אנדי וורהול היה זה שטבע את הביטוי "15 דקות תהילה", וטען כי בעתיד, כולנו נהיה מפורסמים ל-15 דקות. לפי מחקר חדש, אנדי וורהול טעה. המחקר, שהתפרסם במגזין American Sociological Review, טוען כי פרסום לא נעלם כל כל מהר, ברגע שאתה הופך למפורסם, אתה גם נוטה להשאר כזה.
"לפרסום יש המשכיות חזקה, גם בבידור וטלוויזיה". המחקר מבוסס על 2200 מקורות חדשותיים שנאספו בתשע השנים האחרונות, רובם אמריקאיים. ניתוח השמות שצצו במקורות האלה גילה כי אפילו בתחומים שנשלטים על ידי טרנדים, הייפ וטעם משתנה, כמו תרבות בידור ואופנה, קיימת יציבות בכל הנוגע למפורסמים.
האירועים המתרחשים בחייהם של אנשים מפורסמים, גם אם הם כבר לא במרכז תשומת הלב, נוטים לעניין את הציבור. "כשאדם שפעם היה אנונימי מעורב באירועים המעוררים עניין ושיח ציבורי, אנחנו נוטים להינעל על השם שלו, ונראה לנו טבעי לשמוע עליו עוד". כמובן שהאירועים האלו צריכים להתרחש על פני תקופה מסויימת, לא כל אחד שהתארח בתכנית בוקר יהפוך למפורסם. אבל ברגע שהאדם נחקק לנו בתודעה, התקשורת נוטה לספק לנו את המידע הנוסף עליו, וכך להגביר את פרסומו של אותו אדם.
מה זה אומר לגבי הסלבריטאים אצלנו? ובכן, כנראה שיושבי "האח הגדול", או לפחו אלו שיישארו בבית מספיק זמן, יכולים להישאר בסביבה לא מעט. אבל אי אפשר שלא לתהות אם המחקר הזה מפספס לא נקודה חשובה – יכול להיות שאנשים שהתפרסמו והפכו לסלבריטאים, לא נשכחים כל כך מהר כי הם מתאמצים להישאר בתודעה ויעשו הכל בשביל זה?