לפני 11 שנה הבמאי פדה אלוורז רשם לעצמו הישג שנחשב נדיר בהוליווד, ובז'אנר האימה בפרט: הוא ביים רימייק לסרט אימה אהוב, ולא כשל במשימה. הסרט הזה היה "מוות רצחני" ("Evil Dead"), עיבוד מחודש לסרטו של סם ריימי משנת 1981 שהפך לסדרת סרטים מצליחה ואהובה עד היום. שלוש שנים לאחר מכן אלוורז ביים את "לא לנשום", ומהר מאוד הוא ביסס את עצמו כאחד הבמאים המבטיחים בז'אנר האימה. למעלה מעשור לאחר "מוות רצחני", אלוורז חוזר לטריטוריה מוכרת עם "הנוסע השמיני: רומולוס" - ומנסה שוב לעמוד בציפיות הגבוהות מסרט המשך לסדרת סרטים ותיקה ואהובה, ואחת המוערכות בתולדות הז'אנר.

ב"רומולוס", הסרט השביעי בסדרת סרטי "הנוסע השמיני" המקורית (לא כולל סרטי הקרוסאובר עם "הטורף"), רידלי סקוט שוב מפנה את כיסא הבימוי ונשאר על תקן של מפיק בלבד. אבל השפעתו עדיין ניכרת, כמו גם הכבוד הגדול שאלוורז רוחש לסרט הראשון שפתח את סדרת הסרטים המצליחה. את התסריט כתב אלוורז יחד עם שותפו הוותיק רודו סייאגס, שכתב איתו גם את "מוות רצחני" ו"לא לנשום".

"הנוסע השמיני: רומולוס" ממוקם מבחינה כרונולוגית בין הסרט הראשון לסרט השני בסדרה ("שובו של הנוסע השמיני"), כך שמבחינה עלילתית הוא נשען בעיקר על הסרט הראשון, אבל כולל גם כמה רפרנסים קטנים לסרטים שבאו אחריו, לטובת מעריצי הסדרה. והסרט נכתב בצורה ידידותית גם לקהלים חדשים שלא מכירים את סדרת הסרטים, אז היכרות מוקדמת היא לא חובה (אבל בהחלט מומלצת). הסיפור מתמקד בחבורה של מיישבי חלל צעירים, שבתקווה לבנות לעצמם חיים טובים יותר בכוכב לכת אחר יוצאים למסע נועז שבמהלכו הם נדרשים לטהר תחנת חלל נטושה. אלא שהם כמובן לא מודעים לסכנה שאורבת בתחנת החלל, בצורת חייזרית אימתנית, מתוחכמת וצמאת דם. העובדה שדמה של החייזרית הוא למעשה חומצה קטלנית שמסוגלת להמיס מתכות הופכת אותה גם ליצור כמעט בלתי אפשרי להשמדה.

בעוד שההמשכונים האחרונים שיצאו בסדרה ("פרומתאוס" ו"קובננט") בעיקר הרחיבו את היקום של "הנוסע השמיני" וחקרו את המיתולוגיה והרעיונות שעומדים מאחוריו, "רומולוס" הוא לחלוטין פניית פרסה חדה חזרה למקורות. מבחינת התוכן והצורה, "רומולוס", הוא מותחן מד"ב במלוא מובן המילה, בדומה לסרט הראשון בסדרה. מצד אחד הוא לא מזניח את התמות העיקריות שבבסיס סדרת הסרטים, ומצד שני גם שומר על רמה גבוהה של מתח ואימה בצורה שיותר מזכירה את הסרט המקורי. יש הרבה דם, נוזלים ואיברים - וכמויות של מתח מהסוג שישאיר אתכם על קצה הכיסא מהדקה הראשונה ועד האחרונה. וחשוב להדגיש, החזרה למקורות לא נעשית כאן בצורה שמרגישה כמו חיקוי או מחזור של הסרט הראשון, אלא בצורה מתוחכמת הרבה יותר. אלוורז יודע בדיוק איך לתת לאנשים את מה שהם מכירים ואוהבים, אבל במקביל גם יודע איך לחדש ולהפתיע.

אלוורז עושה זאת בזכות כתיבה מצוינת ותסריט שניכר כי הייתה מחשבה רבה מאחוריו, דבר לא מובן מאליו בהמשכונים בהוליווד. הדמויות כתובות היטב, העלילה מתפתחת בצורה מסקרנת ומותחת - ורגעי האימה מפתיעים ומדממים כפי שמצופה ממותחן אימה מד"ב, על אף שחובבי הז'אנר עלולים לזהות כמה קונבנציות ידועות ומהלכים מוכרים. ובכל זאת, העובדה שאלוורז מנוסה ביותר בז'אנר האימה תורמת רבות גם לבימוי המדויק, גם כאן הוא עשה לא מעט החלטות חכמות שמכבדות את המקור וגורמות למעריצי הסדרה להרגיש בבית. ביניהן השימוש באפקטים פרקטיים (עיקר האפקטים ששומשו בסרט הראשון) לצד אפקטים ממוחשבים, שמירה על האסתטיקה של הסרט המקורי וכן רפרנסים ומחוות שונות. אלוורז משתמש בכלים האלו כדי לתת את הכבוד שמגיע למי שזרע ראשון את זרעי "הנוסע השמיני" - ומצד שני, להצמיח מהם המשך מרענן שמביא את סדרת הסרטים לכיוונים חדשים. 

אחת הדרכים שבהן אלוורז עושה זאת היא על ידי ליהוק מתוחכם ולא שגרתי, סיכון שבהחלט השתלם לו. את גיבורת הסרט, ריין, מגלמת הכוכבת העולה קיילי ספייני ("פריסילה", "הקרב על אמריקה"). לספייני מראה צעיר ותמים, בסגנון "הבת של השכן" - בשונה מהגיבורות האופייניות לסרטים הקודמים שהתאפיינו במראה בוגר, אסרטיבי ודומיננטי יותר. העובדה שספייני כמעט נראית בסרט הלא נכון רק עושה טוב לסרט, והיא מובילה אותו בתצוגת משחק ראויה שחושפת צד נוסף ומסקרן ביכולות של השחקנית הצעירה.

אך ההחלטה אולי הטובה ביותר שנעשתה בגזרת הליהוק היא לאו דווקא בנוגע לגיבורת הסרט, אלא מי שנמצא לצידה - אנדי, אנדרואיד שתוכנת על ידי אבא של ריין כך שיתפקד כאח גדול עבורה. את אנדי מגלם דיוויד ג'ונסון ("התעשייה"), שחקן בריטי כמעט אנונימי שלחלוטין גונב את ההצגה. ג'ונסון נכנס לנעליים גדולות ביותר שהשאירו אחריהם מייקל פסבנדר, לאנס הנריקסן ואיאן הולם ז"ל, שגילמו אנדרואידים בסרטים הקודמים. אגב, דמותו של הולם מקבלת ב"רומולוס" מחווה מכובדת ביותר שצפויה להלהיב כל מעריץ של הסדרה. ולמרות השחקנים הענקיים שהגיעו לפניו והציבו רף גבוה במיוחד, תצוגת המשחק של ג'ונסון מוכיחה ללא צל של ספק שהוא ראוי לתפוס את מקומו ביניהם. אנדי הוא אמנם אנדרואיד ולא בן אנוש, אך הוא יגרום לכם להרגיש מנעד רחב של רגשות, יותר מכל דמות אחרת בסרט. לג'ונסון יש יכולת מופלאה להיכנס לליבו של הצופה, ובמקביל גם לגלם דמות מורכבת, מפתיעה וכזו שתורמת להעלאת מפלס המתח ברגעים קריטיים בסרט. זוהי תצוגת משחק מרשימה שראויה להתמקם בין הטובות ביותר שנראו לאחרונה בסרטי מד"ב. למרבה הצער, הוליווד לא נוהגת להעניק מועמדויות או אוסקרים לשחקנים בז'אנרים הללו, אך אם הייתה עושה זאת, ג'ונסון ודאי היה ראוי לכך.

"הנוסע השמיני: רומולוס" יכול היה להיות כישלון ענק, אבל אלוורז עשה זאת שוב, ובגדול. הסרט עומד בציפיות הגבוהות והוא פשוט סרט אימה מד"ב אפקטיבי ומהנה, ששווה צפייה במסך הגדול. מעניין לציין שתחילה הסרט תוכנן להשתחרר בשירות הסטרימינג הולו, אך לבסוף הוחלט לשחררו לאקרנים. ומזל שכך, כי הסרט יותר מראוי לצפייה במסך הגדול, עדיף הכי גדול שתוכלו למצוא. אם אתם חובבי הז'אנר - רוצו לראות. אם אתם מעריצי הסדרה, רוצו במהירות כפולה.