הכותרות
♦ ישר”ה נקרא לטהר את שמה של שרה נתניהו בכותרת העליונה בשער העיתון: ויקטור סרגה, נהגה, חתם על תצהיר לפיו הכסף ממחזור הבקבוקים שימש כקופה קטנה עבור בית רה”מ והעובדים בו, ומעולם לא הגיע לידי שרה נתניהו.
הודעת הליכוד המופיעה בעמוד של נתניהו בפייסבוק:
גם הטענות לגבי הבקבוקים הממוחזרים – כמו השקר לגבי האלכוהול – מנופחות, ישנות וממוחזרות. רעיית ראש הממשלה החליטה לפנים משורת הדין, בגלל הזהירות היתרה שלה, להעביר 4,000 שקל לקופת המדינה כנגד הבקבוקים הממוחזרים. היא עשתה זאת ביוזמתה, מבלי שאיש דרש זאת ממנה, ועל אף העובדה שהכסף ממיחזור הבקבוקים (כמה עשרות שקלים בחודש) לא הגיע לידיה אלא שימש כקופה קטנה להוצאות הבית.
סלחו לי, אבל מצחיק סרטון הבייביסיטר, בו לא השתמשו אפילו בילד אחד לרפואה. זה מה שנקרא הפקת לקחים.
אה. הליכוד עתר לוועדת הבחירות כדי שתבדוק את חוקיות ההתארגנויות.
התיאור של מעריב שונה מעט: הליכוד עתר לוועדת הבחירות כדי שתוציא צו מניעה נגד “תעמולת בחירות עקיפה“.
בישר”ה לא מוזכרות המילים “צו מניעה”.
משרד מבקר המדינה הודיע במוצ”ש כי הוא ערוך לפרסום הדו”ח על הוצאות מעונות ראש הממשלה, אך לא נקב בתאריך מדויק. זאת לאחר שפורסם ב”הארץ” שהמבקר יוסף שפירא מעכב כבר כמה שבועות את הדו”ח, אשר עוסק בהוצאות מופרזות לכאורה במעונות ראש הממשלה.
כותרת בשער ידיעות: “המבקר: נערך לפרסום הדו”ח על הוצאות בית ראש הממשלה”
עורכי ע’ 6 בידיעות בטח מרוצים מעצמם מאוד. הם מצאו צילום ארכיון (לע”מ) של הנתניהוז בטיול, אוחזים כל אחד בקבוק מים (נדמה לי שמזכוכית) בידו.
הכותרת של ynet מאתמול, הקוראת לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו בחשד לגניבה, מופיעה היום גם באותו ע’ 6 המוזכר לעיל.
♦ מותו של אייל קראוס בן השבע בתאונת דרכים בקריית שמונה מזעזע במיוחד. זה מוות שיכול היה להימנע.
עד גיל תשע אסור לילדים לחצות לבד את הכביש. למה הוריו חשבו שזה סביר לשלוח את הילד לבד מבית הספר בחזרה? למה בית הספר נותן לילד כל כך קטן לצאת לבד לכביש?
בנוסף, אייל חצה את הכביש במקום בו אין מעבר חציה. ובנוסף, מה עם משמרות זה”ב?
הידיעה זוכה בידיעות להפניה זעירה בשער, ולכתבה בת עמוד וחצי. לקראת סופה אפשר לקרוא שתי פסקאות על מותו של ילד בן עשר מהפזורה הבדווית שרכב על אופניו ליד ערד. שמו של הילד לא נכתב. תמונתו לא מתפרסמת. אולי כי הוא לא יפה תואר ואולי כי להוריו אין תמונה שלו ואו הם לא רצו לתת אותה, ואולי כי הוא ב…. אה, לא חשוב.
במעריב מתלוננים רק על כך שאין מעבר חציה במקום, ולא על אחריות ההורים, אנשי חינוך מוכרים בעיר. הילד הבדווי המת במעריב הוא בן שבע, ונהרג בתאונה ליד יער יתיר, לפי הכתוב. כמו כן מוזכרת פציעתה הקשה של ילדה בת ארבע בתאונה בכפר טורען.
בישר”ה כתוב בכלל שהיה עם אחיו בן התשע, וששניהם היו בדרך לאסוף את אחותם הקטנה מהגן (?). הילד הבדווי המת לא מוזכר.
בהארץ לא מפורטות נסיבות המוות, וגם לא מוזכר הילד הבדווי המת.
בזמן שישנתם
אדם נרצח ברחובות על רקע חיסול חשבונות.
החתונה של ברברלה
♦ רותם כהן מוולווט(ת?) במעריב את משה נוסבאום באולפן שישי, מאחר שחזר ושאל קצינת משטרה אם הוטרדה. גם עינב שיף מתייחס לכך בביקורת הטלוויזיה שלו בידיעות, וממנה עולה שגם אור הלר בערוץ 10 כשל באותן שאלות.
♦ התקשורת הישראלית רוצה לדעת מי הם מבקרי הטלוויזיה של ynet, השחור והלבן.
יש שמועות, השערות ועוד. הנה מה שהופיע בטוויטר: ניר שוקו כהן ורועי מנדל. לא, אין לי מושג אם זה נכון או מיהם השחור והלבן.
לפני פיזור
שניים במחיר אחד. זהו גם פוסט(צ’יק) סיכום ינואר 2015, שהתפוגג לפני כמה שעות.
♦ ינואר הוא החודש בו התחלתי את השנה העשירית לפעילותו של הבלוג. אני עדיין לא מאמינה שאני כאן, ועדיין תוהה מה יהיה ועד מתי. שנה עשירית? אין שום דבר בחיים שעשיתי במשך עשור. כלום. זה בלתי נתפס בעליל ובפירוש. כששואלים אותי “אבל איך את מתפרנסת מהבלוג?” אני עונה “בדוחק”, שזו האמת. אבל מה, בחודשיים האחרונים אני חיה מאהבה (ראו סעיף אחרון). מתברר שזה מספיק.
♦ אצבעות שחורות של אתמול, 30.1.
♦ לפני יותר מחודש התקשר אלי איש (תחקירן? מפיק?) צינור לילה של גיא לרר בערוץ 10 וביקש שאשתתף בצילום הקבוצתי של “מובילי דעת הקהל בזירת האינטרנט” בבית הנשיא. הסביר לי, אחרי שאמרתי שהלו”ז שלי עמוס, שזה יימשך ממש מעט זמן, שההסעה הלוך ושוב ושנוכחותי ממש חיונית לצילום, כאחת מדור המייסדים, או החצי מייסדים, או מה. הסכמתי, ומאז לא שמעתי מהצינורות יותר. אז זה הצילום בבית הנשיא, בלעדיי. תודה רבה לאנשי צינור לילה. נעמתם לי מאוד. זו כמובן לא הפעם הראשונה בה מבקשים ממני משהו מצינור לילה ומתאדים בהמשך. לא נורא, הפקתי לקחים.
♦ כתבתי מעט על רשת עתיד ודרכה המשונה לשלם כסף למרצים. כמה ימים לאחר הפרסום התקשרו אלי מהרשת והסבירו לי שלמעשה התנהלות הדברים כך היא היגיון צרוף, שהרשת היא האחרונה בשרשרת החיול, ושהכל בגלל משרד החינוך, בלי חלילה להאשים את המשרד, שיש שלוש ערכאות החותמות על דף החשבון שלי (של כל אחד), עד שהוא מגיע לביצוע, שרק אני מתלוננת, ושאלפי מרצים מאושרים מהנוהל. בסיומה של השיחה סוכם שתוך יום יעבירו לי את הסכום שעלי לכתוב בחשבונית, ושלא אצטרך לחכות עד 10 בפברואר. זה אומר שאם רוצים יכולים, לא? אני רוצה לציין שבאמת ניסיתי לדבר בשם רבים. עבורי זה חסר משמעות, כל האירוע עם משרד החינוך, ואין לי שום כוונה לחזור על כך יותר, גם בגלל הסכום שהתבקשתי לבסוף למלא בחשבונית, סכום שלא שווה את יום העבודה שנאלצתי להשקיע בהרצאה.
♦ שמחה לדווח בשמחה שהפוסט הכי לוהט החודש הוא בלי עין רעה על הבלתי מהודהדים.
♦ היה זה חודש של נסיעות ברחבי הארץ עם איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן? ובקישור, לוח פברואר שלו.
הבוקר אני נוסעת מחוץ לעיר להכנת כתבה על הסרט. אפרט בהמשך. אם תציצו לפייסבוק במהלך היום, תראו. וזהמסע הסו”ש ליד מרדכי.