אב השנה
אירלנד בולדווין הגשימה חלום שמקונן בליבה של כל וואנאבי ליז למון: להיות הבת של אלק בולדווין. מדובר בדמות האב המושלמת: מבוגר, סמכותי ועם דירה בניו יורק. והבונוס: הוא מגיע עם דמות הדוד האולטימטיבית – סטיבן בולדווין – איש שהוא ההתגלמות האנושית לאימוג'י קריצה עם לשון בחוץ. עד כה – מושלם. החיים של אירלנד הפכו קצת יותר קסומים השבוע כשהיא נצפתה מבלה עם בן האצולה האיטלקי טאו רוספולי, שמלבד היותו נצר לנסיכות כלשהי הוא גם במאי תיעודי, וכמובן חתיך. כדי להוסיף על כדור המוצרלה העסיסי הזה, מיד לאחר המפגש, שתועד על ידי הפפראצי, אירלנד בולדווין קיבלה סמסים אבהיים מאבא שלה, שירד לחייה ובירר אם הם בדרך לחתונה ואם עליו להיערך לקראת הפיכתו לסבא. היא מצדה השיבה שיהיה מדובר בעיבור פלאי מכוס קפה. אין מה להגיד, דו שיח אב-בת חלומי. מסוג הדברים שלגמרי גורמים לך לשכוח מהפעם ההיא כשהיא הייתה בת 11, והוא השאיר לה הודעה קולית בה הוא צורח שהיא חזירה מטומטמת וחסרת התחשבות, כי היא לא ענתה לו בשבע וחצי בבוקר. אב השנה. נכון ל-2015, לפחות.
צחוק מעבודה
טרבור נואה, לא ילך לך. אף אחד לא יאהב אותך. משהו בפרצוף שלך פשוט לא מאפשר לצופי "דיילי שואו" לחבב אותך. למעשה, הפרצוף הזה עושה את הבלתי יאמן ומוציא מנאמני התכנית הליברלית תחושות אפלות של שנאת זרים ופטריוטיזם עיוור, כשהם מתרצים את הרגשות השליליים כלפיך בעובדה שהגעת זה לא מכבר מדרום אפריקה והשתלטת על עבודה כל-אמריקאית ששמורה לילידים שאכפת להם מהמדינה ומגורלה. טוקבקים על טרבור מאשימים אותו בכך שאכפת לו רק מהצחוקים, ושהוא לא רואה את השליחות הפוליטית שמגיעה עם תפקיד מנחה ה"דיילי שואו".
כדי להוסיף על השנאה שנושבת כלפי הראש העגול הזה, עכשיו נואה מואשם בגניבת בדיחות. ולא סתם – אלא בגניבה מדייב שאפל, אייקון אמריקאי של ממש. בקטע סטנד אפ שהופיע איתו נואה לאחרונה, הוא שחזר כמעט אחד-לאחד קטע מפורסם של שאפל מ-1998, שמדבר על גזענות אמריקאית. אמנם גזענות היא דבר אחד שהמולדת של נואה יכולה להתגאות בו, אבל נראה שגם כאן הוא לא מסתפק בשלו ומתחזר על דבר נוסף ששמור לאומה האמריקאית. כאן תוכלו לראות את הקטע המקורי של שאפל, שמתאר סצנה דומה ביותר של מפגש עם גזען דרומי שמברך אותו ב"גוד אפטרנון ניגר", מפגש שמאפשר לשאפל להגדיר את עצמו כמומחה לזנים של גזענות, כפי שיש מומחים ליין, וכ-20 שנה מאוחר יותר, מאפשר לנואה לפאר את עצמו כבעל אותה מומחיות בדיוק. צירוף מקרים? גניבה בהיסח הדעת? רשעוּת דרום אפריקאית טיפוסית? ניתן לטוקבקיסטים לשפוט.
נשמה, למה את לא מחייכת?
מהאנשים שהביאו לכם את הגלריות "נשים מבואסות בתולדות האמנות" ו"נגני תוף-מרים נוגים ביצירות אמנות", מגיע האוסף מעורר המחשבה "נשים אומללות רוקדות באמנות המערב". ובאמת נשאלת השאלה – איך הגעתן למצב הזה? מי ריסק לכן את הלב, ואז הכריח אתכן לדרוך על השאריות שלו בפיזוז משונה? האם ההבעה הזו היא תוצר של עמידה באותה התנוחה במשך שעות בעוד האמן מנסה להעביר את הסיטואציה לקנבס, או שכל היצירות האלה מתעדות חבורות של בנות בחתונה של חברה טובה, כשהן מתעקשות למלא את חובתן ולשמח את הכלה בכל מחיר? "להרים" מעולם לא נראה משא כבד כל כך.
וגם:
*מצאנו את הדאנס מוב שעובד עם הכל. אם אתה שלד
spooky scary skeletons pic.twitter.com/CrwBkmeRVN
— dancing skeleton (@skeletontunes) October 4, 2015*ג'ניפר לורנס לא סבבה עם זה שהיא קיבלה פחות כסף מהקולגות הגברים
*המשחק שדואג שתשמרו על "מלקולם באמצע"
*הסתיו הגיע. כמה זמן תבזבזו על טלוויזיה העונה? המחשבון של וולצ'ר יחשב את חייכם אחורנית
*תגידו היי לסדרת ההמשך ל"החתונה של החבר שלי"!
*בעוד שבוע נציין סוף סוף את תאריך היעד של הדלוריאן ב"בחזרה לעתיד 2". בינתיים דוק ומארטי נפגשים לקפה ופקס בפרסומת לטויוטה
*המאש-אפ בין ג'ימי סטיוארט לסרטי קובריק הוא גרסא חתיכית במיוחד של "איט פולואס"
*המתכון המושלם: כשהשף השוודי שר (ורוקד) את שנדליר