הרבנים הראשיים לישראל יצחק יוסף ודוד לאו שלום,
אני שמחה לבשר לכם שמצאתי את האיש שעמו אני מעוניינת להקים בית יהודי בישראל. אנחנו נורא נרגשים, מאוד מאוהבים - אבל גם קצת מאוכזבים. כי בשביל להתחתן בישראל אנחנו צריכים לצאת מישראל, רק כי אתה והגוף שאתה מייצג הופכים לנקמנים כשאינכם מקבלים הזמנה לאירוע.
ובעצם, למה שנזמין אתכם? אין לרבנות שום נוכחות בחיים שלנו. אנחנו מכבדים אתכם, יודעים שיש לכם זכות לחיות על פי דתכם ואמונתכם (גם אם היא נראית לנו משונה ומיושנת), אבל אתם לא מכבדים את זכותנו לחיות על פי דתנו ואמונתנו. אנחנו, למשל, מאמינים שנשים הן לא קניין, אבל אתם שולחים אותי לטיהור במקווה, מעבירים אותי ״הדרכת כלה״ כדי שאבין מהם חיי אישות, וקונים אותי בכתובה; אנחנו מאמינים שלהט״בים הם אזרחים שווי זכויות, אבל אתם לא מאפשרים להם/ן לעמוד תחת החופה כדת משה וישראל ומתייחסים לאהבה שלהם כמחלה ונגע חברתי; אנחנו מאמינים שאם האהבה תיגמר נוכל להיפרד, אתם מקיימים טקס בסגנון ימי הביניים שמשאיר אחת מכל חמש נשים מסורבת גט ונתונה לסחטנות, למניפולציות ולאלימות. תאמינו לי, אני מכירה את זה מקרוב: ההורים שלי התגרשו אצלכם, ואמא שלי תיארה את המעמד כאחד מהרגעים המשפילים בחייה. עכשיו תגידו לי אתם, רבנים יקרים - באיזה ספר כתוב שאימהות אכלו חרא ושיני בנות תחייכנה בנימוס למי שזרק אותו עליהן?
על פי דתי ואמונתי, מי שלא מכבד את אמא שלי, מדכא את האחיות שלי ומעליב את החברים שלי, לא מוזמן לחתונה שלי. בכל זאת, אתם יודעים כמה עולה מנה באירוע, והחברים שלכם ממילא אוכלים לי מהצלחת כבר שנים. למזלכם, אני יכולה לפרנס אתכם כי במקום לצעוד יחפה במדבר בדרך לביתו של בעלי שפדה אותי מאבי בתמורה לגמל, אני יוצאת לעבוד. ולמרות הבחירה המשונה שלי לפרנס את עצמי ולשלם מסים, בלי הרבה זמן פנוי להדרכות מטעמכם על איך להיות ״אישה תקינה״, יש מי שהסכים להיות לי לאיש.
והנה הבעיה: הוא אמנם הסכים, אבל אתם תפסתם בעלות על הנישואין ואנחנו יכולים להתחתן רק בדרך שלכם. אז מה אם זה לא מתאים לנו, אז מה אם זה לא בדיוק מסתדר עם היותנו אזרחים במדינה דמוקרטית. לו היה מתקיים משאל עם בעניין, יתכן שהייתם נאלצים ללמוד לחלוק את המשבצת שאתם כל כך נהנים לתפוס: בתחילת החודש פרסמה עמותת חדו״ש (לחופש דת ושיוויון) סקר עדכני בנושא מעמד הנישואים בארץ, שהעלה כי 55 אחוזים מהציבור היהודי ו-81 אחוזים מהחילונים מעוניינים באלטרנטיבה של נישואין מחוץ לרבנות. גם בסקר דומה שערכה העמותה בספטמבר 2016, הביעו 74 אחוזים מהנשאלים עניין בטקס חתונה שוויוני שבו מתאפשרת ענידת טבעות הדדית וכתובה בעלת התחייבויות שוות בין בני הזוג. יותר ממחצית מהציבור מבקש שלא תכניסו את הדת למקום הכי אינטימי, אבל אתם נתקעים לנו במאורע כמו לירן חולצה אפורה, ושולחים את כל מי שרוצה קצת אחרת מכם לנתב״ג.
בן זוגי ואני נשלוף בקרוב את הדרכונים, כבודם, ונחליף נדרים על אדמה זרה. לא הגוף החולה שבראשו אתם עומדים ולא המדינה שאותה אתם מנסים לנכס לעצמכם בבלעדיות – אף אחד מהם לא ינגוס לנו ברגע הזה, שגם עבורנו החילונים, לא תאמינו, הוא רגע קדוש ומקודש. לא אתם תקבעו לנו על אילו יסודות ייבנה ביתנו המשותף, כי אנחנו מאמינים ביסודות איתנים, ליברליים ושוויוניים שמכניסים הביתה אור. ואתם? אתם תריסים מוגפים, חדרים אטומים, נציגי תקופת האבן שמתעקשים להשליט כאן עולם ישן רק לשם שליטה פוליטית. ולמה אנחנו צריכים לשלם את המחיר? עדיף כבר לשלם על כרטיסי טיסה.
mako תרבות בפייסבוק