הכותרות
ידיעות, בכותרת הראשית שלו, עדיין חי את הפנטזיה: “קרב צמוד”. איזה צמוד ואיזה נעליים. ישר”ה שומר על איפוק: רק “ניצחון לנתניהו” (ובאתר, בהמשך, “ניצחון סוחף“), בעוד מעריב עם “ניצחון גדול” (ובאתר, בהמשך, “ניצחון ענק“), והארץ עם “ניצחון משמעותי”. מעניין, לא?
המהפך האמיתי היה בלילה, אחרי שמדינת ישראל נרדמה הלומת מדגמים פארשיים. יתרון גדול לנתניהו בתוצאות האמת. 29-30 מנדטים. הנה, זה מה ששווים הסקרים המקדימים, וזה גם מה ששווים המדגמים הסקריים בשלהי יום הבחירות. כלום שבכלום. איך נוצר מצג השווא הזה? באמת בגלל שהתקשורת שמאלנית ורצתה לראות את קץ שלטון נתניהו ויהי מה? איך כל מי שנמצא שמאלה מנתניהו האמין שבאמת יהיה פה מהפך? איך? איך? איפה טעינו? זה לא שנתניהו וישר”ה ואדלסון לא היו בלחץ. כן, היו גם היו.
ומה אומרים כולם? לפי סימה קדמון בידיעות, ההישג של נתניהו הוא בגלל קמפיין ה”הצילו” של הימים האחרונים, כשבדרך שרף את כל הגשרים אצל אובמה, והתעמת “עם כמעט כל מגזר אפשרי”.
כל הפרשנויות, כולל אלו של ברנע, על הרכבת הממשלה הפכו למיותרות עם היוודע תוצאות האמת.
כל הדיווחים, כולל השמחה במטה מרצ על החמישה מנדטים, עוד לפני ההודעה של גלאון, מיותרים. [זהבה גלאון הודיעה שאם יתברר שלמרצ יש רק ארבע מנדטים היא תתפטר לטובת תמר זנדברג].
בן כספית לא הפציע בפייסבוק כמעט יממה, מאז שדיווח (ר’ בהמשך) על סילוק צוות ערוץ 10 ממעון רה”מ. את הפרשנות שלו אפשר לקרוא בעמודים הראשונים של מעריב, אבל אחרי שורה אחת אפשר להפסיק: “ישראל חצויה. תיקו פוליטי משתק”.
נראה לי שמאז שכתב את הטור כספית בהלם קרב סופני, ספק אם יתאושש. לניצחון כזה של נתניהו ולכישלון כזה שלו, הוא לא התכונן.
לילה שכזה מוכיח שוב את עלבונו של העיתון המודפס ואת היכולת הקלושה שלו להתמודד עם המציאות. מבחינת האדם ברחוב, אין לו שום סיבה לגעת בעיתון היומי המודפס. חראם, אבל זה המצב.
לפחות יוסי ורטר (בטקסט מהבוקר), מודה:
לדרמה הענקית והמטלטלת הזו איש לא ציפה. את המספרים האלה איש בוודאי לא חזה. לא הסוקרים שצריכים לבדוק עצמם באופן יסודי, לא השחקנים הפוליטיים המשופשפים שתיארו מציאות שונה לגמרי, מנוגדת לחלוטין, מזו שמצטיירת הבוקר. גם לא הפרשנים המנוסים שגילו אמש שהוותק והניסיון והצלקות על הגב לא הפכו אותם למדויקים יותר. אולי להיפך. האמת, גם לא האופטימיסטים המושבעים שבין אנשי הליכוד. נתניהו יכול לומר הבוקר את מה שאמר מנחם בגין כשקם ממיטת חוליו, ערב בחירות המהפך ב-77′: “חלה בי תחיית המתים”.
האתרים הרשמיים לאיתור הקלפי ולעדכון על תוצאות הבחירות לא עבדו.
באיזה ערוץ צפה עם ישראל אמש?
גליונות מזכרת (כאילו) של עמודי הבית של מעריב, וואלה, ynet והארץ עם פרוץ הבשורה, והמבשר עוד קודם לכן.
כותרת המבשר אתמול בערב (משמאל) והבוקר (מימין):
מה אני יכולה לומר? שטעיתי, שכנראה צדק נתניהו (מבחינתו), וכדאי היה לו להפוך את לוח השחמט ולבזבז מיליוניםכדי לזכות בתהילה. כן כן, להחליף את העם. מה עוד נשאר.
ערוץ 10 VS רה”מ Vs ערוץ 10
זה התחיל עם נתניהו הבוקר שלא רצה לשהות עם בן כספית באותו אולפן. כספית ויתר ועזב. הראיון התבצע. זה המשיך עם עמרי מניב, והמשיך עם תגובה הרה”מיה.
נתניהו גירש אותי ואת הצוות של חדשות 10 ממעון ראה״מ עכשיו לאחר שהוזמנו לראיין אותו. שאר הערוצים כרגיל. ניר חפץ דאג שהמאבטחים יסלקו אותנו מהר
— עמרי מניב (@omrimaniv) March 17, 2015
תגובת כספית לפרשת מניב.
אסון מול חוף יפו
אני לא יודעת איפה הייתה הידיעה הזו, על התהפכות סירה, הרוגה אחת ועשרה פצועים, כולם בני אותה משפחה, מוצאת לה מקום ביום חדשות רגיל. מאחר שבבחירות עסקינן, הידיעה נדחקה לאחורי העיתון. מחצית מע’ 48 בידיעות, ומחצית מע’ 53 בישר”ה, וגם במעריב בשלהי העיתון.
לפני פיזור
אוקיי, אז זה מה שעשיתי אתמול, ומה שאני חושבת על תוצאות הבחירות אפשר להבין מהכותרת.