זר לא יבין זאת

פרשת רחלי רוטנר את ינון מגל, כיאה לשערוריות המתפוצצות ברשת, הסתעפה במהירות לתתי-פרשיות שקיימו עמה יחסים סימביוטיים. באחת מהן הועלה באוב דודו זר, המבלה את שנות הפנסיה בלוס אנג'לס, שהשתלח ברוטנר בעקביות בעמוד הפייסבוק שלו. "אני לא חי פה מתוך זה שאני שונא את הארץ או שיש לי משהו נגד ישראל, אלא כדי לחיות עם המשפחה של אשתי", מספר זר בראיון טלפוני. "אין לי טענות למדינה. אבל כשאני רואה בפייסבוק אנשים שגורמים בזדון נזק למדינה שלי, אני מתבטא ואומר את דעתי".

עבור מצדדי רוטנר שגדלו על הפרסונה הטלוויזיונית של זר מדובר היה בחוויה טראומטית לכל הפחות. ההבנה כי האיש המשופם מ"פרפר נחמד" הוא כבר לא ממש נחמד היכתה בהם כילדים המגלים לראשונה שהוריהם אינם האנשים המושלמים בעולם. "כל ההתקפות על כך שהרסתי למישהו את הנוסטלגיה וכל ההתבכיינות הזאת בקשר ל׳פרפר נחמד׳ מיותרת לחלוטין. שחקן בסדרה עושה את עבודתו, הוא כלי בתוך מערכת. אף אחד לא שאל אותי ב'פרפר נחמד' מה דעותיי ומה האג'נדה הפוליטית שלי. גילמתי דמות של איש נחמד, ולדעתי אני באמת איש נחמד, אבל בסופו של דבר זה היה תפקיד בתוך סדרה. זה לא קשור למה שאני חושב ורוצה להגיד".

מה הבעיה שלך עם רוטנר?

"אני מבואס שבחורה חביבה, מוכשרת אולי, מצחיקה אולי, עובדת בחינוכית - במקום שהקדשתי לו כמעט 24 שנים מהחיים שלי. מה שהיא עשתה הוא מעשה שלא ייעשה. הצורה שבה זה נעשה זו שפיכת דם. בין השאר משום שהיא נשואה לאדם שכותב בפייסבוק דברי נאצה כלפי חרדים וכלפי מזרחים, ובכלל כלפי כל מה שזז. לא הצבעתי לביבי, ולא לינון מגל, אבל אני עדיין אומר שזה סיכול של איש ימין. אין לי דבר כלפי נשים שמתלוננות על הטרדה מינית כשיש סיבה לכך. אדרבה ואדרבה - אין לאף גבר את הזכות לנצל את מעמדו כלפי מי שהוא נמצא ביחסי מרות איתה. אבל גברים הפכו למטרה נייחת, ברווזית, למי שרוצה לפגוע בהם בעניין של הטרדה מינית. כשזה נוגע לפוליטיקה זה הרבה יותר גרוע. כי כשפוליטיקאי נפגע, נפגעים סביבו אנשי האג'נדה שלו. על זה זעקתי".

אנשים לא קיבלו את זה בקלות.  

"ההתקפה המכוערת שהותקפתי לא הייתה עניינית. התייחסו לגובה שלי, לצבע שלי, אם אני פאסה או לא פאסה. מה זה מעניין אותי? אני בן 67, בפנסיה, נמצא בארה"ב, ורוצה להגיד את מה שיש לי להגיד. אם למישהו יש בעיה, שיענה לעניין. הם שחטו אותי בגלל שאני איש נחמד מ'פרפר נחמד'. הפכו אותי למטורף. לא ידעתי שזו התדמית שלי, אבל עכשיו אני יודע, וזה לא מזיז לי".

אולי זה מתוך געגועים לארץ. מה אתה עושה שם ב-L.A?

"אני מתגעגע לארץ יום יום, שעה שעה. אני מופיע פה בפני ילדים, עושה ערבי שירה בציבור למבוגרים. בדיוק עכשיו גמרתי עם פרויקט טלוויזיוני לטלוויזיה הסינית שעבדתי עליו חצי שנה. יש לי פה את הילדים והנכדים של אשתי, וזו המשפחה שלי".

לאחרונה אתה כותב הרבה דברים על פוטין. מה הסיפור?

"אני חושב שישראל צריכה להפעיל יותר כוח כלפי מי שבא להרוס אותה. ישראל לא צריכה לפחד היום מאף אחד. אפילו האמריקאים הגיעו למסקנה שאי אפשר להתעסק בדאע״ש ובטרוריסטים שמתיישבים להם בתוך המדינה בכפפות של משי. ישראל הבינה את זה כי פשוט דוקרים אנשים ברחובות, אבל באופן כללי במלחמה בינינו לבין המוסלמים צריך להסיר את הכפפות, והיחידי שעשה את זה פוטין".

רחלי רוטנר בתגובה שמסבירה את הכל: "כשהייתי בת 8 נכחתי בהופעה של צוות 'פרפר נחמד' בגבעת שמואל, ובשלב מסוים דודו זר העלה אותי לבמה כדי לשים עליי את הבובה של נולי ולשיר איתו את השיר 'זה לא קשה בכלל, זה דווקא קל'. אלא שמרוב פחד במה שכחתי את רוב המילים ודודו נאלץ לשיר כמעט לבדו. אני חושדת שעד היום הוא נוטר לי טינה על כך ומנסה לסכל אותי פוליטית. חבל שהוא לא עושה גילוי נאות ומסתיר את הפרט החשוב הזה שחושף את מניעיו האמיתיים לרדיפתי". 

• דודו זר
• רחלי רוטנר