולל לחברה שלו לפני 18 שנה.

• ולווט אנדרגראונד