מהפכות גדולות מתחילות לפעמים לגמרי במקרה. יום אחד אולי נוכל לומר את זה גם על המעבר של "זבנג!", סדרת הקומיקס המיתולוגית של אורי פינק, מדפי העיתון לפורמט של סרטונים ויראליים ברשתות החברתיות. הפתח למהפכה הזו נוצר השבוע כשסרט קצר של שני סטודנטים לאמנות עשה את דרכו אל הפייסבוק והעלה רגשות נוסטלגיים בכל מי שגדל על דמויות כמו "גילי מגעילי" וגברת זעפני.
מתן קוז'יקרו (29) ואתי נמר (26), הכירו לראשונה לפני שלוש שנים במסגרת לימודי אנימציה במחלקת האמנות של בית הספר מנשר בתל אביב. השניים צוותו יחד לראשונה לפרויקט הגמר של השנה השלישית (מתוך ארבע) הלימודים והבינו מיד שמדובר בקשר מיוחד. "בתחום האנימציה העניין של עבודת צוות קריטי מאד להצלחה ובמקרה שלנו זה נעשה בצורה הטובה ביותר", מספרת נמר, "הייתה שם המון תקשורת, הקשבה והבנה".
הרעיון הראשוני הגיע מקוז'יקרו, שמגדיר את עצמו כמעריץ גדול של זבנג. "לא הייתי ילד שגדל על גיבורי על וקומיקס, דברים כאלה פחות מדברים אלי", הוא מבהיר, "דווקא בגלל זה מאד התחברתי לזבנג. זה התעסק בבעיות של החבר'ה 'הגדולים והמגניבים' ובתור ילד בן 9-10 זה החלום שלך". היוזמה להפוך את הקומיקס לאנימציה נולדה אצל קוז'יקרו כבר בגיל 12. במסגרת עבודה בבית הספר שעשה על קומיקס הוא פנה לפינק ושאל מדוע אין סדרת אנימציה לזבנג? "פינק ענה שפשוט אף אחד לא הרים את הכפפה ויזם מהלך כזה".
17 שנה חלפו מאז אותו ראיון ועד לרגע שבו קוז'יקרו עצמו בחר להרים את הכפפה. "לקראת סוף הסמסטר הראשון של שנה ג' כבר התחילו לדבר אתנו על פרויקט 'מחווה לאמן'. ממש הגישו לי את זבנג על מגש של כסף". כשנודע לנמר על הפרויקט החדש של זבנג, היא הציעה לקוזי'קרו להצטרף אליו והשניים יצאו למסע של 4 חודשים אינטנסיביים. "התחלנו את התהליך בכך שהוצאנו את הספרים מהארכיון הפרטי של מתן והתחלנו לעבור על הסיפורים. היה חשוב לי למצוא סיפור שיציג כמה שיותר דמויות מהסדרה, אבל שאפשר יהיה להתחבר אליו גם מבלי להכיר את העולם במלואו".
אחרי שבחרו בסיפור המושלם, פנו השניים לפינק וביקשו אישור להשתמש בקומיקס. אחרי שקיבלו את ברכת הדרך, מיהרו לרתום את החברים מהלימודים לדובב את הדמויות השונות. "מבין כל האנשים שמשתתפים בסרט רק נתאי, שמדובב את גל, למד משחק", מסביר קוז'יקרו, "כל השאר הם חברים שלומדים איתנו בשכבה. גם אני ואתי עשינו תפקידים קטנים כל אחד. אני דיבבתי את גולן והיא את הזקנה החביבה שגל עוזר לה לחצות את הכביש.
על אף שחלק מהמרצים בבית הספר העבירו ביקורת על הסרט (בשל הטענה כי הוא לא מבוסס על רעיון מקורי), המשפחה והחברים לכיתה קיבלו את התוצאה בהתלהבות גדולה. לאחר מכן שיתפו השניים את הסרטון בעמוד הפייסבוק של mako וזכו באחת למבול של תגובות מהגולשים. "החשיפה הייתה עצומה והביקורות המפרגנות היו שוות את כל העבודה הקשה והלילות חסרי השינה שעברנו", מסבירה נמר. על פי קוז'יקרו צפו עד כה למעלה מ-100 אלף איש בסרטון של השניים.
אורי פינק עצמו התלהב מאד מהפרויקט של השניים ופרסם אותו בעמוד הפייסבוק האישי שלו. "הופתעתי מאד לטובה", סיפר פינק בראיון ל-mako, "מתן קלע כל כך במדויק לרוח הדברים בזבנג גם בתנועה, גם בקולות וגם בקצב. כאילו שהוא נכנס לי לראש וצייר את מה שהוא רואה שם".
בתשובה לשאלה האם יסכים לשתף פעולה עם סרטונים נוספים בעתיד, השיב פינק: "כל מה שעשיתי בפרויקט הזה היה לומר: 'אין בעיה מתן, לך על זה'. אני מקווה מאד שמדובר רק בהתחלה".
