אחד הדברים שמייחדים את נטפליקס היא הגישה חסרת התקדים שהיא מעניקה לתכנים מכל העולם, והיכולת שלה לשים בפרונט סדרות וסרטים בשפות שאינן אנגלית. עד לא מזמן, מרבית התכנים שצרכנו היו בשפה האנגלית - והיום, סדרות מספרד, דרום קוריאה, צרפת, גרמניה ועוד, מגיעות לקהל רחב יותר מאי פעם - והופכות לסנסציה עולמית בזכות הפלטפורמה של ענקית הסטרימינג. לא רק שזה חושף את הקהל לעשייה טלוויזיונית וקולנועית מגוונת, אלא גם מאפשר לו להרחיב אופקים ולהכיר תרבויות אחרות.
והנה זה קורה שוב, הפעם - עם סרט נורווגי שכנראה היה מתקשה למצוא הפצה בינלאומית, אבל בנטפליקס מקבל חשיפה נרחבת. בסוף השבוע האחרון עלה לענקית הסטרימינג "טרול", סרט מפלצות אקשני מנורווגיה, ששואב השראה מסרטי המפלצות ההוליוודיים - אבל מוסיף לו טאץ' נורדי ייחודי.
בהרים המרוחקים של נורווגיה, מתבצעות עבודות בנייה לצורך קו רכבת חדש שמאיים להזיק להרים הירוקים ופיצוץ מבוקר מעורר מפלצת שזורעת הרס ומתקדמת בצעדי ענק לעבר הבירה אוסלו. במרכז העלילה עומדת נורה טידמן (אינה מרי וילמן), פלאונטולוגית, שמגויסת על ידי ממשלת נורווגיה כדי לסייע להם להבין באיזה יצור מדובר. מיותר לציין שמהר מאוד מתגלה כי מדובר בטרול, יצור מהמיתולוגיה הנורדית.
שני דברים בולטים במיוחד בזמן הצפייה ב"טרול"; הדבר הראשון הוא ערך הפקתי מרשים ואפקטים ברמה גבוהה במיוחד. הדבר השני הוא הרעיון המקורי, והבחירה להתמקד בחלק מעניין ולא מוכר מספיק של המיתולוגיה הנורדית ושל היסטוריית העם הנורווגי. עם זאת, הסרט לא מתרחק יותר מדי מסרטי מפלצות מוכרים, ואף מנסה להיות מודע לעצמו – כשהוא מציין בדיאלוגים את "קינג קונג" ו"גודזילה". אבל למרות המקוריות והשאיפה לספר סיפור שיציג גרסה שונה וייחודית יותר לסרטי המפלצות המוכרים, הביצוע לא מצליח להתעלות מעל יצירות קודמות. "טרול" נופל ללא מעט קלישאות של הז'אנר, ונשאר בעיקר פוטנציאל לא ממומש.
לסרט בהחלט יש כוונות טובות, והוא מעלה נושאים שאם היה מתעמק בהם יותר הוא יכול היה לעלות לגבהים שהיו הופכים אותו לפחות נשכח ממה שהוא. "טרול" עוסק, בין היתר, בנזקים אקולוגיים הנגרמים מתיעוש, בקולוניאליזם, בעבר של נורווגיה - שהאמינה במיתולוגיה עד שאימצה את הנצרות - ומאז אולי איבדה קשר לשורשיה. הסרט גם מדבר על אמונה ויש לו מסר יפה בכל הנוגע לאמונה עצמית. אבל במקום לחקור יותר לעומק את הכיוונים המעניינים הללו, "טרול" הולך לכיוונים מוכרים יותר והוליוודיים יותר של סרטי מפלצות, מה שהופך אותו לצפוי, פחות מקורי ופחות מעניין.
למרות זאת, ישנם כמה דברים ב"טרול" שהופכים אותו לחוויית צפייה די מבדרת, למרות הפגמים ולמרות הדז'ה וו. מערכת היחסים המורכבת שבין נורה לאביה מצליחה לגעת והיא מספקת כמה רגעים יפים (אם כי חלקם די בנאליים). מוסיפה לכך גם הדינמיקה המוצלחת בין שני השחקנים שמגלמים אותם, והיכולות הקומיות והדרמטיות שלהם - שמשדרגות כל סצנה שהם מופיעים בה יחדיו. מעבר לכך, האפקטים והאקשן הם בהחלט ברמה הוליוודית וגם לא מעט רגעים של הומור עוזרים להנעים את הצפייה.
"טרול" יכול היה להיות סרט מפלצות ייחודי שעושה דברים אחרת, אבל במקום זאת הוא בעיקר סרט שדומה ליותר מדי סרטים אחרים. הוא כן מנסה, לעיתים, לשבור את החוקים – אבל זה קורה מעט מדי ומאוחר מדי. אם ציפיתם לסרט יוצא דופן, תנמיכו ציפיות; "טרול" לא מספק חוויה בלתי נשכחת. אבל אם חפצתם בסרט מפלצות שנראה ומתנהג כמו אחד כזה, כנראה תהנו מ"טרול", שכן בסך הכל מדובר בסרט מבדר למדי.