תחרות הזמר הבינלאומית הסתיימה, והגיע הזמן לתחרות החשובה באמת: מי הפוליטיקאי שהצליח להשתמש בזכייה של נטע ברזילי לתועלתו הפוליטית בצורה הטובה ביותר? יש לא מעט מתמודדים על התואר הנכסף, אך לפני ההצבעה, הבה ניזכר בכל הביצועים שהיו לנו עד עכשיו:

מינוף מס' 1: "בפרצוף של ה-BDS"

מבצע: נפתלי בנט

בנט הגיש ביצוע קשוח ועצבני, עם רכיבה על מרמורי אויבינו: לעג לאנשי ה-BDS ש"באבל הלילה", עקץ בגבריות עמוד אנטי-ישראלי ושיתף תמונה של דגל ישראל ברגע הזכייה. לא סתם פטריוטיות, אלא אצבע בעין, מה שעוזר למתג אותו בתור הבחור שלא כדאי להתעסק איתו. 

בונוס פטריוטיות: אימוג'י של דגל ישראל, אזכור ירושלים.

ניקוד השופטים: 8

מינוף מס' 2: "סחבקית בכיכר"

מבצעת: תמר זנדברג

זנדברג נתנה שואו מושקע במיוחד - לא הסתפקה הציוץ אלא הגיעה בכבודה ובעצמה לכיכר רבין כדי לחגוג עם כולם, ולמנף את זה לשני פוסטים שמוציאים אותה אחת מהחבר'ה. 

בונוס פטריוטיות: אימוג'י של דגל ישראל, אזכור ירושלים.

ניקוד השופטים: 6

3. מינוף מס' 3: "צעיר לנצח"

מבצע: אורן חזן

כרגיל הביצוע הכיפי של הערב שייך לאורן השובב, שעוד לפני התחרות שיתף סלפי עם נטע וסרטון של עצמו בתור נטע מבצע את TOY. אחרי הזכייה הזדרז למנף עם פוסט מרים לישראלית היפה ולא שכח את האצבע בעין - "שתפו וביחד נראה לעולם", שיידעו מה זה הכולירות.

בונוס פטריוטיות:  אזכור ירושלים, אזכור התפוצות.

ניקוד השופטים: 9

 מינוף מספר 4: "מה ששלי שלי"

מבצעת: שלי יחימוביץ'

שלי מביאה במינוף מתוחכם שמפרגן לנטע, למדינה ולירושלים הבנויה, אך שימות לב לסופרלטיבים: "תכונות של מנהיגה... נותנת כוח לאנשים... פורצת דרך..." יחימוביץ' מנסה לרמוז בעצם לעצמה, ולכך שהגיע הזמן שאישה חזקה תיקח את המושכות. וכמובן לעמיר פרץ ובוז'י הרצוג הגאונים.

בונוס פטריוטיות:  שימוש בביטוי המלא "בשנה הבאה בירושלים הבנויה", התחלת הפוסט במילה ני-צ-חון.

ניקוד השופטים: 4

 מינוף מס' 5: "שרעפי לילה נוגים"

מבצע: יאיר לפיד

לפיד לא מסתפק במינוף-איחולים פשוט אלא משקיע בליריקס וכותב טקסט פיוטי על "שתי הפנים של הישראליות". כך הזכייה של נטע הופכת להתגשמותו עלי אדמות של המושג "מרכז", והיא מעידה על כך שאנו זקוקים למנהיג שהוא גם וגם: גם יום ירושלים, וגם יום יאיר. 

בונוס פטריוטיות: אזכור יום ירושלים, התלהבות מטקס פתיחת השגרירות, וחיילי צה"ל ששומרים עלינו בשלוש חזיתות בו זמנית אמן!

ניקוד השופטים: 5

 מינוף מס' 6: "כפרה כפרה כפרה"

מבצע: בנימין נתניהו

מרגע שביבי גילה את הביטוי "כפרה עלייך" הוא לא הצליח להפסיק. "כפרה עלייך", צייץ. "את כפרה אמיתית", פיסבק. "יש לי רק שתי מילים להגיד לך", הודיע לנטע בשיחת הטלפון, וההמשך ידוע. חלקנו ציפינו למינוף קצת יותר מקורי ממאסטר המינופים, אולי קצת אדג', עקיצה לשמאלנים, משהו, אך נותרנו עם מינוף בינוני וצפוי עם קאצ'פרייז יחיד. ולא נשכח את פאדיחת התרגום של ווינדוז.

בונוס פטריוטיות: אימו'גי של דגל ישראל, אזכור ירושלים.

ניקוד השופטים: 3

 

מינוף מס' 7: "איזה מין שיגוע"

מבצע: אבי גבאי

לאחרונה אבי גבאי החליט אף הוא להיות מצחיקול, והזדרז לנצל את תופעת נטע לצרכי מערכון היתולי כבר בשבוע שעבר. בנוסף למינוף הוויראלי, הוא הוסיף גם פוסט ברכה לאחר הזכייה וכרך יחדיו פמיניזם, קבלת האחר ויום ירושלים. 

בונוס פטריוטיות: הסברה, יום ירושלים.

ניקוד השופטים: 7

 מינוף מס' 8: "המהמר"

מבצע: משה כחלון

גם כחלון הלך על מינוף בצורת מערכון היתולי, בו הוא צופה בקליפ של נטע ואומר "לופר". אחרי הזכייה הוא לא ממש השקיע במינוף, רק מיחזר את המערכון והוסיף חצי משפט. נטו כחלון מה שנקרא.

בונוס פטריוטיות: אימוג'י של דגל ישראל, אזכור ירושלים, אזכור השגרירות.

ניקוד השופטים: 2

מינוף מס' 9: "אני לופר?!"

מבצע: יצחק הרצוג

פתיחה מבטיחה, אהבל המשך מינוף צנוע ומשעמם. הרצוג הולך על ה"כפרה עלייך" השחוק והמסתחבק, ולא מצליח להלהיב את הפיד. אלה לא השעות שלו.

בונוס פטריוטיות: שימוש בביטוי "עם ישראל", אזכור יום ירושלים.

ניקוד השופטים: 1

מינוף מס' 10: "יש חגיגה"

מבצעת: מירי רגב

בתור שרת התרבות, למירי רגב יש את הכלים למינוף המושלם. הרי מוזיקה זה תרבות, לכן זכייה של נטע היא הישג של רגב. והיא הולכת על כל הקופה: פגישה מצולמת עם נטע, שהופכת לקליפ ערוך עם הביצוע מהגמר, והצילום מתוכה הופך לפוסט אחרי-הזכייה, עם טקסט שמשייך את הזכייה לחגיגות ה-70 שנה לישראל, שרגב אחראית עליהם, ולבסוף פוסט-מונולוג שמחבר בין הזכייה, העברת השגרירות ויוםירושלים, והצהרה כי היא כבר שוקדת על ההכנות לקראת האירוויזיון של השנה הבאה ותעדכן אותנו על התקדמות ההפקה כבר בשבועיים הקרובים. דוז פואה!

בונוס פטריוטיות: אזכור ירושלים, אזכור יום העצמאות, אזכור שחרור ואיחוד ירושלים.

ניקוד השופטים: 12