פרשת אלון קסטיאל הביאה היום לעימות בין אחת המתלוננות לבין היחצ"ן רני רהב ומו"ל "הארץ" עמוס שוקן. העימות החל לאחר ששרי גולן, אחת הנשים שהגישו תלונה נגד קסטיאל במשטרה על הטרדה מינית, שיתפה בפייסבוק פוסט של העיתונאית שרון שפורר. שפורר האשימה בפוסט את רני רהב בהיותו "בריון (...) מאיים על חלשים ממנו (...) מייצג טייקונים שעושקים חלשים (...) מייחצן כבר שנים עברייני מין או סתם עבריינים. רני רהב הוא תופעה שצריך להקיא מתוכנו". שפורר תקפה בפוסט גם את שוקן ואת בעלי הארץ לאוניד נבזלין "על האירועים שבהם הם מסתובבים חבוקים עם רני רהב ונותנים לו לגיטימציה כאילו הכל בסדר".
שוקן הגיב לשיתוף הפוסט של גולן וכתב לה: "ברור שאם רני רהב איים עליך זה נראה לי נורא. שאלתי את רני אם אכן איים עליך. בתגובה הוא שלח אלי את שרשרת ההודעות ששלחת לו ואת תגובתו. אני מציע שתעלי כאן את השרשור המלא של שיחתכם".
בהמשך כתב שוקן לחוקר ומבקר האמנות גלעד מלצר: "גם עבריין זכאי לשירות של עורך דין, של רופא שיניים ובימינו גם של יחסי ציבור, אבל לדעתי בכלל לא מדובר כאן בזה". עוד כתב שוקן: "לא הבעתי אמפטיה לשרי גולן. יש טענה על אונס ולא גיניתי. עכשיו בכלל מתברר שהארץ לא כתב על המתלוננות. יש עוד כרטיסי כניסה שאני צריך לקנות כדי שאוכל לבקש משרי גולן לפרסם את מלוא חליפת הסמסים שלה עם רני רהב כדי שאנשים יוכלו להישען על עובדות?".
גולן פרסמה בהמשך את ההתכתבות עם רהב. על פי צילומי המסך, גולן כתבה לרהב כי היתה "המומה לגלות שאתה היום מייצג את משפחת קסטיאל ובנם האנס הסדרתי אלון קסטיאל. תתבייש לך! יש נגדו יותר מ-6 תלונות מבנות שונות. איך אתה מסוגל לחיות עם עצמך בתור אבא?!? יותר משש עשרה מתלוננות שונות ועוד עשרות בנות שעדיין לא יצאו מהפחד". רהב ענה: "מאיפה הבאת את זה? אני לא מייצג אותו. ועוד אס אם אס כזה ואני אגיש נגדך תלונה במשטרה. חוצפה". בהמשך הסביר רהב מדוע לא הכחיש את הפרסום שהוא מייצג את קסטיאל: "אני לא עונה לשמועות וספקולציות. נכון אני חבר של המשפחה כבר 30 שנה... יש לך בעיה עם זה? אני לא מייעץ למשפחה. אני מקווה שתתנצלי על דברי הבלה (הטעות במקור) שלך". בהמשך השיחה כתב רהב: "חצופה את. שלא תעזי בחיים לפנות אלי. ואני אפעל בדרכי כלפי הוואצאפ המאיים שלך".
לאחר פרסום הדברים כתב שוקן: "טוב עשית שפרסמת. אני חושב שעכשיו ברור יותר לאנשים מה היה בשיחה הזאת". שוקן פנה לגולן וכתב: "ה לא כל מה שיש לי לומר, אבל חשבתי שתביני לבד. בשיחה הזאת לא טרחת לברר אם רהב בכלל מייצג את קסטיאל, אבל הנחת שככה זה כי מישהי כתבה כך. לא נתת לרהב את ההזדמנות לומר לך שאינו מייצג את קסטיאל ובמקום זאת שפכת עליו ישר, בלי היסוס, ערימה של שופכין, נזיפות והטפת מוסר. זה נראה לך סביר? וממתי אמירה של רהב שאם תמשיכי כך הוא יפנה למשטרה היא איום? ממתי בכלל פניה למשטרה היא איום? אולי זה יכול להיחשב כאיום על עבריינים, אך ודאי שאין בזה איום כלפיך. וכל זה באמת לא שייך בשום צורה לעניין העיקרי, אבל בתור עניין צדדי אני שואל אותך אם נכון להודיע ברבים שרהב איים עליך". שוקן צירף לפוסט גם כתבות שביקש לדבריו מארכיון "הארץ" על מנת להוכיח שהעיתון סיקר את פרשת קסטיאל.
כשגולן דרשה משוקן להתנצל על דבריו, כתב המו"ל: "אני צריך להתנצל על זה שאני חושב שעשית עוול לרני רהב שיחסת לו איום עליך, סירבת לפרסם מה היה האיום ורק אחרי שביקשתי ממך לעשות התברר שירדת עליו בצורה קשה ולא מוצדקת (הוא לא מייצג את קסטיאל כפי שאמר לך) והוסיף שאם תעשי את זה שוב (תפני אליו בהאשמות ונזיפות חסרות בסיס) יפנה למשטרה. היות אשה נפגעת אונס לא מקנה לה את הזכות לומר לרהב מה שאמרת, אבל גם אם אומרים את זה בסערת רגש (ואני יכול להבין את זה), ונוצרת שיחה כפי שנוצרה, זה לא מקנה את הזכות לומר רני רהב איים עלי. כי הוא לא". עוד כתב שוקן: "אני לא צריך תעודות יושר מעובדים לשעבר בהארץ".
גם שפורר כתבה לשוקן, אך הוא לא הגיב לדבריה. שפורר ציינה כי ידוע לה לפחות על עוד שני מקרים בהם רהב איים על אנשים, וכתבה בין היתר: "תבדוק בעיתון מה חושבות עליך נשים עיתונאיות עליך ועל בעיית היחס לנשים מעל דפי העיתון". בפוסט תויגו עיתונאים ועיתונאיות רבות מ"הארץ" שבחרו שלא להשתתף בדיון.