הכותרות
שבוע לבחירות. עוד מעט כל הסבל הזה, כל בלבולי המוח וההבלים הנשמעים מכל עבר, ייגמרו.
אה, ומה אחר כך? מוטב שלא לחשוב על זה כלל.
תמונתו של נתניהו עם פיצוחי השוק מופיעה בכל השערים. דווקא בישר”ה זו התמונה הקטנה ביותר (בשער).
בידיעות דאגו שחלילה נתניהו לא ייראה על השער לבדו, ולכן מצד ימין אפשר לראות תמונה של בוז’י הרצוג בשוק של לוד בשבוע שעבר. כן, לא אתמול, כמו נתניהו בשוק מחנה יהודה, אלא בשבוע שעבר. להזכירכם, אומר העיתון, יש לנו אלטרנטיבה.
קשה לעמוד בקצב הסערות המתחוללות פה, כך שתוך שאני מגינה על יאיר גרבוז לא התייחסתי אתמול למהומה (נוותר על המילה “סערה” לכמה שניות) שהתחוללה בעקבות דבריו הקיצוניים של כתב ערוץ 7, חגי הוברמן, על אלמנת סא”ל דולב קידר. לא, הוא לא מתחרט, הוברמן.
שימו לב לקריקטורה המצחיקה על גרבוז בכלכליסט. נראה לי שהוא יעריך את היצירה.
וזה מה שאמר גרבוז אתמול למעריב.
מאחר שקראתי ושמעתי היטב את דברי גרבוז ואף ציטטתי אותם אתמול, אני מתעצבנת לראות את המניפולציות שעושים לדבריו, ואיך מעוותים אותם בכל כמה שעות עוד עיוות ועוד קימוט כדי לשרת אינטרסים שונים ומשונים.
למשל, המשפטים האלו של נתניהו, המצוטטים בישר”ה הבוקר. מתי גרבוז הזכיר מזוזה? האם מזוזה היא קמע (אני מניחה שיש על כך ודאי דיון היסטורי ואו תרבותי, ואו מטעם חקר הדת [מר תומר פרסיקו נקרא לדוכן], אבל גרבוז כאמור לא השתמש בשורש מ.ז.ז בדבריו. ככה מתגלגלים הדברים, ככה מתעוררת היסטריה, הסתה והתלהמות.
הביקור בשוק מחנה יהודה קצר כמה וכמה רגעים שייכנסו לפנתאון, למשל נתניהו משלם על ספל קפה בשטר של 100 ש’, ומקבל מבעלת המקום עודף במטבעות, כך לדבריה (וכך גם צוטטה בהארץ ובישר”ה), כדי שיראה כמה חיינו קשים.
אלא שדווקא בידיעות מובא צילום (הצילומים מטעם לע”מ או לשכת רה”מ, לא הוזמנו עיתונאים”מחשש שהתגרות כלשהי של אחד המוכרים או הקונים תתועד” [כך בידיעות]) המראה שנתניהו קיבל עודף בשטח של 50 ש’ ובמטבעות. הנה:
מתקלקלים
כלקוחה של הישיר הראשון (של בנק לאומי), לא הצלחתי להבין את המהפכה עליה מדבר ממון, עם כתבת שער, ועם ההפניה בשער העיתון עצמו “חשיפה”:
כותב רועי ברגמן:
היתרון הגדול שטמון בבנק הדיגיטלי הוא בפלטפורמה הצרה והיעילה שלו, שכן אין צורך כאמור בסניפים פיזיים.
סליחה, אבל בנק ללא סניפים זו לא מהפכה. כלקוחה, כאמור, של הישיר הראשון (ולא, זו לא פרסומת) כבר שש-שבע שנים (לפחות), לא ביקרתי בשום סניף. בדקתי אם ברגמן מתייחס בכלל לבנק שלי בכתבה המהפכנית, וזה מה שמצאתי:
הבנק הקים בעבר את הישיר הראשון שהעניק שירות טלפוני ללקוחותיו.
מה משמע “הקים בעבר”? הישיר הראשון חי ובועט, והיום זהו חשבון הבנק היחיד שלי. מילא אני לא מבינה כלום בכלכלה ובבנקאות, אבל אנשים שזהו מקצועם צריכים להבין טיפה יותר ממני ולתחקר לעומק כשהם מכריזים בשער העיתון ובשער המוסף על “המהפכה של לאומי: בנק ללא סניפים”
בסיום הידיעה כתוב “מלאומי לא נמסרה תגובה עד סגירת הגיליון”. אמממפ. פחחח.
צרות בכותרות
“משרד התיירות נלחם בתופעת הישראלי המכוער” – זוהי בדיחה משעשעת ועצובה. הרי אין שחר למלחמה הזו (טוב, כמו לשאר המלחמות). משרד התיירות יחנך את הישראלי המכוער? למה, יש לו גנים חדשים של יופי להשתלה במיידי? ניתוח מהפכני? אויש.
לפני פיזור
אמש בהיכל התרבות מעלות-תרשיחא עם איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?
הבוקר, 11:30, בתוכנית הרדיו “המוזות” של סיגל גליל ברדיו הירושלמי כל השלום.
סליחה על הפוסט הקצר, אני צריכה להגיע לירושלים,וכבר מאוחר.