מה הביא להתפטרותה ב-2014 של עיתונאית ynet אריאנה מלמד? בפוסט אמיץ וחושפני שכתבה היום (שבת) מלמד בפייסבוק היא מפנה האשמה כלפי האתר וקבוצת "ידיעות אחרונות" על הטיית הדיווחים לטובת המאבק ב"ישראל היום" ופסילת טורים בגלל אינטרסים. לדבריה, היא התפטרה לאחר שכמה פעמים נפסלו לה טורים.
מלמד היתה בעלת טור ומבקרת הטלוויזיה של האתר. בפוסט בפייסבוק היא מתארת את המאבק של מו״ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, ב"ישראל היום" שפגע בו. "בא אחד, שלדון אדלסון? עושה ביביתון חינם? פוגע מאד בהכנסות וביוקרה של אחד, נוני מוזס? נו, מה יעשה נוני מוזס אם לא להילחם בו? אבל אי אפשר להילחם חזיתית. אדלסון עשיר מדי ולא פגיע אישית. אז נלחמים באתרוג שלו. כמו שני מוכרי פלאפל עם דוכנים מתחרים. פלאפל ידיעות היה שם קודם. בא החדש הזה, מחלק בחינם!!! אז מנסים להוריד לו את הדוכן בדרכים חוקיות. ונכשלים. אז כותבים שבטחינה שלו יש ג'יפה. נורא משעמם, אבל גם די עצוב. כי מי שכותב הם אנשים שקרויים עיתונאים, והם אמורים להיות כלבי השמירה של הדמוקרטיה".
בהמשך, כותבת מלמד, הפכו את העיתונאים ל"כלבי קרקס. הנה טבעת האש. תקפצו. והכלבים? אפילו ליילל ביחד הם לא יכולים. הם לא מאוגדים. אין להם כוח. והם צריכים את המשכורת והם חייבים להאכיל את הגורים שלהם ובחוץ קר ואין עבודה. אז קופצים. מה יעשו? לפעמים מישהו מסרב לקפוץ. מיד זורקים אותו. ככה היה כשכמה עורכים בכירים ב-ynet ניסו להקים איגוד. פוטרו".
מלמד סיפרה בפוסט כי כתבה טור "אריאנה מלמד חיה פוליטית", ו"תמיד נדרש אישור מגבוה על תוכן הטור בטרם נכתב. פעם או פעמיים נפסל אחרי שנכתב. פעמים רבות נתבקשתי לכתוב טור ברוח מסוימת. פעם או פעמיים בלעתי את עלבוני ביחד עם חירות המחשבה שלי ועשיתי, כי לא היה בדברים שנתבקשו משום עשיית שקר בנפשי. פעמים אחרות סירבתי. לא תמיד בנימוס, סאמק.
"ואז הגיע היום בו הוכרזה הקמת המחנ"צ (המחנה הציוני). אני מתקשרת לעורך. מציעה טור שכותרתו, "כל החסרונות של ציפי לבני וגם שני יתרונות". מסבירה. מחכה לאישור. אין אישור, אומר העורך. לא מתאים לנו. מה לא מתאים? הנושא הכי חם בעיתונות היום, תקבלו טור נשכני ומאתגר, אני כותבת הכי מהר בברנז'ה, שעה גג וזה אצלך".
'לא מתאים'. "אבל למה? אני זועקת". 'לא יודע'. "אני לא זוכרת אם צעקתי משהו או לא. סביר להניח שכן. עשר דקות אחר כך סימסתי לעורך הראשי שאני מתפטרת. בלי הצעת עבודה חלופית, בלי תקווה ועתיד בטוח, בלי כלום. לא יכולתי יותר. זה היה ב-7 בדצמבר. על מה שקרה לעיתונות ולי מאז, בהמשך".
במהלך הבחירות הואשם מוזסישירות על ידי ראש המשלה בנימין נתניהו כי הוא מסקר באופן מגמתי ומכפיש את הליכוד ואת משפחתו, ומנגד מעניק חשיפה חיובית למחנה הציוני. מלמד היא איננה העיתונאית הראשונה שחושפת את הנעשה בתוך מערכת ידיעות אחרונות ו -ynet. קדמו לה עיתונאים בכירים כמו מרדכי גילת (שכיום עובד ב"ישראל היום"), ח"כ מיקי רוזנטל, דורון גלעזר וניר בכר. ואולם בנוגע למערכת הבחירות האחרונות, זו הפעם הראשונה שעיתונאי מקבוצת "דיעות אחרונות" חושף מה אירע מאחורי הקלעים.
בהמשך העלתה מלמד פוסט נוסף שבו כתבה כי "ב-10 השנים הראשונות שלי ב-ynet מעולם לא הופעלה עלי וכו'. מעולם. אחר כך זה התחיל. הבעיה שלי עקרונית: מתפקידה של עיתונות לחשוף כל ליקוי בהתנהלותם של נבחרי ציבור, אבל כל נבחרי הציבור. לא חלק מהם. במובן זה ידיעות וזרועותיו הם תמונת מראה מדויקת של ישראל היום. באחד ביבי כלב. בשני ביבי מלך. בשניהם אין כל סדר יום. ידיעות אינו עיתון שמאלני. בכלל לא".
ב"ידיעות אחרונות" ובאתר ynet סירבו להגיב.
