אחרי סערות אגאדיר וגולדסטאר, נדמה שעולם הפרסום הישראלי נמצא בשלב מאוד אינפנטילי. נראה שהדבר הכי חשוב כעת מבחינת הפרסומאים הוא "הדיבור": לעשות רעש בפייסבוק בלי להתנצל. במציאות החשוכה הזאת, הקמפיין של "ברנפלקס תלמה" עם דנית זמרת החתונות הוא נקודת אור. דנית, בגילומו המקסים של אילן פלד (תמיד אותה דמות, שתמיד עובדת), התחילה כגיבורת קמפיין משעשע לדגני בוקר דיאטטיים. אנשי משרד הפרסום באומן בר ריבנאי השכילו להבין שברשותם מוצר די מבאס, העיפו אותו לשולי הפרסומת, ויצרו סרטון משעשע שבמרכזו זמרת חתונות כושלת שעפה על החיים למרות העליבות הניכרת בכל הפקה ששוכרת אותה. המוצר, כאמור, מגיע רק בסוף, ודנית משרה עליו את ניחוח הלוזריות וחוסר המודעות שכבר הפך לסמל סטטוס היפסטרי.

כן, הלואי סי. קיי. הישראלי לא נולד בטלוויזיה, אלא במקבצי הפרסומות. הלוזר הגברי של סדרות כמו "רון" ו"השוטר הטוב" לא ממש תופס - משהו בגבריות הישראלית לא נותן לגיבורים לגעת בתהום - אבל עובד נהדר על דנית: אישה (כלומר, גבר מחופש לאישה) מזרחית וקאמפית. כבר שנתיים שאנחנו נהנים לצפות בה קמה ונופלת בהרפתקאות בשקל תשעים. השיא הגיע במסע ההופעות באירופה, בסרטון ארוך מהרגיל שהצליח להציג את דנית בשיאה כמלכת חוסר המודעות. אולי זאת הייתה בעצם אלגוריה מתוחכמת על האנשים הצורכים את הדגנים אותם היא מפרסמת בתקווה לרזות.

עכשיו "תלמה" מוציאים קליפ לשיר "דניז" (שפלד כתב ביחד עם הנרי). הקליפ הוא חגיגה קווירית בסגנון הקליפים של ליין המסיבות הגאה "אריסה", בניצוחה של דנית שהפכה פתאום לסופרסטאר. פחות משנה אחרי מסע ההופעות האירופי, דנית הפכה לביונסה ("תאכלי את הכובע"), והאמת היא שזה די עצוב. העובדה שמדובר בסופו של דבר בפרסומת בולטת דווקא בגלל שקווי הדמיון והמציאות מתחילים להתערבב, ואנשי הקמפיין מבטיחים שעוד נשמע את השיר ברדיו, כאילו דנית היא זמרת חיה וקיימת. כשרואים את דנית רוקדת בכוריאוגרפיה מושלמת ומקצועית, אי אפשר שלא לדמיין את אנשי הפרסום מחככים את ידיהם בסיפוק. דנית הפכה לטאלנט מנוצל.

סיבוב הניצחון שנחת עלינו פתאום היה יכול לבוא דווקא בטוב אם הוא היה גם אקורד הסיום של הסאגה. אילן פלד מיטיב להבין את הז'אנר הלוזרי (אין מצב שהוא לא צופה בסדרה המעולה "הקאמבק"), שבנוי בנוסחה שתמיד עובדת: שפל, שפל, עוד יותר שפל - ואז רגע של ניצחון וחסד. אבל מדובר פה בעולם הפרסום שרוצה לחלוב את הפרה עד שתמות. מה שצפוי לנו מעתה הוא קצב הולך וגובר של סרטוני דנית, שיהפכו יותר ויותר אפיים ואקסטרווגנטיים עד שהיא תשכח שהתחילה ב"חוות בריאותה", ואנחנו נשכח למה אהבנו אותה מלכתחילה. כל מה שצריך כדי לפתור את זה הוא שמישהו ישחרר את דנית מהחוזה הדרקוני שהיא חתומה עליו וייתן לאילן פלד סדרה.