11 שנה חלפו מאז יצא "משחקי הרעב", הסרט הראשון שפתח את סדרת הסרטים המצליחה ששברה קופות וגם לא מעט שיאים. הסרטים, בכיכובה של ג'ניפר לורנס בתקופה שהיא עוד לא מאסה בהוליווד (והוליווד עוד לא מאסה בה), התבססו על רבי-המכר של הסופרת סוזן קולינס והוכיחו יותר מכל עד כמה צמא הקהל הרחב לדמויות נשיות בולטות וחזקות. דמותה של קטניס הפכה לדמות חלוצית מהבחינה הזו, אף שלא הייתה גיבורת האקשן הראשונה בקולנוע (בכל זאת היה לנו לפני כן גם את שרה קונור ב"שליחות קטלנית" ואלן ריפלי בסדרת "הנוסע השמיני").
קטניס ו"משחקי הרעב" בהחלט היו נקודת מפנה ביחס של הוליווד למותגים המובלים בידי נשים והפוטנציאל המסחרי שלהם, דבר שקיבל משנה תוקף גם בזכות סרטים נוספים שיצאו לאקרנים לאחר מכן, כמו "וונדר וומן". אבל מאז השתנו לא מעט דברים בתעשיית הקולנוע, ומה שייחד את "משחקי הרעב" ב-2012 כבר לא ממש מייחד את סדרת הסרטים היום.
כעת, שמונה שנים לאחר שיצא הסרט הרביעי שסיכם את "משחקי הרעב", מגיע לבתי הקולנוע כעת סרט נוסף בסדרה - "בלדה לנחשים וציפורי שיר". לכאורה מדובר בצעד שנוי במחלוקת ומעט תמוה בהתחשב בכך שסדרת הסרטים המקורית בהחלט מיצתה את עצמה כבר כשהסתיימה ב-2015, אך "בלדה לנחשים וציפורי שיר" הוא לא עוד סרט המשך שמנסה להחיות בכוח פרנצ'ייז שתם ונשלם. הוא פריקוול שמתרחש 64 שנה לפני האירועים בסדרת הסרטים המקורית, ובכך מציע הרחבה של הסיפור, שנראה פחות ממוחזר ממה שאולי נדמה.
הסרט מבוסס על ספר המשך של קולינס, שיצא ב-2020, והוא מתמקד בדמותו של קוריולאנוס סנואו (טום בליית'), לפני שהפך לנשיא סנואו האכזר והנבל הראשי של סדרת הסרטים המקורית (שגולם סעשעידי דונלד סאת'רלנד). סנואו בן ה-18 מתגורר עם בת דודתו טיגריס (האנטר שייפר, "אופוריה") וסבתו התובענית, שנאחזת בו כתקווה האחרונה של המשפחה, לאחר שזו ירדה מנכסיה במלחמה על הקפיטול. לקוריולאנוס יש הזדמנות פז להשיב את הכבוד לשושלת סנואו כאשר הוא מקבל משימה שאם יעמוד בה - יזכה במלגה שתאפשר לו להתקדם ולשקם את המוניטין ואת המצב הכלכלי של משפחתו. הוא ועוד 23 חברים לכיתתו באקדמיה נבחרו להיות לראשונה מנטורים של המתמודדים בשנה העשירית של משחקי הרעב.
סנואו ממונה להיות המנטור של לוסי גריי (רייצ'ל זגלר, "סיפור הפרברים" המחודש), ממחוז 12 ותחילה חושב שהסיכויים שלו לזכות במלגה רחוקים יותר מאי-פעם. אבל דעתו משתנה כשהוא צופה בזמן אמת בטקס בחירתה של גריי למשחקי הרעב, שבמהלכו היא מנצלת את הבמה ומשתמשת בכישרון השירה שלה כדי לקרוא תיגר על המשחקים. סנואו מבין את הכוח הרב שיכול להיות לכריזמה של גריי ולאהדת הקהל כלפיה, ומחליט לנצל את כישורי השירה שלה כדי לקדם אותה במשחק. אלא שהמשחקים לא בדיוק מתנהלים כצפוי, דברים משתבשים בדרך ומערכת היחסים בין סנואו לגריי תחשוף צדדים חדשים בהם ותשנה אותם לעד.
השחקנים הראשיים הם עדיין לא שם מוכר בכל בית, אך שאר צוות השחקנים כולל לא מעט פרצופים מוכרים, ובהם פיטר דינקלג' ("משחקי הכס") בתור אחד הממציאים המקוריים של משחקי הרעב; זוכת האוסקר ויולה דייוויס ("המדריך לרוצח", "יחידת המתאבדים", "העזרה") בתור ד"ר וולומניה גול, קברניטת המשחק הביזארית ואכזרית; וג'ייסון שוורצמן ("סקוט פילגרים נגד העולם") בתור המנחה של המשחקים וקרוב משפחה כלשהו של המנחה בעל החיוך הנוצץ מהסרטים המקוריים. את הסרט ביים פרנסיס לורנס, שחוזר ל"משחקי הרעב" אחרי שביים את הסרטים המקוריים (מלבד הסרט הראשון).
על אף ההחלטה התמוהה כביכול לחזור לסיפור שתם ונשלם לפני שמונה שנים, במיוחד לנוכח השינויים הרבים בתעשייה שהתרחשו מאז, "בלדה לנחשים וציפורי שיר" מצליח להצדיק את קיומו כסרט המשך - בעיקר כי ניכר שהוא לא מתיימר למחזר את סרטי העבר או להמשיך אותם. הוא מתפקד כסיפור שמרחיב ומעמיק את המקור, והוא יותר מכל סרט אוריג'ין אפקטיבי שנכנס פנימה לתוך נפשו של סנואו ומציג כיצד הפך לנבל האכזרי שהוא בסרטים המקוריים. מהבחינה הזו' מדובר בפריקוול ראוי עם סיפור מעניין שבנוי בצורה חכמה ותורם רבות לדמותו של סנואו. דבר נוסף שמייחד אותו עשוי להיות גם חיסרון עבור חלק מחובבי הסדרה - וזו העובדה שיש בו פחות אקשן מבסרטים הקודמים. מדובר בשינוי מרענן שמבדל אותו מהסרטים הקודמים וזוהי במידה רבה גם נקודה נוספת לזכותו, ולא בהכרח לחובתו.
אורכו של הסרט, שעומד על לא פחות מ-157 דקות (הסרט הארוך ביותר בסדרה), עשוי להיות מאתגר עבור חלק מהצופים, אך ייאמר לזכותו שהוא מצדיק את רוב אורכו והשעתיים וחצי עוברות כאילו הן פחות. במאי הסרט פרנסיס לורנס התעקש על האורך המאתגר הזה לאחר שנכווה מהתגובות השליליות על פיצול הספר האחרון של "משחקי הרעב" לשני סרטים ("עורבני חקיין" חלק 1 וחלק 2). לכן התעקש הבמאי שלא לפצל את "בלדה לנחשים וציפורי שיר" לשני סרטים וכך יצא שהסרט די ארוך, אבל במידה רבה הוא גם מתיישר עם טרנד של סרטים ארוכים שיצאו לאחרונה לאקרנים. בלית' וזגלר בתור סנואו וגריי מובילים את הסרט בכישרון רב ובלא מעט כריזמה, והם לחלוטין סיבה נוספת שהסרט עובד.
כרגע נראה ש"בלדה לנחשים וציפורי שיר" עומד בפני עצמו ולא ידוע על כוונה להפוך אותו לסדרת סרטים. זו בהחלט תהיה החלטה נבונה להשאיר את זה כך, אבל בהוליווד כמו בהוליווד כסף מדבר ואין לדעת אם בעתיד יחליטו להפוך גם את זה לסדרת סרטים נוספת. עד אז, מדובר בתוספת לא רעה בכלל ליקום של "משחקי הרעב", שמרחיבה את סיפור המקור מבלי למחזר אותו - ועל הדרך מספקת שעתיים וחצי מהנות ומבדרות. אומנם חסרים בסרט כמה מהאלמנטים שהפכו את סדרת הסרטים המקורית לסנסציה עולמית, אבל אולי "בלדה לנחשים וציפורי שיר" לא רוצה או צריך להיות להיט שובר שיאים אלא מעדיף לשמש הרחבה של להיט עבר. גם זה עובד.