לפני שבועיים פרץ גנב לרכבה של שדרנית הספורט שרון פרי, בזז את הטלפון הנייד שלה והפיץ מתוכו תמונות אינטימיות שלה לחרמני הארץ המריירים. כרגיל במקרים של גניבת והדלפת תמונות עירום של ידוען, ממרומי הג'ניפר לורנס עד תחתיות הגילי מוסינזון, התעוררו כל הנודניקים הרגילים שהכריזו שזו לגמרי אשמתה, כי מי שמע על בנאדם פרטי שמצטלם באופן פרטי במכשיר הפרטי שלו ומשאיר אותו בבית הפרטי או הרכב הפרטי שלו? ברור שמגיע לה שישדדו אותה ויהפכו את החזה שלה לשומר מסך במחשב של כל המדינה. הרי אם היא לא חיה לפי קוד הצניעות הספציפי שלנו אזי היא ממילא פושעת מין שראויה לעונשה. לשיטתם של הנודניקים, זה אפילו לא עונש, אלא סוג של צדק פואטי: התנהגת כמו שרלילה והצטלמת בלי חולצה? נעשה ממך פורנו עד הסוף ונתלה את הווטסאפ שלך במוסך.
בפמיניסטית קוראים לזה "האשמת הקורבן". עודד ירון כתב בזמנו ב"הארץ" שפרי "לא אשמה שאיזה מניאק גנב לה את הטלפון והפיץ את התמונות שלה, אין חוק שאוסר על צילום בעירום". כשגונבים ממישהי תמונה אישית נמצא מי שיזנק להגנתה בגבורה. אבל מה קורה כשגונבים למישהי חפץ אישי כמו טבעת נישואים? ובכן, במקרה הזה מדובר בלא פחות מאשר התגלמות "פניו של הצדק". טא-דא.
בתחילת השבוע פרצו גברים חמושים לחדר המלון הפריזאי שבו שהתה כוכבת הריאליטי קים קרדשיאן, ובאיומי אקדח כפתו אותה, נעלו אותה בחדר האמבטיה ושדדו את תכשיטיה. כמו תמיד, התעוררו ברשת כל מטקבקי ה"זה מגיע לה, אם היא מצטלמת עם טבעות יקרות שלא תתפלא ששודדים אותה", ואפילו מעצב האופנה קרל לגרפלד בישר בראיון ש"אי אפשר להציג את כל העושר שלך, ולאחר מכן להיות מופתעים כאשר אנשים רוצים לחלוק את העושר הזה איתך". עד כאן מדובר במצעד הקריפים הרגיל שרוקד על הדם. אלא שאז הצטרפה אליהם, הפלא ופלא, העיתונאית רוני בר בטור דעה צדקני שפורסם ב"הארץ" ואותו ניתן לאמלק פשוט במשפט "מגיע לה, לזונה העשירה".
"לבי יוצא אל כוכבת הריאליטי שנפלה קורבן למעשה אלים ומפר שלווה", כתבה בר. "אין זה מוסרי לתקוף כך אדם בביתו. אך האם מוסרי להחזיק בטבעת ששווה 4.5 מיליון דולר?". אל תטעו; "האם זה מוסרי להחזיק בטבעת יקרה" היא לא רק תהייה פילוסופית תמימה. זו הנחת היסוד שבהמשך מובילה את כותבת המאמר לחון את חמשת הגברים האלימים שתקפו, כפתו ושדדו את קרדשיאן, ולכנות אותם בחיבה "רובין-הודים מודרניים (...) שלימדו את עשירי העולם על הסכנות שבתרבות השופוני". כמו אבירי הצניעות מטעם עצמם שמלמדים את שרון פרי וענת הראל שיעור בצניעות דווקא על ידי זה שהם חושפים את עירומן הנפשע לעולם, ככה האבירים מפריז ביקשו למעשה לתקן את חטאה של קרדשיאן: גודלו האסור של רכושה. לוחמי צדק, לא פחות.
הטבעת עלתה 500 שקל? את הקורבן. הטבעת עלתה 5 מיליון דולר? את הפושע. מה קרה לטיעון ה"זה לא עניינכם מה היא לבשה או ענדה" הקלאסי של דיוני האשמת הקורבן? עף מהחלון ברגע שמתברר שלקורבן יש מלא כסף. איך קים קרדשיאן מעזה להיות עשירה כשיש אנשים שהם פחות עשירים? איך היא מעזה לקנות תכשיטים יקרים בזמן שרוני בר נאלצת לקנות בקסטרו? אגב, האם זה מוסרי שבר קונה בקסטרו בזמן שיש ילדים רעבים באפריקה שבחיים לא ראו מקרוב אפילו סנדל? אולי צריך לשלוח גם אליה כמה רובין-הודים ליתר ביטחון?
בסופו של דבר, הטריק הוא תמיד אותו טריק: למצוא אויב משותף, שעיר לעזאזל, מישהו שכיף לשנוא במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית. בין אם אלה הערבים שנעים בכמויות לאוטובוסים או המתנחלים שהורסים את המדינה או העשירים האלה שמעזים להשתמש בכסף שהם הרוויחו ביושר, זו אותה תעמולת אלימות של הסחת דעת. כאן היא אולי עטופה בפיוטי חמלה על העוני בצרפת, אבל המטרה היא אותה מטרה: להראות להם מה זה. לא לחינם מסתיים המאמר בערגה מרומזת לתקופה שבה הוצאו עשירי צרפת להורג בגיליוטינה. יש כאן הנחה כמוסה שאם רק נסלק את הרשעים האלה מהדרך, או-אז ישובו השלום והשגשוג לשרות במעוננו. אז אולי לא תפעילו במו ידיכם את הגיליוטינה, אבל הי, מה אכפת לכם להפנות את המבט הצידה בכמה מקרי שוד או רצח כדי לקדם את מטרות המהפכה הכה-הומנית? הרי כל פשע יצדיק את הפצת האג'נדה.
חוץ מגניבת תמונות, כמובן. זה כבר באמת ברברי.