"העלמה במצוקה" הוא כינוי לכלי עלילתי עתיק יומין, שבו גבר מציל אישה שנקלעת לצרה. בעולמות הפנטזיה והמעשיות העלמה היא לרוב נסיכה נאה, עדינה ושברירית שאין לה שום סיכוי להינצל ללא עזרתו של הגבר, לרוב אביר נאה, אצילי וחסון. עם הזמן ולצד השינויים במעמד האישה וייצוגה על המסך, הכלי הזה התיישן ונעשה פחות רלוונטי. העלמות במצוקה למדו להציל את עצמן (וגם את הגברים), והנסיכות הפכו ללוחמות ללא חת.

גם ב"דמזל" (שקיבל את התרגום המפוקפק "אם אין נסיך לי") העלמה מצילה את עצמה, וזה לא ספוילר - זה ממש נאמר על ידי גיבורת הסרט כבר בתחילתו, במעין הקדמה מיותרת לחלוטין והאכלה גסה בכפית. סרט הפנטזיה החדש של נטפליקס מתמקד בצעירה בשם אלודי (מילי בובי בראון, "דברים מוזרים"), שנישאת לנסיך צעיר וחביב אך מגלה במהרה שהוא רחוק מלהיות האביר על הסוס הלבן. למעשה, הנישואים נועדו אך ורק כדי להציע אותה כקורבן לדרקון אכזרי, שאלודי נאלצת להילחם בו כדי לשרוד.

את הסרט ביים חואן קרלוס פרסנדיו הספרדי ("28 שבועות אחרי"), ומככבים בו גם ניק רובינסון ("באהבה, סיימון"), אנג'לה באסט ("הפנתר השחור"), רובין רייט ("וונדר וומן") והמועמדת לאוסקר שוהרה אע'דאשלו ("בית של חול וערפל") שמדבבת את קולו של הדרקון. הליהוק של רייט הוא קריצה נחמדה לאחד התפקידים הבולטים שלה בסרט הקאלט "הנסיכה הקסומה": רייט גילמה בזמנו נסיכה שהיא גם עלמה במצוקה, ואילו כעת היא כבר לא נסיכה, ורחוקה מלהיות קסומה, אלא יותר מלכה מרושעת. אגב, זוהי לא הפעם הראשונה שאע'דאשלו תורמת את קולה לדמויות מהסוג הזה, וזה ליהוק מוצלח במיוחד, בעיקר כי קולה הייחודי בקושי מצריך מניפולציה דיגיטלית כדי להישמע כמו דרקון אימתני.

הסרט שובר לכאורה מוסכמות של סרטי פנטזיה ומעשיות: הנסיכה מצילה את עצמה, הנסיך רק נראה צ'ארמינג, והאמא החורגת כלל לא שונאת את הגיבורה. זה נחמד והכל, רק שהבעיה היא שהמוסכמות האלו נשברו מזמן, מה שמעלה את התהייה מי בנטפליקס חשב שזה יספיק כדי להחזיק סרט שלם. בשנת 2024, ובעולם שרובו כבר מכיר היטב את המונח "נסיכה לוחמת" ויודע לציין אינספור דוגמאות כאלה מתוך שינה, להסתמך רק על היפוך של "העלמה במצוקה" זה כבר לא מספיק. ול"דמזל", למרבה הצער, אין הרבה מה להציע מעבר. "שבירת המוסכמות" כאן נראית יותר כמו סימוני וי בצ'קליסט שנועד לייצר סיפור "מודרני" שימשוך קהל צעיר - ותו לא. הסרט לא מתרומם מעבר לזה, ובעיקר לא מייצר מ"שבירת המוסכמות" הזו סיפור מעניין עם מהות. התוצאה ריקה מתוכן וחסרת מעוף. 

העלילה של "דמזל" דלה, חסרת תחכום וברובה צפויה. מעבר לכך, הסרט מסתמך יותר מדי על אפקטים ויזואליים והדמויות שטחיות ולא עוברות תהליך מעניין, כולל דמותה של אלודי, שזה מאכזב ואף מכעיס בהתחשב בשחקנית המוכשרת שמגלמת אותה. מילי בובי בראון (שגם רשומה כאחת המפיקות בסרט) כבר הוכיחה בעבר שהיא בהחלט מסוגלת להוביל סדרות וסרטים, ועשתה זאת בהצלחה לא רק ב"דברים מוזרים" אלא גם בשני סרטי "אנולה הולמס" המצוינים שיצאו אף הם בנטפליקס. ניכר שבענקית הסטרימינג ממשיכים לסמוך על בראון, וזה בהחלט מוצדק, רק חבל שהפעם הם סמכו על הפרויקט הלא נכון עבורה. גם סצנות האקשן לא מעניינות מספיק, ורוב הסרט נשאר ברמה רדודה של סיפור עם "גימיק" חסר עומק. נותר רק לקוות שהפרויקטים הבאים של בראון יעשו שימוש הולם יותר בכישרון שלה, ושבנטפליקס יבינו שסימוני וי לא מספיקים כדי להביא למסך סיפור שבאמת ראוי לנשים שמככבות בו. בהתחשב בתוצאה, העובדה שהסרט עלה ביום האישה הבינלאומי היא אפילו אירונית.