לצורך התחקיר המעמיק והביקורתי, המריא לוי לגרמניה כדי לבחון את הרכב. התוצאה הייתה מפרגנת עד מלקקת. תחת הכותרת המרומזת "לימוזינה לחמישה", ושלוש תמונות יח"צ מחמיאות שהציגו את המכונית מזוויות שונות, לא חסך הכתב שבחים מהרכב. "אני לא חושב שיצא לי לראות מכונית עם כל כך הרבה חלון", התפעל לוי. "היא נוחה בצורה שערורייתית. לנהג יש לוקסוס של בעל יאכטה. חימום לתחת, מסאז' לגב. בגרסה שנהגתי היו כורסאות מעור, כאלה שבא לכם לשבת עליהן כל היום ליד ההגה ולא לצאת מהאוטו לטיול רגלי".
הכתבה, מתחילתה עד סופה, לא מצאה במכונית שום פגם. נהפוך הוא. "אם אתם חמישה תושבים בבית, מדובר בחתיכת פינוק", המשיך לוי בקילוסיו. "כל מושב בשורה השנייה הוא בפני עצמו. אפשר לכוון אותו קדימה, אחורה, זו לא פלטה אחת כמו שיש לכם. יש מגשיות לנוסעים, מנורות קריאה אישיות, צלונים, שחס וחלילה לא יהיה חם מדי. מקום רחב לרגליים. אין סיכוי שתרגישו בצפיפות". את כתבתו חתם לוי במשפט "בהחלט יש למה לחכות".
בהחלט ניתן היה לחכות שלוי ישתף את הקוראים כי הטיסה למבחן הדרכים האקסלוסיבי בגרמניה הייתה על חשבון חברת "לובינסקי", יבואנית סיטרואן.
ב"גלובס" לא אהבו לשמוע על כתבת היח"צ ששובצה במוסף שהם מייצרים עבור "מעריב". אמנם על פי ההבנות בין העיתונים שמורה ל"מעריב" הזכות לשבץ במוסף תכנים של כתבי "מעריב", בעיקר בתחומים שאינם כלכליים נטו, אבל כתבה כזו, התלוננו שם, פוגעת בשמו של היומון הכלכלי. "מדור הרכב נכתב ונערך על ידי אנשי 'מעריב'", נמסר מ"גלובס". "היה מקום לציין שהכותב היה אורח חברת הרכב. להבא נקפיד שכך ייעשה בכתבות המתפרסמות ב'גלובס על הבוקר', כפי שאנו מקפידים לעשות בכתבות מסוג זה המתפרסמות ב'גלובס'".
אייל לוי, למה לא נתת גילוי נאות?
"היה מקום לגילוי נאות. בפעם הבאה אקפיד על כך".
>> מה גרם ל"ידיעות אחרונות" לפרסם אייטם לעוס על מירי בוהדנה במיקום נחשק?