האמת? אני די סאקר של סרטי "קינגסמן". על הסרט הראשון עפתי בקטע מוגזם ולמרות העלילה הדי מטופשת, נהניתי גם מהסרט השני. בסוף השבוע האחרון הגיע לאקרנים בארץ "קינגס מן: ההתחלה" (למה החליטו המפיצים בישראל להפריד את המילה 'קינגס' מהמילה 'מן' רק בסרט השלישי? תעלומה) - שהוא למעשה פריקוול לשני הסרטים הקודמים.
העלילה המאוד מבולגנת של הסרט מתחילה בטרגדיה משפחתית במהלך ביקור במחנה ריכוז במלחמת הבורים, שם נשבע הדוכס אורלנדו אוקספורד (רייף פיינס) לפציפיזם. כשארגון צללים מקרב את העולם למלחמת העולם הראשונה וכשברקע קונרד (האריס דיקנסון) חולם על הרגע שבו הוא יוכל להתגייס ולשמור על המולדת, אורלנדו, יחד עם משרתיו, יוצא למסע שאמור למנוע תבוסה בריטית במלחמה.
אם תיאור העלילה זה נשמע לכם מסובך - זה כלום לעומת התסריט. ראשית, הוא עמוס, מאוד עמוס. בלתי אפשרי להכניס את כמות האירועים, הפיתולים והעלילות לסרט ואכן, למרות כמה רעיונות שנשמעים מעניינים על הנייר, זה לא מתחבר. אבל זו לא רק הדחיסה של המון רעיונות לסרט אחד, אלא קודם כל כתיבה רעה. הקונפליקט בין האוקספורדים היה יכול לעבוד אם מישהו היה טורח להתעמק בו קצת; סיפור ארגון הצללים היה יכול להיות אמין יותר אם היינו מבינים מי אותם רשעים שמרכיבים את אותו ארגון, מדוע הם רוצים לגרום למותם של מיליונים ולמה לעזאזל הם מצייתים לרואה צאן סקוטי מתוסכל; וסיפור מלחמת העולם הראשונה היה יכול להיות מעניין יותר אם אשכרה היינו מצליחים להתחבר לדמויות ולסיפורים האנושיים - אבל זה לא קורה.
זה לא קורה כי הכתיבה של הדמויות האלה רדודה וסופר קלישאתית. אורלנדו הוא קלישאה של פצפיסט שלוקח לו זמן לראות את התמונה הגדולה, קונרד הוא קלישאה של בריטי צעיר שמורעל להגנת המולדת, הנבל הראשי ("הרועה" בשמו) הוא פשוט נבל גנרי שנלקח ממחולל רשעים לסרטי אקשן ורספוטין (ריס איוואנס, כי זה נורמלי לראות שחקן וולשי מגלם רוסי) הוא פשוט דמות נלעגת וגזענית. ההומור שכל כך אפיין את הסדרה נעקר מהסרט הזה כמעט לחלוטין (ועד שיש הומור, הוא לא מצחיק) והתוצאה היא סרט כבד מאוד, הכי רחוק מהקלילות שאפיינה את הסדרה עד כה.
עם זאת, אני מניח שהצופים שרוצים לראות את הסרט יודעים שהם לא יקבלו כאן כתיבה של ארון סורקין, ושהם באים בשביל האקשן המסוגנן, שהפך את הסדרה הזו לכל כך מצליחה. האקשן נמצא כאן במינון נמוך בהרבה ממה שהתרגלנו אליו בסרטים הקודמים, והוא מדמם פחות - אבל עדיין מצליח להרשים. זה קורה בזכות בחירות אומנותיות וכוריאוגרפיות מעולות של ווהן בסצנות האקשן, וזה בא לידי ביטוי בצורה מושלמת בסצנת הקרב/ריקוד עם רספוטין, שאיכשהו מצליחה להיות בו זמנית גם הסצנה הכי דוחה והכי ביזארית של השנה (החדשה והקודמת), אבל גם סצנת אקשן עוצרת נשימה.
מה עוד עובד ב"קינגס מן: ההתחלה"? התפאורות, עיצוב התלבושות והעיצוב האומנותי מרשימים מאוד, פיינס מצוין כתמיד (ומדובר באתגר לא קטן, שכן הוא צריך לתת עומק לדמות די שטחית), ג'מה ארטרטון והאריס דיקנסון לא רעים ויש גם טוויסט תסריטאי די מפתיע שנותן איושהי תנופה לסרט לקראת החלק האחרון, אבל לאורך רוב 131 הדקות שלו - הוא פשוט לא עובד.
הסרט הבא בסדרה, "הדם הכחול", צפוי להיות המשך ישיר לשני הסרטים הראשונים. כולי תקווה שאם נראה בהמשך עוד סיקוולים הם יהיו המשך ישיר לסדרת המקורית ולא לפריקוול הכבד והמאכזב הזה.