טלוויזיה לנוני מוזס, עיתון לשלדון אדלסון: 
האם מתבשל דיל התקשורת הגדול?

האם מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, מנסה לעשות שוב את דרכו לטלוויזיה? גורמים פוליטיים אומרים כי נבדקה בכנסת האפשרות לרקוח דיל שכחלק ממנו יבוטל האיסור על בעלויות צולבות בערוץ טלוויזיה מסחרי, ומנגד יוקפא "חוק ישראל היום" - שנועד לאסור על חלוקת העיתון בחינם. ביטול הבעלויות הצולבות בטלוויזיה יאפשר למו"ל "ידיעות אחרונות", המתחרה הישיר של "ישראל היום", לחזור ולהחזיק במניות של ערוץ טלוויזיה ולהגדיל את השפעתו.

פניות בעניין ההצעה הזאת הועלו בימים האחרונים לחברי כנסת בבקשה שיבחנו את תמיכתם במהלך. לח"כים הוסבר שהכנסותיהם של העיתונים היומיים נמצאות בירידה, ולכן יש לאפשר לעיתונים להתרחב ולרכוש אחזקות בגופי תקשורת אחרים. סעיף זה עשוי להיות מצורף כהסתייגות פרטית בחוק לפיצול ערוץ 2, שאושר בוועדת שרים לפני שבועיים.

אחד מחברי הכנסת אישר 
ל-TheMaker, שקיבל הצעה בעניין מגורם שלישי המקורב לכלי תקשורת, אך הוא סירב למסור את זהות הפונה. עם זאת, הוא הדגיש כי מדובר במהלך ראשוני שטרם הבשיל, ולצורך קידומו יידרשו עוד מהלכים פוליטיים רבים ולא מעט מהמורות.

יוזם הצעת חוק "ישראל היום", ח"כ איתן כבל, אמר בתגובה: "לא ידוע לי על ההצעה החדשה. כידוע איני נציג של 'ידיעות אחרונות' וההצעה לאפשר בעלות בטלוויזיה לבעלי העיתונים בתמורה להקפאת חוק 'ישראל היום' היא שקר שמטרתו לקעקע את הצעת החוק". לדבריו, הוא הגיש את הצעת החוק מתוך דאגה למצבה של העיתונות המודפסת.

שר התקשורת היוצא, גלעד ארדן, שמוביל את החוק לפיצול ערוץ 2, הבהיר כי לא ידוע לו על מהלך כזה.

חשש שהמו"לים יצברו עוצמה רבה

בעלי העיתונים החזיקו בעבר במניות בזכייניות ערוץ 2. מוזס החזיק ב-29% ברשת ואילו מו"ל "מעריב", עופר נמרודי, החזיק 24% בזכיינית לשעבר טלעד. לאור החשש כי בעלי העיתונים יצברו עוצמה רבה מדי בתחום החדשות, ב-2004 עברה חקיקה שאסרה את הבעלויות הצולבות. בעקבות כך נאלצו מוזס ונמרודי להיפרד ממניותיהם בערוצי טלוויזיה.

האיסור שהוטל על בעלי העיתונים להיות בעלי אחזקות בטלוויזיה המסחרית נועד לצמצם את השפעתם בגופי התקשורת. אחד הח"כים אמר כי אם תאושר ההצעה, לבעלי העיתונים תהיה השפעה גדולה על הציבור באמצעות העיתון היומי, עיתון כלכלי (במידה שיש כזה לבעל העיתון), אתרי אינטרנט, ערוץ הטלוויזיה וחברת החדשות של אותו ערוץ. בשנים האחרונות מנסה מוזס לחזור לזירת הטלוויזיה, בעיקר מכיוון שהיא מרובת השפעה. כבר כיום פועלת באתר ynet זירת וידיאו מושקעת עם שידורים חיים יומיים, ראיונות, פריצות בשידור חי וקטעי וידיאו נוספים.

מלבד זאת, מוזס מחזיק בשותפות באתר ONE שמחזיק גם בערוצי ספורט בטלוויזיה; ynet גם מפיק תכנים עבור ערוץ 20 הניזון מפרסומות; יש לו השפעה רבה על תחום ההפקות באמצעות חברת ADD של בתו וחתנו; והוא מחובר לחברות המפיקות ערוצי טלוויזיה, למשל המפיק חיים סלוצקי שמחזיק בערוץ הבידור ב–HOT, ערוץ 8 וערוצים נוספים; קבוצת אימג'ן מדיה שבבעלות אבי בר, שמפיקה בין השאר את ערוץ הילדים החדש ZOOM. תמי מוזס־בורוביץ', אחותו של מוזס, מחזיקה בקבוצת דורי מדיה שמפיקה גם היא ערוצי טלוויזיה בישראל ובעולם.

גורמי רגולציה אומרים כי מזה זמן רב נעשים ניסיונות מאחורי הקלעים לשינוי החוק ולאפשר את הבעלויות הצולבות, וזאת על רקע הטענה כי בעידן האינטרנט וריבוי ערוצי המידע אין חשש לריכוזיות כוח בידי בעלי העיתונים. עם זאת, גורמי מקצוע סבורים כי תחום החדשות עדיין נשלט בידי מעטים ויש למנוע מצב שבו גורם אחד שולט בתחום המידע החדשותי בעיתונות המודפסת, באינטרנט וגם בטלוויזיה.

ההצעה להתיר בעלויות צולבות עשויה להגיע על רקע הצעה אחרת שבה תומך ארדן, שלפיה יוסרו המגבלות הנוגעות לבעלי תשתית. לפי ההצעה הזו, שקיבלה גיבוי בדו"ח הביניים של ועדת שכטר, HOT ו–yes יוכלו להקים בעצמם ערוצי חדשות על גבי הפלטפורמה שלהן. בנוסף, בקרוב אמורים לצאת לדרך המכרזים לערוצים נושאיים בפלטפורמת עידן פלוס. כלומר, ייתכן כי ההיתר לבעלויות צולבות יינתן בד בבד עם פתיחת השוק כולו לשחקנים חדשים.

היתר כזה לבעלויות צולבות עשוי לאפשר גם למו"לים כמו עמוס שוקן, מו"ל "הארץ", להחזיק בערוץ טלוויזיה; וכך גם לאלי עזור, מו"ל "מעריב", או אליעזר פישמן, מו"ל "גלובס". שלדון אדלסון, בעלי "ישראל היום", המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, יוכל גם הוא להיות שותף בערוץ שידור, אך ספק אם יבחר לעשות כן לאור העובדה שלא יכול לשלוט בערוץ ישראלי ללא אזרחות ישראלית.

איך הדיל יתקבל על ידי בנימין נתניהו?

לפי שעה קשה להעריך אם ההצעה אכן תאושר אבל ניתן להעריך שיש גורמים בעיתונות הכתובה שינסו להשתמש בחוק שנועד לאפשר לקשת ורשת לשדר עצמאית בכל ימות השבוע כדי לאפשר להם להיות בעלי אחזקות, וזאת תחת האיום של חקיקת חוק ישראל היום. קבוצת "ידיעות אחרונות" מעורבת בהליכי החקיקה של החוק, ובין השאר מימנה חוות דעת כלכלית של ד"ר שלמה פריזט, לשעבר הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים, שצידדה בחוק. הצעת החוק הזו הוגשה לשרים לפני ישיבת ועדת השרים שהצביעה בעד חופש הצבעה. בעלי העיתונים היומיים, כמו גם החברות בטלוויזיה המסחרית, מפעילים לוביסטים שמייצגים אותם במסדרונות הממשלה והכנסת.

לפי ה"דיל" הצעה לאפשר לבעלי העיתונים להיות בעלי אחזקות באחד מגופי הטלוויזיה המסחרית תיכלל כהסתייגות שתוגש להצעת החוק הממשלתית להפרדת ערוץ 2 ולפעילותן של רשת וקשת כערוצי תקשורת עצמאיים המשדרים בכל ימות השבוע. במהלך דיוניהן של ועדות הכנסת בהצעות חוק ממשלתיות או פרטיות יכולים חברי הכנסת להכניס שינויים וכן הסתייגויות להצעות החוק.

במקרה זה, קיימות שתי חלופות: האחת - ההסתייגות, שנועדה לאפשר לבעלי העיתונים להיות בעלי אחזקות בגוף טלוויזיה מסחרי, תועלה על ידי הממשלה במסגרת הדיונים בוועדת הכלכלה. השנייה - ההסתייגות תוגש על ידי כמה חברי כנסת, כשייעשה ניסיון לרתום את הממשלה לתמוך בהסתייגות הזו. כידוע, על כל הסתייגות שמוגשת להצעת חוק ניתן לטעון כי היא בבחינת "נושא חדש" שטעון הליכי החקיקה מחדש.

גורמים פוליטיים ציינו כי נתניהו אינו שבע נחת מאופן הסיקור שלו ב"ידיעות אחרונות" ועל כן לא ברור אם ייתן יד ולאפשר למוזס להיות בעל אחזקות בגוף טלוויזיה מסחרית. עם זאת להערכת הגורמים הפוליטיים כדי לשכנע את נתניהו לאפשר למוזס אחזקות בגוף טלוויזיה תועלה במקביל הצעה שלפיה "חוק ישראל היום", שנועד לאסור על חלוקתו חינם של העיתון, לא יקודם בכנסת. נתניהו עצמו ייטול לידיו מ–18 בנובמבר את תיק התקשורת, לאחר פרישתו של ארדן מתפקיד שר התקשורת וכניסתו למשרד הפנים. כשר האחראי ישלוט נתניהו ישירות בקידום הצעות החוק השונות הקשורות לשוק התקשורת, ויהיו תחת הסמכותו שורת החלטות נוספות המשפיעות על עסקיהם של גופי השידור.

ניסיון לקבור את הצעת החוק

הצעת חוק ישראל היום אמורה לעלות לקריאה טרומית בכנסת ביום רביעי הקרוב. ועדת השרים לענייני חקיקה העניקה בשבוע שעבר חופש הצבעה בנוגע לחוק, וזאת לנוכח העובדה שהיא הוגש על ידי חברי כנסת מהקואליציה כמו: יש עתיד, ישראל ביתנו, הבית היהודי והתנועה.

עם זאת, בניסיון להדוף את הצעת חוק ישראל היום, לאחר שתתקבל בקריאה הטרומית, מתכננים בקואליציה לקבור אותה בועדת הכנסת בראשות ח"כ יריב לוין (הליכוד).

גורמים בליכוד אומרים כי ינסו להקפיא את הצעת החוק במהלך מושב החורף של הכנס שיסתיים באפריל, כשלפי הערכות במהלך מושב הקיץ יעשו מהלכים להקדמת הבחירות. כך אם הצעת החוק הזו לא תחוקק עד לבחירות אז היא תתבטל בעצם ובקדנציה הבאה יהיה צורך לחוקקה מחדש.

עם זאת, גם בליכוד יודעים שבסופו של דבר אם הצעת החוק תתקבל בקריאה הטרומית לא יהיה ניתן להקפיאה יותר מחצי שנה־שנה ואם הבחירות לא יוקדמו אזי דווקא השותפים הקואליציוניים יאיר לפיד (יש עתיד) ואביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) עשויים לקדמה למורת רוחו של נתניהו. לפיכך, אומרים גורמים פוליטיים יוצע לנתניהו ולליכוד לתמוך בדיל.

• איתן כבל
• ישראל היום
• נוני מוזס