הצד של הכלה, הצד של הימין

הכותרת

שלושה עיתונים התייחסו לחתונה הדו לאומית המתוקשרת בשעריהם. ידיעות והארץ הביאו תמונות של הזוג המתחתן, ואילו מעריב את תמונת המפגינים מהימין. מניחה שמישהו חשב על האמירה שמאחורי הבחירה הזו.

הפסקת האש מסתיימת הלילה. אין רכבות לשדרות עד הודעה חדשה. ישראל היום מבטיח בשער ש”נגיב בעוצמה“.

מי אומר? גורמים מדיניים. אה.

הפציעה של יגאל בשן מככבת בשערי ידיעות וישראל היום. לא מדובר באירוע פלילי.

נלכד החשוד ברצח דפנה בר ציון, אילן בן עמי. זרק את הסלולרי של הנרצחת בספארי, הסתיר את כלי הרצח, פטיש, בדירתו בדרום תל אביב, ישן בקומה עשירית באתר בנייה בשיכון צמרת, כתב את ניגון עתיק של אלתרמן על הקיר, אכל את ארוחתו האחרונה בחומוסיית קיקי בדיזנגוף פינת ז’אן ז’ורס ונלכד זמן קצר לאחר מכן ברחוב פרוג. סיפור פשע תל אביבי קלאסי. פלא שזוכה הוא לסיקור נרחב. אותו סיפור, אם היה מתרחש בבאר שבע, עם דמויות מקומיות המוכרות רק לקוראי כל דרום, נניח שיש מקומון כזה, העמודים האחוריים היו משכנים אותו אחר כבוד.

מדינת כל גזעניה ולאומיה

מורל מלכה ומחמוד מנסור התחתנו אתמול. הפגנות תמיכה ומחאה משני הצדדים חיכו להם בכניסה לאולם השמחות שמש אדומה בראשל”צ.

החתונות המעורבות הן תמיד באותה מתכונת: היהודיה מתחתנת עם המוסלמי ומתאסלמת. אם יש לכם דוגמה למקרה הפוך: מוסלמי מתחתן עם יהודיה ומתגייר, אשמח לשמוע. על מקרים אחרים, בהם בני הזוג מתחתנים, אך שומרים איש איש על דתו ואמונותיו ומגדלים ילדים, או את עצמם, בדו קיום, שוויון ואחווה, אשמח עוד יותר לשמוע.

איך כותבת מרב בטיטו (ידיעות), שנשלחה לסקר את האירוע, בחוסר מודעות קל? “החתונה נוטה לכיוון הערבי, עם אלמנטים קלים של ראשון לציון…”. ואז יש פירוט: האוכל, המוזיקה.

לא יעזור, בחלק ניכר מהחברה המוסלמית אין שוויון בין גברים לנשים. גם ביפו נשים מוסלמיות לבושות אחרת מהגברים, הלבושים כישראלים לכל דבר עם שורטסיהם, גופיותיהם וכפכפיהם. הנשים לעומת זאת, כמעט בלי יוצא מן הכלל ובלי קשר לגילן, עטויות ומכוסות מכף רגל ועד ראש כמעט. כן, רוב העולם המוסלמי חושב שחיג’אב זו הדרך הנאותה של נשים להיראות בציבור. התחזקות הדת בחברה המוסלמית היא המביאה להתכסות הנשים בעשורים האחרונים. ויש גם נשים מוסלמיות שרואות בהתכסות סוג של פמיניזם, כנגד ההתערטלות המערבית.

הנקודה היחידה בזמן בה הנשים הערביות לבושות בחשיפה יתרה היא ביום כלולותיהן. אני לא יודעת אם כל הכלות הערביות, אבל לפחות היפואיות, או אלו שבאות להצטלם על רקע הים המקומי לאלבום החתונה שלהן. כך לבושה גם כלת היום שלנו, מלכה.

הנשיא רובי ריבלין תמך בפייסבוק בזוג. יותר מעשרתלפים לייקים קיבל, אבל גם לא מעט תגובות המתנגדות לעמדתו.

בהארץ רועי צ’יקי ארד עמד בחוץ ושוחח עם המפגינים. המפגינים חוששים כמובן מההתבוללות. כאילו לא נישאו מעולם יהודים ויהודיות לגויים. אני לא יודעת כמה חתונות כאלו נערכות בשנה. משערת שלא הרבה. ב-2012 דיברו הארגונים החוששים מהתבוללות על מאות מקרים בשנה, בהם יהודיות “נחטפות” לכפרים. אין לכך שום סימוכין.

גם בכתבה של ערוץ 10 אין מבט עומק על הפרשה. הכלה, אגב, לא מתראיינת שם. רק החתן. ואבא של הכלה, הקורא לה לחזור בה.

חבריי מהימין המתון נוזפים בה על שאני מזדעזעת רק מדברי הימין הרושף והשוטם. לא. אני מוכנה להזדעזע מכל דבר. כדי להוכיח שפי ולבי שווים שלח לי הימין המתון את הסטטוס הבא של עוזי וייל:

"יום אחד צה"ל יעשה משהו לא אתי - זה לא יקרה בימי חייכם, אבל סטטיסטית, במהלך ההסטוריה העתידית, זה יקרה מתישהו בעתיד הרחוק - ואז ניאלץ להתקשר לאסא כשר, ולהגיד לו: אסא, קרה משהו באסה. 

והוא לא ידע מי אנחנו, כי בעתיד הרחוק צה"ל יורכב בעיקר מכיפות סרוגות, שזו התקדמות עצומה מהתקופה שלכם, שהוא היה מורכב בעיקר מאנשים."

ביקורת משתלחת על חובשי הכיפות הסרוגות הממלאים את שדרות הפיקוד והלוחמה או הפוך על הפוך כזה?

אם האופציה הראשונה היא הנכונה, לא מובן על מה הזעם: על שדתיים משרתים בצבא? על שהם מביעים את דעתם בענייני דת, מדינה וביטחון, שלא בהכרח תואמים לתפיסת השמאל הכותב?

צוק איתן

הראיון של מואב ורדי עם ד”ר רוני ברט בערוץ 10 הסעיר אותי כבר כשצפיתי בפורומו שלו.
בינתיים העלה רביב דרוקר לבלוג שלו את תמלולו.

מצחיק שהמגיבים אומרים לו כל הכבוד על ההשקעה ועל האומץ להעלות את הדברים לבלוג שלו. הרי הם כאמור שודרו בערוץ 10.

וזו הכתבה עצמה.

בחדשות ערוץ 10 המשיכו לעסוק בכך גם אתמול, ומבקר הטלוויזיה של ידיעות, עינב שיף, אף הוא זרקר את הראיון עם ברט.

צרות בכותרות

הכותרת למה בכל מדינה יש הרגלי הורות אחרים? שגויה. אין לה תשובה בכתבה. למה יש הרגלי הורות שונים ברחבי העולם? מאותה סיבה שיש מאכלי עמים, או כל דבר אחר. הכתבה של רותה קופפר מעניינת, ולו רק בזכות פרטי הטריוויה המרובים שבה. עם כל הדיונים המתנהלים בישראל על הדרך הנכונה לגדל ילדים, מעניין לראות מקומות המתנהלים אחרת לגמרי, שגם בהם גדלים ילדים, אמממ, בסדר, לפחות כמו הילדים שלכם.

בשוליים

שני שחמטאים צריכים למות כדי שאולימפיאדת שחמט תזכה לפרופיל תקשורתי גבוה.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

אורן ממליץ:

הניו יורקר פתח לכל את הכתבות הארכיון (לכמה חודשים, ואז יעלה חומת תשלום). רשימת המלצות לקריאה.

והנה רשימת הכתבות הגרועות, למי שזה התחביב שלו.

תולדות ועדת המדרוג.

 לפני פיזור

תודה לתומכי כל התמיכות באשר הם.

• ולווט אנדרגראונד