"כמובן שאין שמחה לאיד במוות ואין צורך לחגוג את מותו של אף אחד", הסביר ברגותי שעלה לשידור לאחר שידורה של כתבת יומן שסקרה את תחנות חייו של שרון מתקופתו כגנרל ועד ראשות הממשלה, "אבל אני מוכרח לומר שאריאל שרון לא השאיר זיכרונות טובים אצל הפלסטינים. הוא היה אחראי לפלישה הנוראית ללבנון ב-1982 וגם הואשם על ידי בתי המשפט בישראל בטבח סברה ושתילה שגבה את חייהם של אלפי פלסטינים. הוא היה אחראי אישית לפריצתה של האינתיפאדה השנייה כשביקר במסגד אל אקצא בירושלים ו"הרג" באופן מעשי את הסכמי אוסלו. אבל הפשע הגרוע ביותר שלו בעיניי בתקופתו כראש ממשלה הייתה הפלישה השנייה לעזה (מבצע "חומת מגן"), כשהורה לצבא הישראלי להיכנס לגדה המערבית, הרג מאות פלסטינים וביסס מחדש את הכיבוש. בנוסף הוא גם אחראי להתנקשות בנשיא ערפאת, כך שבסך הכל היה מדובר בעבר אלים מאד ובכישלון לעשות שלום עם הפלסטינים".
מנחת המשדר, ליז דוסט, ניסתה להקשות על ברגותי כששאלה אותו אם הסטטוס קוו בין ישראלי והפלסטינים היה שונה במידה ושרון היה עדיין בשלטון. "אני בספק גדול אם שרון היה מסוגל לעשות שלום אם היה חי היום", השיב ברגותי. "ההתנתקות שלו מעזה, שנעשתה בלי הסכם, הרסה את האחדות הפלסטינית. הוא לא סיים את הכיבוש, רק ארגן אותו מחדש בכך שעזה נצורה מהים, מהאוויר ומהיבשה ומנותקת מהגדה המערבית. הוא היה אחראי לפשעים נגד האנושות שנעשו בפקודתו". מיד אחרי שברגותי סיים את דבריו עלה לשידור זלמן שובל, שגריר ישראל באו"ם לשעבר, שבחר להתמקד בהצלחותיו של שרון כמנהיג ומפקד.
