השרה והחנון

ואם כבר חדשנות, למה שזה לא יהיה ריאליטי-סטייל. הרווקה הפוליטית ציפי לבני – גרושתו הטרייה של בנימין נתניהו – התלבטה במשך שבוע בין יאיר לפיד ("הבלורית", כמו שקרא לו יובל שטייניץ) ובוז'י הרצוג ("חנון", כינה אותו אתמול זאב אלקין), ובחרה דווקא באנדרדוג. אין זו אלא נקמת המרובעים.

בניגוד למה שקורה לא פעם במעשי איחוד פוליטיים (שהם תמיד כורח המציאות והסקרים), המחנה הציוני נראה כמו חיבור טבעי ונינוח בין שני פוליטיקאים שרק שלי יחימוביץ' הצליחה לקרוע אותם זה מזה בכנסת היוצאת. לבני דיברה על החברות, הרצוג דיבר על הזוגיות. הוא הנהן בשביעות רצון, היא לא הצליחה להוריד את החיוך מהפנים. הם חלקו במה אחת, הקשיבו זה לזה, הקרינו הערכה וכבוד הדדיים, שלא לומר סימפטיה וחיבה מביכים (בתמיכה המביכה לא פחות של הקהל האוהד). מאחוריהם, צבעי המיתוג החדש כמעט התמזגו: הרצוג עם הכחול של מפלגת העבודה, לבני עם התכלת של התנועה. נראה שאפילו את החליפות הם בחרו ביחד.

לבני והרצוג נראים בימים האחרונים כמו שני קולגות שעובדים ביחד כבר שנים – מברכים זה את זה לשלום בבוקר, נפגשים ליד מכונת הקפה, מרכלים על הבוס במסדרון. ופתאום, ברגע קסום של מפגש אינטרסים, הם מבחינים זה בנוכחות של זה, והופ – יש לנו סטוץ עם פוטנציאל לרומן. תחליפו את הרצוג ביחימוביץ', ותבינו עד כמה הדינמיקה שנראתה אתמול בבניין המועצה לישראל יפה בתל אביב אינה מובנת מאליה.

וזה לא שציפי לא ניסתה זוגיות עם שלי (ועם יאיר) לפני שהלכה לבוז'י. בבחירות האחרונות הציעה לבני ליחימוביץ' וללפיד לאחד כוחות. שניהם סירבו, ואפילו בבוז. שנתיים מאוחר יותר יחימוביץ' כבר אינה ראשת מפלגת העבודה; לפיד מנסה לעצור את בריחת המצביעים; ולבני לוקחת מהסקרים ארבעה מנדטים עלובים ועושה מהם חצי קדנציה פוטנציאלית בראשות הממשלה. 

נישואי תועלת

לבני נתפסת, במידה רבה של צדק, כפוליטיקאית גרועה. אבל אתמול היא הוכיחה – ולא בפעם הראשונה – שהיכולת שלה להפוך נדוניה צנועה לשק המתנות של סנטה קלאוס היא יוצאת דופן. בבחירות הקודמות היא הייתה הראשונה להצטרף לממשלת נתניהו, וזכתה בתמורה בכל מה שרצתה תמורת שישה מנדטים בלבד. החבירה שלה להרצוג עם הבטחה לרוטציה בראשות הממשלה היא כבר בגדר הפיכת קרש הצלה למקפצה. הסקרים לצדה; בראש מפלגה עצמאית, לבני לא מתרוממת. אבל בשביל הרצוג שפל הקומה, לבני היא עקב סטילטו של 9-10 מנדטים.

וכמה שהרצוג צריך את הסטילטו הזה. כל נתוני הפתיחה נגדו: הפלטפורמה הפוליטית הכושלת תדיר, היעדר הכריזמה, החיבור לאליטות ולהון, מטען השתיקה שהוא סוחב מאז פרשת העמותות של אהוד ברק, האישיות הנעבעכית, הקול הלא מרשים, השם המרשים עוד פחות. גם אתמול האפילה עליו לבני –אף היא לא בדיוק מפלצת כריזמה – עד שקשה היה לזכור מיהו יו"ר האופוזיציה ומנהיג השמאל ומי ניצלה לפני רגע מאחוז החסימה. הבחירה של לבני לדבר שוב ושוב על "הרצוג" (הוא דווקא קרא לה "ציפי") נראית מקרית בערך כמו המיתוג המהיר שעברו אתמול התנועה ומפלגת העבודה. בדיוק באותו אופן לבני אמורה לבנות את הרצוג כאלטרנטיבה. הוא עושה ככל יכולתו כדי לשכנע את הבוחרים שהוא יכול להיות ראש הממשלה הבא. החל מאתמול, לרעיון הזה יש גם אחיזה במציאות. או לפחות בסקרים.

עכשיו הכדור עובר ללפיד. בבחירות הקודמות לפיד סירב לשתף פעולה עם לבני ועם מפלגת העבודה, אבל הפעם המציאות השתנתה: ללפיד 2014 יש שנתיים של ניסיון עודף על פני לפיד 2012 (האיש שהצהיר כבר אחרי הבחירות שהוא מתכוון להיות ראש הממשלה); יש לו יחסים חמים עם לבני לא פחות מאשר להרצוג; ויש לו את כחלון הנושף בעורפו. הרצוג ולבני לא ישמחו להפר את הזוגיות החדשה שלהם, אבל מול אימת ביבי, הם עשויים להסכים להכניס עוד שותף למיטה.

• יצחק בוז'י הרצוג
• ניב שטנדל
• ציפי לבני