עם חזרתה למוטב, היה לה חשוב להבהיר, באמצעות עורכת הדין שלה, שבניגוד לפרסומים, היא אינה סכיזופרנית וגם לא נוטלת תרופות פסיכיאטריות משום סוג. לא ברור למה היא חושבת ששפיות הוא קו הגנה טוב יותר להתנהגות שלה לפני האשפוז, אבל בינתיים נשמח בשמחתה ונקרא לאופרה להרים את הכפפה ולתעד את החזרה שלה לחיינו כמה שיותר מהר.
ועוד קצת בענייני "משחקי הכס" - אם פחדתם שאתם לא מצליחים לעקוב אחרי העלילה כמו שצריך, חכו עד שתשמעו אותה מאנשים שלא ראו את הסדרה.
הרבה כבר נכתב על פרסומות לצעצועים שפונות לבנות, לעומת אלה שפונות לבנים. ואכן, ההבדלים המגדריים הם בולטים, מכעיסים, וגם יאדה יאדה יאדה. אם לא השתכנעתם מהטיעון הריגורוזי הזה, תנו מבט על המיקסר של פרסומות הבנים/בנות, שלוקח את האודיו מפרסומת לבובת פיראט ומדביק אותה לויז'ואל של תנור אפיה ורדרד. אפשר לבחור ממלאי קטעי הוידאו שמוצעים, וליהנות מהמאש אפים הביזאריים שאמורים גם להעביר את הנקודה החינוכית, ועושים זאת היטב. הבונוס - קולות המלחמה שנשמעים כשמאכילים את בובת התינוק בחלב מפלסטיק, נאמנים בהרבה לחוויה של כל אם צעירה וחרדתית, ובכך מדגימים את ההוויה הנשית האולטימטיבית אפילו יותר מ"מאמאלנד".
מעדיפים מעיים נשפכים על חצאיות עיפרון? יש גם אפליקציה דומה למתים המהלכים
וגם:
אם עוד לא ראיתם את ג'ון האם מתחרה בתכנית הכרויות בניינטיז, אז אני לא מבינה למה יש לכם אינטרנט מהיר. כאן הוא מתייחס לפנינת הארכיונים הזו, ואל דאגה – הוא מודע לחלוטין להיותו דוּש גמור.
לכבוד הדיבורים על סרט המשך, שככל הנראה יאכזב את כל מי שנולד בשנות ב-80 וצפונה, הנה 7 עובדות שלא ידעתם על הגוניס.
כולנו יודעים לאילו מקומות אפלים יכולים להגיע ציירים מתוסכלים. אבל אולי למישהו יש ביקורת בונה יותר על הפורטרטים שג'ורג' בוש מצייר של כלבלבים ומנהיגי עולם? מסתבר שכן.
עוברים ללמידה משמעותית: כל המחזות של שייקספיר בקומיקס קצר ופשוט.
פרוייקט ששותל עטיפות אלבומים איקוניות בגוגל סטריט וויו. זה יפה.
בפינתנו השבועית לטינאייג'ר החרדתי: שוקלים אם כדאי לכם לצאת הערב? תנו למוריסי לפתור את הבעיה עם התרשים האולטימטיבי לקבלת החלטות על פי שירי הסמית'ס.
בפינה לטינאייג'רית ההורמונאלית: גיפים שמראים כמה ג'ס מבנות גילמור היה חתיך.
ובפינת נישת הנישות: איך וולטר ווייט, גולום ועוד גיבורי תרבות בדיוניים היו נראים בתור ציור ביזנטיני.