הכותרות
- הלך לעולמו הסופר גינתר גראס.
- איך מתייחסים העיתונים לעדותו של נוחי דנקנר בבית המשפט אתמול?
בידיעות יש לו הפניה בשער ממון עם הכותרת “אחזיר כל שקל שאני חייב” תוך ציון שהגיע עם המשפחה. הכתבה עצמה הוכתרה ב”יש לי סיוטים וחלומות בלהות”. “מעולם לא תכננתי עם אף אחד להריץ מניות. שום מחשבה אפילו לא הייתה בנושא”, הוא אומר בפתיח הכתבה האוהדת.
בשער ישר”ה מזכירים בהפניה שדנקנר מצא את האשם במצבו: שוק הסלולר. וחזי שטרנליכט מפרשן עם כותרת לגלגנית: “שירת הבירבורים”.
בשער הארץ הכותרת היא “לא תכננתי הרצת מניות”.
הדיווח במארקר הרבה פחות מלטף וחברי. ותמלול העדות, כמעט מילה במילה.
גם בכלכליסט הכותרת מתייחסת להחזר החובות העתידי, כך על פי ההבטחה של דנקנר.
ומה יכול לעזור לו? הנה התשובה.
- למישהו, מכל תומכי ביבי ושוללי ההסכם עם איראן יש תשובה למשפטים האלו של ברק אובמה?
“נתניהו מתנגד להסכם הזה נחרצות והוא הבהיר זאת. ואני כל הזמן שאלתי: ‘מה החלופה שאתם מציעים כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני?’, עדיין לא קיבלתי תשובה טובה לשאלה הזאת”, אמר אובמה.
- הרב יאשיהו פינטו, שטס לישראל לקראת הקראת כתב האישום נגדו מחר, חש ברע לפני הנחיתה והועבר לאיכילוב לצנתור. ואופס, הצנתור האבחנתי שלל אירוע לבבי. תרשו לי, כרופאת מדרון יפו, להמר על התקף חרדה?
צל”שים
- לתמונה של תומר אלפבאום בהארץ, הלווייתו של הרב גריינמן.
- אהבתי את הכתבה של יהודה שוחט, “עושים את המוות”, שמתארת, למעשה, את מה שצפוי לכולנו. והכותרת היא אפילו לא “עמוק באדמה”. יש עתיד.
חדשות יפו
- הייתי עדה אתמול לחדשות בהתהוות, עת הגעתי לביקור היומי בסניף הדואר המקומי, שהריני מפרנסת את דואר ישראל מזה חצי שנה. אלמלא עסקאותיי חובקות העולם, כבר לא היה פה דואר.
אז זה מה שכתבתי בפייסבוק אתמול:
שוד בוצע לפני דקות אחדות בסניף הדואר המרכזי של יפו בשד’ ירושלים 12. לקוח בקפושון הגיש לפקידה פתק (אחרי שביקש מהממתינים עט), קיבל ולקח ערימת כסף ויצא בסלואו מושן מהסניף. המאבטח לא היה במקום. הסניף נסגר כמה דקות אחרי האירוע, כך ששירות הסמס על תורי שהגיע, לא עזר לי היום. קולות הניידת עוד לא נשמעים.
- בכל מיני אתרים ואתרונים נכתב לאחר מכן שהשודד נמלט. איזה נמלט ואיזה נעליים.
- קריאות “איפה דימיטרי?” (המאבטח הפורח) נשמעו מכל עבר ע”י הפקידות ההמומות.
- היום כבר היה מאבטח אחר בסניף (נו, אמרתי שאני מבלה שם כל יום), שסייר בין הממתינים ובדק מי כותב פתקים.
TV
עובדה שידרה אתמול את התוכנית של עמרי אסנהיים על סג’עייה. לפי דו”ח מח’ היח”צ של הערוץ, לסרט היו “24.5% [צפייה], ו-671 אלף צופים. כמיליון צופים נחשפו אליו”.
האם העיתונים התייחסו בביקורות הטלוויזיה הבוקר לתחקיר עובדה?
אז ככה. בידיעות כתבו על פרסומת לחומוס ועל משהו בחינוכית. האם אוכל לשער בהיסוס שבגלל שגם לידיעות יש תחקיר על סג’עייה (עליו עבדו במקביל לתחקיר עובדה, מה שלא מפחית מערכו, חלילה), החליטו להתעלם מתחקיר עובדה? האם עינב שיף, המבקר, החליט על כך בעצמו, או שביקשו ממנו?
הרשו לי ללכת עוד צעד עם החומוס: הפרסומות עוסקות בחומוס של שטראוס. עכשיו, לידיעות יש שת”פ מוצהר עם אסם, פרויקט ארוחות, גליונות מיוחדים ועוד. השאלה היא, אם שיף היה כותב על פרסומות של אסם. כן או לא? דרושה תשובה מהירה.
בהארץ כתבה על התוכנית שני ליטמן.
בישר”ה שיר זיו על עוד שתי תוכניות זניחות.
גל פרל בבלוג שלו על התחקירים השונים.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
אז שיחת היום היא ענת וקסמן שלא אוהבת את מצביעי נתניהו ואת אנשי טיסת השוקולד ואת האשכנזים עם המבטא האמריקאי. אז מה אתם רוצים ממנה? היא לא אמרה שום דבר עדתי. אם כבר, השמיצה את האשכנזים. לא מבינה את הטיפשות שבלקרוא לדבריה “שנאה עצמית”. מותר לבקר כל דבר. היא ביקרה התנהגות של אנשים. לא את מוצאם.
נראה כמה זמן יימשך מסע הצלב שלה, ומתי תגיע הכאה על חטא.
דן מרגלית, אופיר אקוניס, מירי רגב, כולם שונאים את וקסמן. גם אורית נבון.
מותר לה לא לאהוב את מצביעי ביבי. כל שאר הקישורים המתגזענים הם על דעת הפרשנים. מה, מצביעי הימין לא שונאים את מצביעי השמאל?
שימו לב לתמונות שבחרו לוקסמן בידיעות.
תגובת וקסמן דהיום:
דיברתי מתוך כאב אמיתי. אני בת ללוחם לח”י נכה צה”ל, אמי ממוצא עיראקי, אני דור עשירי למשפחה ירושלמית. גזענית אני לא! אני דואגת למדינה שלי, ורוצה שינוי כמו רבים.
- ראו מה עמליה דואק מצאה בדירתה: תלוש משכורת של מנחם בגין מ-1973. ככה זה כשגרים בדירה בה התגורריחיאל קדישאי. דואק, כתבת חדשות 2, היא בתה של נחמה דואק, כתבת ידיעות. מעניין איך התגלגלה לדירתו של קדישאי.
מסדרת את הארון הישן בדירתי (שגר בה בעבר יחיאל קדישאי ז״ל), ומוצאת תלוש שכר של מנחם בגין מ73׳! סה״כ לתשלום: 1388 לירות pic.twitter.com/5cWvTR9mXh
— עמליה דואק (@AmalyaDuek) April 10, 2015
- אצל חלק מהגולשים מכסה סטריפ הפניות לכתבות על ראשית הכתבה הנקראת, ויש לחכות עד שייעלם.
אני עצמי לא רואה זאת כך אצלי, אבל יש מי שמתלוננים. לידיעת מפעילי אתר הארץ/ המארקר.
לפני פיזור
תודה רבה לתומכי הבלוג.