הכותרות
♦ ארבעה עיתונים מסכימים, כאילו יש להם ברירה: אנחנו בדרך לבחירות.
♦ ידיעות מצטט את נחום ברנע בעמוד הפייסבוק שלו: ממשלת נתניהו השלישית סיימה אמש את חייה.
האם הכותרת הראשית של ישר”ה אתמול, “מאמץ אחרון”, הייתה סתם הטעיה מיותרת, שתי מילים בלי בדל אמת מאחוריהן?
♦ כי זה מה שאומרים ביש עתיד (הארץ):
בכירים ביש עתיד הגיבו בחריפות למהלך של ראש הממשלה. לדבריהם, “מדובר בתרגיל מסריח של נתניהו. לפיד הגיע לפגישה שנמשכה שעה אבל ההודעה הוכנה כבר מראש. נתניהו ידע שלא נוכל לקבל את התנאים האלה והוא בעצם גורר את אזרחי ישראל לבחירות”. לדברי בכיר נוסף, “נתניהו היה מוכן עם ההודעה, היא נשלחה לתקשורת ברגע שלפיד יצא מחדרו של ראש הממשלה”. לדבריו, “במשך שלושה שבועות נתניהו אומר שצריך להגיע להבנות ולהידברות, אך למעשה לא היה כאן שום ניסיון להגיע לפשרה”.
♦ הדברים מופיעים גם אצל מתי טוכפלד בישר”ה ואצל בן כספית במעריב, וגם אצל סימה קדמון בידיעות, שמסכמת כך: “אבל הפארסה היא לא רק בפגישה המזויפת שהתקיימה אתמול. הפארסה היא בהתנהגותו של רה”מ. אם החלטת ללכת לבחירות, אדוני רה”מ, תהיה מספיק ישר ותגיד את זה. אל תחפש איך גם ללכת לבחירות וגם שלא יאשימו אותך”.
רוצה לומר, כל העיתונים כותבים אותו דבר, אפילו ישר”ה. המסר ברור, הועבר, נעשה בדרך פרימיטיבית למדי, שלא מתאימה לאדם החכם שנמצא בתפקיד רה”מ. עוד הון תועפות יתבזבז על עוד מערכת בחירות מקרטעת ומבאסת.
♦ תמונות השער בידיעות: נתניהו ובנו ולפיד ורעייתו, כולם במחווה אינטימית, באדיבות פנאי פלוס. אין ידיעות מאחורי שני הפריימים האלו. זהו. התצלום הימיני מקדם את מיזם הגיוס של אבנר נתניהו. חבל שאף זכיין לא חשב לעשות מזה ריאליטי חמודה.
בצילום השמאלי אנחנו מקדמים את תערוכת הצילומים של ליהיא לפיד (איפה? מי? מה? מו? למה? מתי? כמה אנשים שפותחים תערוכת צילומים זוכים לשער של עיתון?), אבל זה התחבר לנו ממש טוב, כי זה יכול להיות גם צילום תמיכה של הרעיה בבעל הסובל, לפני הפגישה עם הבוס.
♦ מתברר שאבנר נתניהו לא היה רק בטיול בקנדה לפני הגיוס אלא גם באמסטרדם, בפסטיבל הבירה. אחחח, ילדי העשירים האלו. מבאס.
לאור פסטיבל הגיוס של אבנר הנה אייטם נחמד על שירותם הצבאי של ילדי הרה”מים.
ובישר”ה עצמו, בראשית (ע’ 5) עמודי החדשות, אחרי שאתמול הייתה הידיעה בטור הרכילות. בטח המשפחה התלוננה על שנדחקה לשער אחורי עם מיטב השמונצעס הרכילותיים.
♦ מתברר שלא רק הארץ איחר לספר על מקור שמו המסתורי של גדי איזנקוט שהוריו עלו ממרוקו. אם התלוננתי עלהארץ, שהעלה את הסיפור שלשום בלילה, מה אגיד על ynet, שהעלה אותו אתמול בצהריים?
אוקיי, יש עוד איזה כלי תקשורת שלא כתב למה קוראים לו ככה כשהוא בא משם? יאללה קדימה. בוא נגמור עם זה.
♦ הישראלית ג’יל רוזנברג שהצטרפה לכורדים בסוריה, לא נחטפה ע”י דאעש.
וכל הניתוח של ג’רוזלם פוסט מיותר לחלוטין.
♦ אחת הידיעות המסויטות שקראתי בימי חיי, כשצמרמורת עוברת בי. רופא התעלל מינית בילדים גוססים מסרטן. איזה תפלץ צריך להיות כדי לעשות את זה.
♦ שימו לב לשם הפופולרי ביותר בבריטניה, ומה ההבדל בינה לבין ישראל.
ממון
♦ המוסף מפרסם את יומן הפגישות של נוחי דנקנר. היומן נחשף במסגרת התיק הפלילי המתנהל בכל הקשור להנפקת אי.די.בי. במסגרת תורת הפרשנות עליה אני אמונה, לא בטוח שאני יודעת לנתח יומני פגישות של טייקונים. לפחות טייקוני נייר, אבל לא מצאתי שם דברים מעניינים במיוחד. כן, הוא נפגש רבות עם ניר חפץ כשזה היה עורך מעריב, כשהעיתון היה בידי דנקנר. כן, הוא נפגש עם שלדון אדלסון. כן, הוא נפגש עם נתניהו.
ובקיצור, עם הצמרת העסקית והכוחנית של ישראל. בין האנשים איתם נפגש מצאתי רק אישה אחת, למשל. ג. יפית. מה, אין עוד נשים בצמרת עולם העסקים הישראלי?
באותו עניין, מהצד השני, תזכורת לכתבה מהמארקר, מאוקטובר האחרון, על פגישותיו של רה”מ, בין היתר עם דנקנר.
צרות בכותרות
אוי, מה יהיה. “בת 100, אבל פצצה” (ע’ 30 בידיעות).
עובדתית, נשאלת השאלה למה הכותרת לא מחוברת למציאות הכתובה.
הכותרת צריכה הייתה להיות בכלל, “בן 100 אבל פגז”.
מח’ הגהת רחוב
יעל שכנאי בפיצוצייה תל אביבית.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
טל שניידר בשמונה הערות קלות לעיכול על הבחירות הבאות.
אמיר זוהר בפוסטה על התנהלותו הכללית של אבי דוביצקי, ציד הפדופילים.
הסיפור המלא יפורסם בבלוג של זוהר ביממה הקרובה.
אודה, מזה זמן אני מסתכלת בעין עקומה על מפעלות הציד. יש משהו לא סביר בדרך בה הוא מושך בקורים, מתחזה ועוד. אני לא אתפלא כלל אם יום אחד יפשפשו במחשבו וימצאו שם חומרים מבעיתים.
מתברר שאני לא היחידה, ובתגובות לפוסט אפשר לראות הגיגים דומים.
לפני פיזור
המקומות והמועדים להקרנת איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?:
ירושלים, תל אביב, חיפה, הרצליה.