היוש יהודה,

רק כדי להבהיר, אני לא לוקח צד. אני כמו שוויץ – נייטרלי. או יותר נכון כמו פפואה ניו גינאה – לא קשור בכלל למה שקורה. לא אכפת לי מהחתונינט. לא רוצה לראות תמונות של הסלבס שהגיעו לחתונה שלה עם כיתובים כמו "יובל שרף בשמלה מאממת" או "ציון ברוך חתיכי עצובי". לא מעוניין להסתכל על החתן והכלה ממטירים חיוכים על אורחי הכבוד של האירוע – צלמי הפפראצי – שאורבים בכל פינה, מאחורי סידורי הפרחים, ליד החופה, בתוך העוגה. אני מניח שגם אתה מרגיש כמוני, גם אם מסיבות קצת אחרות.

אני בעיקר מובך בשביל נינט. מובך כי האירוע שאמור להיות הכי אישי בחייה, הפך להכי ציבורי. מובך כי כצופה מהצד, שום דבר בחתונה הזאת לא נראה לי אמיתי. הכל קרקס יח"צני מתוזמר היטב, הצגה אחת גדולה שנועדה להראות לכל עמך ישראל שהמאמי הלאומית שגידלנו ורוממנו, הדבר הכי קרוב שיש לנו לקייט מידלטון, סוף סוף שמה על עצמה טבעת. ועוד איזו טבעת! וואי וואי, עם יהלומים והכל. הרי כל סיפור סינדרלה נגמר בחתונה, ומהי נינט אם לא סיפור הסינדרלה האולטימטיבי? הנערה השמנמנה מקריית גת עם קול הפעמונים, שהפכה לנסיכת הרוקנ'רול של ממלכת תל אביב. יותר הפי אנד מזה לא יכולנו לבקש.

נינט טייב (צילום: ברק פכטר)
אישה נשואה, מאמי | צילום: ברק פכטר
החלטתי לכתוב דווקא לך יהודה, כי איך אומרים? יצאת גבר. בזמן שכולם צוהלים כשוטי הכפר בגלל החתונינט, אתה דווקא מככב בסדרה חדשה בשם "איש חשוב מאוד", שכבר הספיקה לגרוף המון ביקורות חיוביות ובצדק. מדובר בסדרה שהיא כל כך זרה לנוף המקומי, שלצפות בה זה כמו להיתקל בקרחון באמצע כביש הערבה. כמעין נבואה שהגשימה את עצמה, בסדרה אתה מגלם את עצמך אחרי פרידה מתוקשרת מהחברה הסלבית שלך, שעזבה אותך לטובת גבר אחר. זו ללא ספק ההופעה הכי מרשימה שלך שנתקלתי בה על המסך, הופעה שמוכיחה שאתה לא סתם "ערס טיפש", לדבריך, אלא אחד השחקנים המוכשרים שצמחו פה. ובכלל, המשחק בסדרה מצוין, וגם התסריט מעולה והצילום משובח.

מה שהופך את הסדרה הזאת לטובה באמת זה הממד הרפלקסיבי שבה, האופן שבו היא מספקת לנו הצצה אל מאחורי הקלעים של מופע המציצנות שנקרא עולם הבידור הישראלי, וחושפת אותו במלוא זיופו. כבר בתחילת הסדרה אנו לומדים שמאחורי התדמית הנוצצת של הכוכב, מסתתר אדם שבור וחרדתי שנוטל סמים באופן כפייתי כדי להתמודד עם התמוטטות העצבים המתמשכת שהוא חווה. אנו רואים את הסוכנת שמנווטת אותו בין כתבי רכילות לצלמי אופנה לאירועים יח"צניים של ילדים חולי סרטן, את צלמי הפפראצי שחושבים שהם החברים הכי טובים שלו, את הבחורות שמנסות לגנוב קצת מאור הזרקורים ואת המעריצים שפעם היו מבקשים חתימה והיום דורשים סלפי, או שהם יעלו סטטוס זועם לפייסבוק.

יהודי חיובי (צילום: רוני כצנלסון, יחסי ציבור )
אותו סיפור סינדרלה שראינו כבר אלף פעמים | צילום: רוני כצנלסון, יחסי ציבור
הסדרה הזאת היתה יכולה להיות טקסט ביקורתי נוקב שחושף את תרבות הבידור במערומיה, אבל אז, בפרק הראשון, קורה משהו מדאיג. אתה פוגש את רונה, מלצרית וסטודנטית לספרות אנגלית שמגולמת על ידי אלמה דישי המקסימה, ופתאום הכל נהיה ברור. זאת סדרה על סלב מיוסר שמרגיש שהזיוף נוטף מחייו, עד שהוא מתאהב במלצרית ענייה ולומד לחוות דרכה את החיים ה"אותנטיים". היא, כמובן, נופלת שדודה לרגליו ושוכבת איתו פעמיים כבר בפרק הפיילוט, וזאת למרות שהוא גרם לפיטוריה וקרא לה, באגביות מוחלטת, "כלבה" ו"זונה". במילים אחרות, האם מדובר שוב פעם באותו סיפור סינדרלה ישן נושן שכבר ראינו אלף פעם, מ"פלאשדאנס" ו"מיס פטיגרו" דרך "יפה בוורוד", "יפה במנהטן" ו"אישה יפה" ועד החתונינט? אפשר רק לקוות שהסדרה לא תיפול למלכודת הזאת, ושהעונה הראשונה לא תיגמר, חס וחלילה, בחתונה.

שלך בידידות,

ארי.